מחסלת האקדחים: הטכנולוגיה שתתפוס את הפושע דקות אחרי שירה

בסרט "אחרון גיבורי הפעולה", יש סצינה שבה הרשע מסרט הפעולה הנדוש נכנס לעולם ה"אמיתי". אחרי שהוא רואה מעשה שוד מתבצע ללא השלכות, הוא יורה במישהו בדם קר וצוחק כשהוא לא שומע כלום: לא סירנות, לא משטרה שאומרת לו להניח את הנשק. שום דבר. ואז הוא בונה את התוכנית להשתולל בעולם שבו "הרעים יכולים לנצח".

באופן אירוני למדי, בערים רבות בארה"ב בעולם האמיתי, הסצנה הזו הייתה מתנהלת אחרת לגמרי. במילווקי, למשל, אם אתה יורה בנשק בחלק מהשכונות, אתה עשוי למצוא את עצמך מוקף בשוטרים תוך דקות ספורות. זה קורה הודות לטכנולוגיה שמיושמת במילווקי וב-74 ערים נוספות בארה"ב ובעולם, ופותחה על ידי חברת שוטספוטר (מאתר היריות).

חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן

החברה, אשר הוקמה ב-1995, מפעילה שורה של חיישנים אקוסטיים המוצבים בשכונות מגורים, ומאזינים לדבר אחד בלבד: צלילי ירייה. החיישנים מצוידים בתוכנה שמסוגלת לנתח את הקולות בזמן אמת ולאתר את המיקום (כולל הגובה) של כל כדור שנורה. התוכנה מסננת גם צלילים שונים שעשויים להפעיל את החיישנים, והצליל נשלח לשוטרים, שתפקידם לאמת את העובדה שנורתה ירייה ולשלוח ניידת.

ברבעון הראשון של 2013, מספרת החברה, המערכת זיהתה 7,584 תקריות ירי ב-30 ערים. בתקריות הללו נורו 26,617 קליעים, ממוצע של 3.5 יריות לאירוע. 63% מהיריות היו בין 8 בערב ל-4 לפנות בוקר, כאשר 54% מהמקרים התרחשו בסוף השבוע.

המערכת זיהתה 7,584 תקריות ירי ברבעון הראשון | צילום: רויטרס

המידע הזה מועיל למשטרה גם לשם תכנון פריסת הכוחות. במילווקי, למשל, משתמשים במערכת כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר למלחמה בפשע. "לא התעניינו בטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה", אומר מפקד המשטרה המקומית אדוארד פלין לפורבס. "רצינו להבטיח שהיא תסייע לנו לעזור לאנשים לחיות בשכונות בטוחות יותר".

אחד המאפיינים הבולטים במערכת הוא היכולת לתפוס את הפושעים במהלך האקט. משטרת מילווקי השתמשה בשוטספוטר כדי לתפוס פושעים זמן קצר בלבד אחרי שהשתמשו באקדח, והשתמשה במידע שבמערכת כדי להשיג הרשעות. איכון מיקומי היריות מסייע לשוטרים גם למצוא תרמילי קליעים שישמשו כראיות בבית המשפט.

תמיכתן הגורפת של רשויות אכיפת החוק איפשרה לחברה למכור את המערכת לעוד ועוד קהילות במהלך השנים, וגם עזרה לה למשוך משקיעים. עד כה גייסה החברה 62 מיליון דולר (אך היא מסרבת לחשוף את המחזור השנתי).

למרות תמיכתן של הרשויות, לא כולם משוכנעים שהמערכת שימושית. הסיבה לכך היא היעדר נתונים אובייקטיביים המעידים על יעילותה. "זו טכנולוגיה נחמדה", אומר הקרימינולוג פרנק זמירינג מאוניברסיטת ברקלי. "אך השאלה האמיתית היא העלות מול התועלת. יש דרכים אפקטיביות מאוד לבצע הערכה שכזו, אך לא בטוח שהדבר נעשה".

מערכת שוטספוטר מותקנת על רכב משטרה

מחקר אחד שנערך ב-2008 בחן תא מערכת סקיורס, אותה רכשה שוטספוטר ב-2009. המחקר הראה כי המערכת סבלה ממספר התראות שווא, בייחוד באיזור שבו היה ריבוי זיקוקי די-נור. עם זאת, במערכת הזו לא הייתה בקרה אנושית כפי שיש במערכת הקיימת.

פיטר שרף, אשר ערך את המחקר, אומר כי אחת השאלות הגדולות שנותרו היא אם המערכת מחזירה את ההשקעה ומשתלמת. היא עשויה להשתלם, הוא אומר, בעיקר בערים גדולות, "אך לא בטוח שהיא טובה לשווקים קטנים יותר".

שוטספוטר נחושה לספק מידע רב ככל הניתן ללקוחותיה. "אנו רוצים לעזור לערים לטפל בנושא האלימות", אומר נשיא ומנכ"ל החברה ראלף קלארק. "המידע שיש לרשויות אכיפת החוק הוא חלקי, מוגבל ורועש".

אולם המתנגדים לתוכנית מעלים את החדירה האפשרית לפרטיות. "זה קצת מפחיד שאפשר לשטור ברחובות בלי לגעת בקהילה", אומר שרף. "זו שאלה רלוונטית", מודה המנכ"ל קלארק. "אך לפני הכל, זוהי טכנולוגיה פסיבית. אנו מתייחסים אליהם כחיישנים ולא כמיקרופונים משום שמדובר בהבחנה חשובה. המערכת מתוכננת לזהות רעשים מסוימים. יתרה מזאת, כדי לקבל את הנתונים להם אנו זקוקים ולא ליפול בהתראות שווא, אנו מציבים את החיישנים בגובה של 9 מטר מעל הקרקע". "אנחנו לא מקליטים כלום", הוא ממשיך. "רק מקשיבים לקולות הפיצוץ".