|
אי אפשר בלי חומרי הדברה לחקלאות. זו נקודת המוצא של מומחי מזון, חוקרים וחקלאים. בנוסף, כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה אסור לוותר על חומרי ההדברה, אחרת מחצית מהתוצרת החקלאית תיזרק לפח ומאות מיליוני אנשים בכל רחבי העולם ימותו מרעב.
כששתי העובדות הנ"ל מונחות זו לצד זו, השאלה הגדולה העומדת באוויר היא ההשפעות של חומרי ההדברה על איכות המים, הקרקע ובריאות האדם. בחברת CatalystAgTech מבינים היטב את המצב ומנסים להיכנס למשוואה המורכבת ולהציע פתרון חלופי.
הפרויקט המלא מופיע בגיליון פברואר של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
– הירשמו לכנס Forbes Socialize 15 ליזמות חברתית-טכנולוגית
אין ויכוח, ועל כך יעידו מדענים מכל העולם, שחלק מחומרי ההדברה מסוכנים לסביבה ובאופן עקיף פוגעים גם בבריאות האדם. עם העלייה במודעות הסביבתית, הופנה זרקור אזהרה גם אל עבר חומרי ההדברה, ולא רק בקרב ארגוני הסביבה. מצד אחד, פנו בעלי הממון לרכישת מזון אורגני, הנקי באופן משמעותי מכימיקלים, אך זה בוודאי אינו פתרון מלא ושלם שיכול להזין את ההמונים. בצד השני, הרגולטור – בכל רחבי העולם – החל לפעול ולדרוש לצמצם ולהגביל שימוש בחומרי הדברה אלימים. כמה מחומרי ההדברה נאסרו לשימוש, על אחרים הוטלו מגבלות קשות. בכל מצב משתנה אחד נשאר קיים, ואולי אף גדל: הצורך להאכיל את העולם.
איכות סביבה להמונים
הדילמה הזאת היא לחם חוקם של אנשי CatalystAgTech. הם מנסים להיכנס לתפר הבעייתי ולנטרל, עד כמה שאפשר, את הנזק הסביבתי־בריאותי הנגרם על ידי השימוש בחומרי הדברה. מנכ"ל החברה, שלום נחשון, מצא כמעט במקרה את הטכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן על ידי פרופ' בריאן ברקוביץ וד"ר ישי דרור. נחשון – טייס, טכנולוג, יזם ואיש Elbit בעברו – עבד כשכיר עבור חברה שאיתרה טכנולוגיות מעניינות באוניברסיטאות.
כשפגש את הפטנט שפותח במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיות של מכון ויצמן, נדלק.
"לאורך השנים עסקתי בפיתוח אמל"ח, בגרפיקה ממוחשבת ובאמצעי תלת ממד עבור גופי שידור", הוא מספר. "אהבתי את עבודתי, אך תמיד שאלתי את עצמי למי אני בעצם מועיל". הפגישה עם הטכנולוגיה של ברקוביץ ודרור הציתה בעיניו את זיק היזמות, אבל לא סתם יזמות – אלא כזו שיכולה להשפיע על המונים, לשמור על איכות הסביבה ולשפר את הבריאות של מיליונים.
הפטנט שהדליק את נחשון הוא, למעשה, תוסף לחומרי ההדברה הקיימים אשר מתחיל לפעול ברגע שאלה מתחילים לחלחל לאדמה ומונע את הפגיעה בקרקע או במי תהום. "כיום", מסביר נחשון, "חומרי ההדברה עמידים מאוד, והטבע אינו יודע כיצד להתמודד איתם". לעתים מתגלה הנזק רק כעבור עשרות שנים, כשחומרי ההדברה קבורים לא רק עמוק באדמה אלא גם במי השתייה של כולנו.
עם העלייה במודעות הסביבתית הופנה זרקור אזהרה גם אל עבר חומרי ההדברה | צילום: thinkstock
כשנחשון זיהה את הבעיה ואת הפתרון של מכון ויצמן, הוא חתם איתם על הסכם מסחור של הפטנט ויצא לדרך, כשלצדו צוות המחקר הראשוני ועוד ארבעה עובדים, הבכירה שבהם היא הכימאית ד"ר קרן סטילמר, המנהלת את ההיבט הטכנולוגי בחברה.
הרעיון בבסיסו נשמע קל ופשוט, אבל נחשון מסביר את מורכבות העניין. לדבריו, החברה אינה מייצרת אבקת קסם המחסלת את השפעת חומרי ההדברה – עבור כל חומר הדברה יש למצוא את הרכיבים המתאימים לטיפול והשמדת האפקט הפוגע. "אפשר לדמות את המוצר שלנו למעין תוסף שמתווסף לתרופה ומצמצם עד לאפס את תופעות הלוואי שלה", הוא מבהיר. לנחשון חשוב להדגיש כי החברה פועלת רק מתחת לקרקע ואין לה השפעה על חומרי ההדברה הנותרים על התוצרת. "אנחנו לא יודעים לפתור את כל הבעיות של חומרי ההדברה", הוא מצטנע.
לקחת נשימה ארוכה
את עיקר עבודת השיווק והמכירות מבצעת החברה מול חברות הענק המייצרות ומוכרות את חומרי ההדברה. לחברות הללו יש אינטרס לצמצם את מפגעי הסביבה של מוצריהן. "במקרים רבים יהיה עדיף לחברות לצרף את התוסף שלנו מאשר לפתח חומר חדש", מסביר נחשון, "זאת, בין היתר, כי פיתוח יכול להימשך זמן רב".
גם הפיתוח של התוספים של החברה אינו מסתיים ביום אחד. מדובר בתהליכים שיכולים להימשך כמה שנים, ולזה יש להוסיף את שלבי האישורים שעל חברות ההדברה לעבור כדי לצרף תוספים כימיים נוספים. נחשון יודע לספר כבר היום על חברה מובילה בעולם הכימיקלים שקונה את תוספי CatalystAgTech, אך הרווחים מספיקים בעיקר להמשך מימון הפיתוח. בחברה בחרו כרגע להתמקד בשתי מולקולות ולהתאים להן את התוסף לקטילת הפגיעה הסביבתית. בחברה מקווים להשתלב גם בשלבי המו"פ של חברות הכימיקלים, כך שהן יידעו לנצל את הידע של CatalystAgTech כבר בשלב שבו מפתחים את חומרי ההדברה של העתיד.
"אנחנו צריכים הרבה סבלנות", מסביר נחשון, "הפיתוח לוקח זמן רב, ומכאן שלמרות הפוטנציאל האדיר סביר להניח שנראה רווחים משמעותיים רק בעוד חמש שנים". במצב כזה, אפשר להבין מדבריו של נחשון, שגם הליך גיוס הכספים אינו קל. הרי להרבה משקיעים אין את אורך הרוח להמתין לתוצאות כספיות שיגיעו רק בעשור הבא. כך או כך, נחשון משדר אופטימיות ואפשר לשמוע בקולו את ההתלהבות מיכולתו להוביל מהלך משמעותי שעשוי לתרום להפיכת העולם למקום טוב יותר.
הפרויקט המלא מופיע בגיליון פברואר של פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
