|
זו אולי האפליקציה הכי מעצבנת שהושקה בשנה האחרונה: חברת הקניות באינטרנט
MySupermarket מציעה זה כשבועיים אפשרות לסרוק את הברקוד על מוצר שאנחנו
רואים בסופרמרקט, ולקבל מיד השוואה של מחירו בארבע או חמש רשתות שיווק אחרות.
נסו ותראו: כמעט תמיד תגלו שבמקום אחר תוכלו לקנות את המוצר בזול יותר, לעתים
בפער של עשרות אחוזים. במקרים רבים תוכלו אף לקנות את אותו מוצר, באותה רשת
שיווק, במחיר נמוך יותר: צריך רק להזמין אותו מהרשת באמצעות הסניף האינטרנטי.
האפליקציה של MySupermarket אמורה להיות רק סנונית ראשונה של מלחמות
השיווק שצפויות לפרוץ עם כניסת החוק החדש לעידוד התחרות במשק. החוק, המכונה
"חוק המזון", יחייב את רשתות המזון לפרסם באתרי האינטרנט שלהן את המחירונים
המלאים והמעודכנים של כל המוצרים שהן משווקות, על פי חלוקה לסניפים. החוק, הכולל גם שורת חוקים ורפורמות שנועדו להביא להוזלה בענף המזון, אושר בכנסת והועבר להשלמת תקנות במשרד הכלכלה. החוק והתקנות הנלוות אמורים להיכנס לתוקפם בתחילת השנה הבאה, מה שמשאיר לרשתות המזון וליזמי אינטרנט המפתחים מערכות להשוואת מחירים כחצי שנה להתארגנות.
בחברות להשוואת מחירים מחכים בכיליון עיניים לחוק: הוא יספק להם בסיס לשירותי
רשת מגוונים. רק טיפש או מי שמתגורר ביישוב מבודד יקפוץ לסופר לפני שבדק איפה הכי כדאי לקנות את סל המוצרים שלו. כבר היום מספקים אתרי אינטרנט השוואות מחירים, אבל הם יודעים להשוות רק בין חנויות אינטרנטיות, שהמחירים בהן אינם בהכרח זהים למחירי החנויות ברחוב. הרשתות יודעות שללקוחות קל להשוות מחירים באמצעות האתרים, ולכן הן נוטות להציע באתרים מחירים תחרותיים יותר מאשר בחנויות האחרות. החוק יחייב לפרסם
את מחירי המוצרים בכל סניפי הרשת, והלקוח יוכל להשוות מחירים בטרם ייצא מהבית או
יחליט להזמין משלוח מהחנות האינטרנטית.
צילום: shutterstock
"מכל המהלכים שיזמה הממשלה להפחתת מחירי המזון, זו תהיה קפיצת המדרגה
המשמעותית ביותר בענף", אומר ניר למפרט, מנכ"ל חברת זאפ המספקת, בין היתר, שירותי השוואת מחירים ברשת. למפרט יודע על מה הוא מדבר. זאפ היא חלוצת השוואות
המחירים בישראל ובעבר שינתה ללא הכר את ענף האלקטרוניקה ומוצרי החשמל:
השוואות המחירים שפרסמה אילצו את סוחרי האלקטרוניקה ליישר קו, ולקוחות שהשכילו
להשתמש במידע חסכו עשרות אחוזים ממחירי המוצרים.
MySupermarket נחשבת היום לבולטת ביותר בתחום רשתות המזון, בזכות מאגרי
המידע שלה והתוכנה שפיתחה להשוואת סלי קניות. יוזמה חדשה נוספת היא "פרייסז" –
רשת חברתית שיתופית המתבססת על רעיון דומה לזה של חברת הניווט ווייז – צרכנים
המדווחים על מחירי המוצרים שהם מוצאים ברשתות ומאפשרים לחברי הרשת השוואת
מחירים. יזם הרשת הוא הפעיל החברתי בועז יהב. השימוש במידע מהגולשים מאפשר
לפרייסז לספק מידע על מחירים ברשתות שאינן מפרסמות מחירון ברשת. מאידך
מידע שאינו נלקח ישירות ממאגרי המידע של הרשתות הוא חלקי ועשוי להיות בלתי
מעודכן.
כמה זה במחירון?
היתרון של ,MySupermarket המסתמכת על מחירוני הרשתות בלבד, הוא ביכולת האינטגרטיבית של השוואת סלי קניות. "הקונים בסופרמרקט מתעניינים לרוב במחירו של סל מוצרים ולא במחיר מוצר בודד", אומר גלעד שמחוני, מנכ"ל MySupermarket ישראל.
רק חמש רשתות מספקות באופן מלא את מחירון החנות האינטרנטית שלהן, אבל הן
מהוות יחד כ־ 85% מהשוק. שתיים מהרשתות שאינן מספקות עדיין מידע ברשת ואינן
מציעות משלוחים הן "אושר עד" ו"חצי חינם". "הרשתות שאינן משתפות איתנו פעולה עושות שגיאה לדעתי", אומר אמיר עופר, יזם ויו"ר MySupermarket.
רשתות השיווק שאינן מספקות שירותים באמצעות הרשת הן קטנות, אבל הסיבה העיקרית למדיניותן קשורה באופי קהל הלקוחות ולא בגודלן. שירותי משלוחים בעזרת האינטרנט יכולים דווקא לסייע לרשת קטנה לצמוח במהירות, שכן באמצעות האתר יכולה גם רשת שאין לה חנויות במיקומים מרכזיים, לפנות לקהל לקוחות גדול ורווחי במרכזי הערים. אבל "אושר עד" פונה בעיקר לאוכלוסייה חרדית ונמוכת הכנסה, שממילא אינה נוהגת לערוך קניות באמצעות הרשת.
עם כניסת החוק החדש יחויבו גם הרשתות הקטנות לפרסם את המחירון, והן ייכללו
בהשוואות המחירים הממוכנות באתרים, אבל להשוואת המחירים ברשת לא תהיה
השפעה של ממש על רשתות קטנות מסוגה של "אושר עד". רבים סבורים שהמחירים בה
נמוכים יחסית לאלה של מרבית המתחרות, אבל על ההנחה משלמים הלקוחות בחוויית
קנייה בעייתית, הכרוכה בקשיי חניה, תורים ארוכים ובמבחר המותאם לפלח השוק שאליו
פונה הרשת.
אף על פי ש־ MySupermarket החלה לפעול בישראל רק לפני שנתיים והחלה לצבור
תאוצה רק בשנה האחרונה (לדברי שמחוני שיעור הצמיחה של החברה בשנה האחרונה
הסתכם ב־ 300%), זוהי חברה ותיקה יחסית הפועלת ברחבי העולם זה שמונה שנים, בשוק
לא קשה של השוואת מחירים. מייסד החברה הוא אמיר עופר (60), איש מחשבים שמאחוריו
יש כבר שני אקזיטים ידועים: הוא היה שותף בהקמת חברת אזימוט למערכות תצפית
וניווט, שהונפקה בבורסה ונמחקה לפני כחמש שנים, וחברת התוכנה לארגונים פרוסייט,
שנמכרה תמורת 45 מיליון דולר.
עופר, איש סיירת מטכ"ל בעברו הידוע כחייל הראשון שפרץ לטרמינל במבצע שחרור
בני הערובה באנטבה ב־ 1977 , בחר להתחיל את פעילותה של MySupermarket דווקא
באנגליה. עופר ואנשיו גילו שהאנגלים הפכו ללקוחות הנלהבים ביותר של קניות דרך
הרשת, וגם הרשתות, ובראשן הרשת הגדולה ביותר טסקו, שיתפו פעולה בהתלהבות.
אנגליה נחשבת היום למדינה המפותחת בעולם מבחינת שיעור הקניות באינטרנט,
ונתח השוק של הקניות באינטרנט ברשתות המזון נאמד ב־ 8% . "אולי זה מזג האוויר,
הצפיפות בכבישים והקושי הגדול למצוא חניה בערים", אומר המנכ"ל שמחוני.
שיטת ההערכות של רשתות השיווק לקניות אונליין שונה מההיערכות בישראל.
בישראל נוטות הרשתות לספק את הסחורות ממספר בודד של סניפים מרכזיים או מהמרכז
הלוגיסטי של הרשת. הדבר גורם להגבלת הכיסוי של השירות, ויש מקומות רבים שבהם
פשוט בלתי אפשרי לקנות באמצעות הרשת, לפחות בחלק מרשתות השיווק. באנגליה
מסופקות הקניות מסניפי הרשתות, ולכן יכולה MySupermarket לספק ללקוח השוואת מחירים בין סניפים של הרשת באזור המגורים.
איפה הכי זול? | צילום: shutterstock
הכיוון מערב
בשנתיים האחרונות אימצה MySupermarket מדיניות צמיחה המתבססת על פריצה לשווקים חדשים, ובחברה מרוצים מהכניסה לשוק הישראלי. הישראלים אוהבים לחשוב על עצמם כעל אומה טכנולוגית, אבל שיעור הקניות אונליין ברשתות המזון נחשב לזניח ומוערך באחוז אחד. רשתות השיווק הגדולות מאפשרות אומנם רכישות ברשת ומשפרות מדי פעם את השירות, אבל אתרי הקניות ברשת אינם ידידותיים דיים ושירותי המשלוחים, שהם חלק בלתי נפרד מהשירות, אינם מכסים חלקים גדולים מהאוכלוסייה.
אלעד שמחוני, מנכ"ל החברה בישראל, אומר שכבר 200 משפחות רשומות באתר
החברה, ולהערכתו מדובר במיצוי של 20% מפוטנציאל השוק. המאמץ העיקרי של החברה
מכוון כעת לארה"ב. אך ההצלחה בשוק הגדול בעולם אינה מובטחת. "הכניסה לשוק צריכה
להביא בחשבון את המאפיינים של השוק. נכון שהאמריקאים קונים הרבה ומשתמשים ברשת, אבל תרבות הצריכה שלהם בנויה מאוד על חוויית הקנייה בחנות", אומר שמחוני.
ב־ MySupermarket הושקעו עד כה כ־ 20 מיליון שקלים, רובם מקרנות ההון סיכון
פיטנגו וגריילוק. האקזיט אינו נראה באופק ונראה שקצב הצמיחה עד כה לא היה גבוה
במיוחד. למרות שנות הפעילות הלא מעטות, החברה עדיין אינה רווחית.
באופן תמוה אין באנגליה חברה המנסה להתחרות ב־ MySupermarket . כמו בכל
מקום, גם באנגליה יש חברות רבות העוסקות בהשוואת מחירים ברשת, אבל בתחום סלי
המזון MySupermarket נותרה יחידה. עופר סבור שהסיבה העיקרית לכך היא
הטכנולוגיה הייחודית וההתמחות הגבוהה שפיתחה MySupermarket . אבל ייתכן
שקיימת סיבה נוספת: למרות הפופולריות הגוברת של השירות, מתקשות החברות
הפעילות בתחום השוואת המחירים לתרגם את הצלחתן ברשת לרווחים.
"עדיין לא ברור אם מודל ההכנסות של האתרים להשוואת המחירים מצדיק את עצמו", אומר ניר למפרט, מנכ"ל זאפ. בתחומים שונים של שיווק אינטרנטי מקובל שחברה המפנה לקוח מקבלת עמלה על העסקה ולפעמים על עצם ההפניה. אבל חברה המספקת שירותי השוואת מחירים שתגבה עמלה תמורת הפניית לקוחות תיחשב מיד ל"משוחדת", ותאבד את אמינותה בעיני הלקוחות.
"איננו גובים מהלקוח עמלה וגם לא מהרשת שבה הוא בחר בעקבות השוואת המחירים",
אומר שמחוני, ומסביר שכל הכנסות החברה מגיעות מפרסום. "רשתות המזון מפרסמות
באתר שלנו ללא כל קשר לכמות הלקוחות שאנחנו מפנים אליהן". אין זה מקרי לכן שאחד המשקיעים האסטרטגיים ב־ MySupermarket הוא חברת הפרסום הבינלאומית PPM שמרכזה בלונדון.
המידע המצטבר בחברות השוואת המחירים אמור להיות יקר מפז עבור המשווקים: האפליקציה יכולה לספק למשווק מידע ממוקד על הרגלי הקנייה של המשפחה ולאפשר שיווק ממוקד. מכיוון שמדובר בדפוס קנייה קבוע החוזר על עצמו, יכול המשווק לדעת בדיוק מתי נגמר מלאי הקפה בבית, ולשלוח את הפרסומת הנכונה בזמן הנכון. המשווק יכול לגלות שינויים בהרכב המשפחה, כמו למשל לידה של תינוק ומעבר דירה.
בניגוד לרשתות השיווק היכולות לקבל מידע על לקוחותיהן בלבד, יכולה מערכת
השוואת מחירים לספק מידע על כלל השוק ומידע סטטיסטי על לקוחות הרשתות
המתחרות. אבל כדי לממש את הפוטנציאל השיווקי יצטרכו חברות ההשוואה לגייס
מספר גדול הרבה יותר של לקוחות.
|
