להישאר במשחק: המפתח להצלחה בעולם של היום – זיהוי פלטפורמות

בשנת 1905 אלברט איינשטיין הצעיר זעזע את העולם כולו. בשנה אחת הוא ביטל את ההנחות הרווחות ושינה את האופן שבו אנו מסתכלים על היקום, הדרך שבה אנו חושבים על הזמן, המרחב, המסה, האנרגיה והאור. הוא סלל את הדרך לעולם המודרני כפי שאנו מכירים אותו.

עם זאת, 22 שנה מאוחר יותר, הגיע תורו של איינשטיין לשקוע בבוץ של הנחותיו שלו. בסבב הדיונים המפורסם עם נילס בוהר, איינשטיין לא היה מסוגל לקבל את התוצאות שנובעות מעולם הקוונטים, שהוא למעשה חשף ב-1905, ועמד על כך "שאלוהים לא משחק בקוביות עם היקום".

נכשל בזיהוי הפלטפורמה. אינשטיין | צילום: ויקיפדיה

הבעיה של איינשטיין לא הייתה הבנת החשיבות של הרעיון החדש, אלא קבלת פלטפורמה חדשה לחלוטין עבור הפיסיקה שהובילה בעתיד להמצאות כמו לייזר, מיקרו-מעבד ואייפון. וזה בדיוק מה שדן את המשך הקריירה שלו לכישלון. כיום, אנו עומדים בפני דילמה דומה. פלטפורמות חדשות דורשות מאיתנו לא רק לשנות את התנהגותנו אלא גם את ההנחות שלנו לגבי הדרך שבה העולם עובד.

הצד האחר של המדיה החברתית

לפני כמה שנים שוחחתי עם חברה על הדרך שבה היא מנהלת את העסק שלה. "אני לא מרשה לעובדים להתעסק בפייסבוק או בסקייפ כאשר הם במשרד" היא אמרה, "זה פשוט מאפשר לעובדים להתעסק בדברים אחרים במקום בעבודה עצמה". היא ראתה את המדיה החברתית כאיום על הפרודוקטיביות של העובדים והייתה נחושה למגר את האיום.
כשהצבעתי על כך שברוב שעות העבודה במשרד היא מדברת בסקייפ וכי מדובר בכלי עיקרי בתקשורת של ימינו, היא ענתה "זה שונה. אני צריכה לדבר עם הרבה אנשים במדינות שונות והסקייפ הוא כלי יעיל לכך".

בתחילת הדרך, השתמשנו במדיה החברתית בעיקר לשם יצירה ושימור של יחסים חברתיים. בעיקר הצעירים שביננו היו משתמשים בכלים אלו בכדי לשוחח על דברים שעניינו אותם כמו מסיבות, רכילות וסקס. ובכל זאת, המדיה החברתית הייתה מאז ומתמיד פלטפורמת תקשורת והיא התאימה גם לסוגים אחרים של מידע, כמו שיחות חשובות עם שותפים בחו"ל.
היום המדיה החברתית היא מקור החדשות העיקרי שלנו לדברים שמעניינים אותנו. זוהי לא פונקציה של הפלטפורמה עצמה, אלא של מי שאנו מחוברים אליו דרכה – מומחים בתחום מסוים שיש להם גישה נוחה למידע שיהיה קשה לאחרים למצוא.

האם עיתונאות אמיתית יכולה להפוך לויראלית?

עיתונאים רבים לא לוקחים את מגזין 'וייס מדיה' ו'באזזפיד' ברצינות כי הם מאמינים שהם בנו פלטפורמות שלמות על טריקים ויראליים וסיפורי זימה. הכישרון שלהם הוא למשוך קהל ולא לחקור ולהוציא סיפורים חדשים לאור העולם. לעיתים קרובות הם פרובוקטיביים, אך רק לעיתים נדירות אינפורמטיביים.

עם זאת, בזמן שהם בונים את קהל הקוראים שלהם הם לומדים גם על פלטפורמות חדשות. 'וייס מדיה' שהתחיל כמגזין בידור ותרבות, שולט כיום בסביבת הווידאו באינטרנט באמצעות הפקת קטעי ווידאו אקסצנטריים הפונים לקהל רחב מאוד. חברת 'באזזפיד' בנתה פלטפורמה ייחודית המייעלת את שיתוף התוכן. שתי הפלטפורמות הללו, התברר היו חיוניות לרשת. ככל שהחברות האלו גדלו הן פיתחו נוסחות לניהול עסקים בעידן הדיגטלי. כפי שמייסד חברת 'וייס מדיה' ניסח זאת "אנו מסתכלים על זה בצורה מאוד פשוטה, אנחנו רוצים לעשות שלושה דברים – להכין תוכן טוב, להשיג כמות קוראים גדולה ככל האפשר ולהרוויח מכך כסף כדי שנוכל להמשיך ולייצר את התכנים".

למרות אפם המורם של אנשי האליטה התקשורתית, אין דבר המפריע לכך שפלטפורמת הניו מדיה והעיתונאות הרצינית יתקיימו בו זמנית. 'באזזפיד' גייסה צוות חדשותי ברמה הגבוהה ביותר. באופן אירוני, הם הצליחו לגייס כישרונות אמיתיים כי ארגוני החדשות המסורתיים לא הצליחו להשתלט על הפלטפורמות החדשות ולכן נפגעו כלכלית.

עתיד הכסף

כאשר ביטקויין הופיע לראשונה בזירה, הוא תפס את דמיונם של הקבוצה הליברלית של עמק הסיליקון. הוא הציע מצב בו הכסף לא יישלט יותר בידי הממשלות ופקידי הבנק, אלא ע"י אלגוריתמים. ההיצע של המטבע יפוקח באופן הדוק, במקום להיות נתון לגחמותיהם של המנהיגים הפיננסיים.

צילום: thinkstock

למרבה הצער, לא כך התגלגלו הדברים. הביטקויין הפך לבועה ספקולטיבית כאשר ערכו עלה עד 1000 דולר למטבע והתרסק למתחת ל-200 דולר היום. האמת היא כי אלגוריתמים אינם טובים יותר בניהול מטבע מאשר בני אדם.

כך קרה שוב שגם הסקפטיים וגם התומכים הנלהבים החמיצו את הנקודה. הביטקויין לא חשוב כמוצר, אלא כפלטפורמה. בסיס הטכנולוגיה הנקראת blockchains המאפשרת יצירת רשתות אמון אד הוק בין אנשים, ארגונים ומפעלים ללא תיווך של צד שלישי יקר.
הטכנולוגיה טובה מאוד בקידום עסקאות באופן מאובטח וזול ועשויה לסלול את הדרך למוצרים פיננסיים מותאמים אישית חדשים, כמו חשבונות נאמנות אוטומטיים, כסף הניתן לתיכנות וחוזים חכמים שיתוכננו על גבי טלפונים חכמים.

עידן חדש של פלטפורמות

איינשטיין לא היה מסוגל לקבל את העולם הקוונטי החדש שהוא עצמו יצר ולכן בילה את שארית חייו כמופע צדדי בקהילת הפיזיקה. הוא עדיין מושא הערצה בשל הישגי העבר שלו, אך רק מעטים התייחסו ברצינות לעבודתו המאוחרת יותר. כפי שרוברט אופנהיימר אמר זאת "המסורת שלו נכשלה במובן מסוים" והוא הפך ל"ציון דרך, ולא מגדלור".

רק מעטים מאיתנו יכולים להרשות לעצמנו לחוות את אותו הגורל. היום הדברים זזים הרבה יותר מהר. בעוד שבדורות האחרונים יכולנו ללמוד מקצוע וללכת בדרך הקריירה הפשוטה, היום המודלים העסקיים לא מחזיקים מעמד. מחקר שנערך לאחרונה חוזה כי 50% ממקומות העבודה של היום לא יהיו קיימים תוך 10 שנים.

אנחנו צריכים להשתחרר מהנחות העבר ולהבין כי אנו לא חיים עוד בעולם של מוצרים אלא פלטפורמות. הניו יורק טיימס הוא מוצר, המוקדש למסורת וערכים ספציפיים. ה'באזזפיד' הוא פלטפורמה אשר יכולה להכיל מגוון רחב של מוצרים.

כמו שכריס דיקסון אמר, הדבר הגדול הבא תמיד מתחיל כאשר הוא נראה כמו צעצוע. קל ללגלג על מאמצים מוקדמים אשר משתמשים בפלטפורמות חדשות עבור צילום של קטעי ווידאו על חתולים או מכירת תרופות, אך אלו לא צריכים לעוור אותנו לגבי היכולות החדשות של הפלטפורמות האלו אשר יכולות להניע אותנו קדימה. עלינו להתאים את נקודת המבט שלנו וכישרוננו או להסתכן בהפיכה ללא רלוונטיים. בעידן של הפרעות ושיבושים, האסטרטגיה המעשית היחידה היא להתאים את עצמנו.