לגליזציה של מריחואנה באירופה: האם צרפת היא הבאה בתור?

מריחואנה, נושא שנוי במחלוקת שבדרך כלל שב ועולה אל השיח באירופה במהלך מערכות בחירות, הגיעה גם למרוץ הנשיאותי הלוהט ורב המחלוקות של צרפת.

כשנותרו עוד שמונה חודשים עד לבחירות 2017 לנשיאות צרפת, המריחואנה – או הקנאביס כפי שבצרפת מעדיפים לכנות את החומר – היא אורחת כבוד בין האייקונים והממים ששולטים בשיח של המועמדים, ונתונה למחלוקת חריפה בקרב האלקטורט הצרפתי.

אבל הוויכוח הפוליטי נע פחות סביב איסור בחוק אל מול לגליזציה, אלא בעיקר סביב ניואנסים שונים של מה שרבים מכנים "המסלול הבלתי נמנע": לגליזציה מלאה או רק אי-הפללה.

החקיקה האירופית מהדהדת את רוח המשפט הבינלאומי שאוסר צריכה של סמים נרקוטיים, למרות שהמדינות השונות יכולות לבחור אם להתיר או להעניש על שימוש בהם. הפרט הזה עורר דרכים די יוצאות דופן לרקד סביב החוק, או בין שתי האפשרויות.

לפי השיח בצרפת היום, הציבור רוצה או לגליזציה מלאה או אי-הפללה | צילום: Fotolia

אי הפללה משמעותה שהשימוש או ההחזקה של קנאביס לא יחשבו לעבירה פלילית, אולם ייצור וסחר בחומר יוסיפו לשכון מחוץ לחוק, כמו למשל בהולנד. לגליזציה תשים את המריחואנה באותה רמה חוקית כמו של הטבק. היא תסיר את האיסור להשתמש בחומר, לייצר אותו ולהפיץ אותו. המדינה מחליפה את השוק החשאי, כשהיא מחילה רגולציה הן על הביקושים, על ידי כך שהיא פוסלת חלק מהצרכנים, כמו קטינים למשל, והן בצד המסחרי, באמצעות "בתי מרקחת" או נקודות ממכר אחרות שיפעלו ברישיון ותחת פיקוח.

אף מדינה מהמדינות שחברות באיחוד האירופי לא ביצעה לגליזציה מלאה של קנאביס. ספרד, גרמניה, פורטוגל והולנד, בין היתר, עיוותו מעט את החוקים שלהן כך שישקפו סובלנות לתופעה וימסגרו את השימוש והממכר של החומר, בכמויות קטנות, באמצעות דוכני מכירה קטנים, חנויות פנאי (כלומר קופי-שופס) ומועדונים.

סוג של אי הפללה, או סמי-חוקיות, יושמה גם בצ'כיה, בלגיה, דנמרק, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, קרואטיה וסלובניה, שבהן הקנסות הונמכו, החזקה של כמות לשימוש עצמי מתקבלת והחקיקה מבהירה גם את ההבדל בין סמים "קשים" לסמים "קלים".

בצ'כיה, לדוגמא, חוק שעבר בשנת 2010 הפך את האחזקה של כמויות קטנות של חומרים נרקוטיים ללא פלילית. כל השאר עדיין לא חוקי שם. לגרמניה יש משטר "מיוחד" של סובלנות כלפי הנושא, מה שהופך את המדינה לאחת המתירניות, למרות העובדה שהחזקה של קנאביס היא עדיין דבר לא חוקי שם. על פי הציפיות השנה המדינה תאשר בחוק מתן רישיונות לממכר קנאביס למטרות רפואיות.

בשנת 2001 פורטוגל הפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שיישמה אי הפללה של שימוש עצמי במריחואנה, למרות שגידול ועיבוד עצמי עדיין אסורים, אפילו אם הגידולים נועד לשימוש עצמי. מכירה, גם היא, נותרה בלתי חוקית. ניתוח של החוק הפורטוגלי מציג ממצאים חיוביים: צריכת הסמים במדינה עלתה מעט בקרב מבוגרים, וצנחה בשיעור משמעותי בקרב צעירים.

באיטליה, שיש מי שמנבאים כי תהפוך למדינה הבאה באירופה, והשנייה בעולם כולו אחרי אורוגוואי, שתיישם לגליזציה מלאה של קנאביס, החזקה עדיין אסורה, אבל לא בכמויות קטנות לשימוש עצמי.

בספרד, גידול קנאביס על ידי מבוגרים בשטח פרטי, למטרות של שימוש עצמי בשטח פרטי, הוא חוקי. מספר "מועדוני הקנאביס החברתיים", מי שמארגנים את הפעילויות הללו, מגיע כבר למאות – יש כבר יותר מ-300 כאלו בברצלונה לבדה. בה בעת, וכמו בכל מקום אחר תוך סתירה מסוימת, מכירה וסחר של קנאביס הם עדיין לא חוקיים.

בצרפת, כמו ביתר מדינות האיחוד האירופי, השימוש בסמים, כולל קנאביס, נחשב לעבירה פלילית והחזקה שלהם היא תמיד פשע, גם אם היא לא תמיד מובילה אל הכלא. קפריסין היא הקשוחה ביותר: החזקה יכולה להיגמר בענישה של עד שמונה שנות מאסר.

יותר מ-80% מאזרחי צרפת סבורים שהענישה הנוכחית בחוק, שהיא בין המדכאות ביותר ביבשת, היא לא אפקטיבית. 52% מעדיפים רמה כזו או אחרת של לגליזציה ומעוניינים לראות את הנושא עומד במרכז הדיון בבחירות לנשיאות שתתקיימנה השנה, כך לפי סקר שערכה חברת הסקרים הבינלאומית Ipsos ב-2016.

80% חושבים שהחוק הנכחי לא אפקטיבי. הפגנה בפריז אשתקד | צילום מסך: יוטיוב

הסוכנות לבריאות הציבור בצרפת מדווחת כי 700 אלף צרפתים צורכים קנאביס על בסיס יומי, ועוד כ-1.4 מיליון אזרחים מעשנים לפחות 10 ג'וינטים בחודש.

"באירופה, 12 מהשכנות שלנו בחרו בכיוון של אי הפללה – למטרות רפואיות וטיפוליות בגרמניה וברומניה למשל, או אפילו למטרות פנאי בהולנד, איטליה, ספרד ופורטוגל", מציין השבועון הצרפתי Le Point. "אולם בצרפת נשמרת חקיקה מאוד מדכאת, שנדמה כי היא גם אינה אפקטיבית. כיום, לפי הרשות למעקב אחר סמים ושימוש בסמים של צרפת, כ-17 מיליון צרפתים כבר עישנו בחייהם קנאביס".

חמישה מתוך שבעת המועמדים לנשיאות שמגיעים ממפלגות השמאל הצרפתיות תומכים בלגליזציה או באי הפללה של שימוש בקנאביס. בין המועמדים הקולניים ביותר בנושא ניתן לציין את בנואה האמון, מהמפלגה הסוציאליסטית, שתומך בלגליזציה, ואת נטלי קוסיוסקו-מוריזט מהמפלגה הרפובליקנית הימנית, שמעדיפה אי הפללה. שני מועמדים סוציאליסטיים אחרים, מנואל וואלס וארנו מונטבורג, מתנגדים לשתי האפשרויות.