מיהם היזידים, קורבנות הטבח ההמוני שמבצע דעאש?

פחות משבוע לאחר מכן, בעוד לוחמי הארגון הסוני הקיצוני, "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה הגדולה" (דאעש), ממשיכים לבצע טבח בבני עדתה, הצטרפה דחיל לטיסת חיל האוויר העיראקי לרכס הרי סינג'אר, שאליו ברחו כ-100 אלף יזידים מאימת דאעש. המסוק הצליח לנחות בקושי על פסגת ההר והעמיס עשרות פליטים רעבים ורצוצים. שניות אחר כך, התרסק מפאת כובדו של המטען האנושי. הטייס נהרג, וכמה נוסעים נפצעו באורח קל עד בינוני. לאסון שנחת על היזידים נוסף באותו רגע גם המזל הרע.

נחשבו לאיום על השלטון

המיעוט היזידי מונה פחות ממיליון נפש, שרובם מתגוררים בשטח עיראק. יש הרואים בהם חלק מהחברה הכורדית, אבל ביטוי הזהות הראשון שלהם היא דתם. היזידיה היא דת ייחודית, בדומה לזו של העלווים או הדרוזים, ומלחמת השמד שמנהלים נגדם הקיצוניים הסונים עלולה להכחיד מעל פני האדמה לא רק מיעוט אתני, אלא גם דת בפני עצמה.

אין זו הפעם הראשונה שהיזידים נמלטים על נפשם מפני רודפיהם. עידן בריר, שחוקר את ההיסטוריה של בני המיעוט במסגרת עבודה לתואר שלישי באוניברסיטת תל אביב, אומר שגזירות השמד נכפו עליהם כבר בימי הביניים. "הרדיפות הללו הובילו אותם אז להצטמצם למובלעות ההרריות בסינג'אר ובשייח'אן, שבהן מרבית הקהילה היזידית בעיראק חיה עד היום", הוא אומר, "הרדיפות ומסעות ההרג התגברו במאה ה-19, שלהי התקופה העות'מאנית, שבה נרדפו היזידים הן על ידי השלטונות והן על ידי מנהיגים שבטיים כורדיים שחיו בשכנות להם. אלה גם אלה ראו ביזידים איום, אם בשל דתם הלא מוסלמית ואם בשל הסתגרותם החברתית, שהפכה אותם תמיד לאיום על ריכוזיות השלטון ויעילותו. בשיח הקהילתי היזידי החדש, הלובש בעשורים האחרונים פנים חדשות ומעניינות, מדברים היזידים על 72 פירמנים (צווים, בטורקית עות'מאנית), מסעות הרג ורדיפה מתוכננים, שיצאו נגדם במהלך ההיסטוריה".

מאשימים את הכורדים בהפקרתם למוות. פליטים יזידים | צילום: רויטרס

החוויה הלאומית של היזידים עוצבה לאורך מאות שנים של פוגרומים ורדיפות. בריר אומר, כי מעשה הטבח המתפתח בסינג'אר בשבועיים האחרונים מתואר אצלם כ"פירמן מספר 73". לצד דאעש, ולא פחות ממנו, מאשימים היזידים את הכורדים בהפקרתם למוות ובהקרבתם, כדי לצמצם את הנזקים שעלולים לבוא על האזור האוטונומי הכורדי.

ד"ר מירזא דינאיי, רופא ילדים יזידי שמתגורר בגרמניה, מספר ל"מעריב" שאת סאת הכאב הגדולה במיוחד העניקו ליזידים דווקא שכניהם – שבטים סוניים באזור סינג'אר. "הם נרתמו להרוג אותנו, או לספק מידע לאנשי דאעש שסייע להם לפגוע בנו", הוא אומר. ד"ר דינאיי, שהקים ארגון סיוע לפליטים בעיראק, מכנה את האסון שפקד את בני עדתו שואה. "ב-500 השנים האחרונות לא נטבח עם לשם השמדתו, רק בגלל מה שהוא, פרט לשני מקרים: היהודים במלחמת העולם השנייה, ואנחנו כיום".

אין חברי אמת

ד"ר דינאיי נמנה עם חברי צוות המסוק העיראקי שהתרסק בהרי סינג'אר. לרוע מזלו, כמה מצלעותיו נשברו, והוא נאלץ לחזור לטיפול והחלמה בגרמניה. משם המשיך לנהל את המסע להצלת בני עמו, באמצעות הטלפון, פייסבוק, וראיונות אינספור לכלי תקשורת מערביים.

ל"מעריב" הוא מספר בצער, כי מטוסי הסיוע האמריקנים שהנחיתו ציוד חיוני לפליטים בהרי סינג'אר כשלו למעשה במשימתם. מטוסים אלה הביאו מים, מזון ותרופות, והשליכו אותם מהאוויר לעבר פליטים יזידים שהסתתרו בהרים. רכס הרי סינג'אר הוא חבל ארץ נרחב, שאורכו כ-70 קילומטרים, ועליו מצויים עשרות אתרים קדושים ליזידים או מבני ציבור המשרתים את בני המיעוט. ב-30 מהם חסו הפליטים, בתנאי רעב ומחסור במים, ואותם ביקשו האמריקנים לצייד.

"מדובר באזור הררי מחורץ, והם לא יכלו להנחית מסוקים", הוא מספר, "גם בשל תנאי השטח, וגם מהפחד שלוחמי הארגון הטרוריסטי דאעש יתקפו אותם. לכן הם השליכו את הסיוע ממטוסים בגובה רב. התוצאה הייתה שהוא נחת הרחק מיעדו. במקומות שבהם הסיוע הגיע לפליטים, ראית מחזות קשים של התנפלות".

את הפיצוי העניקו האמריקנים בסיוע לפתיחת מסדרון בטוח בין הרי סינג'אר לאזורי הכורדים בעומק סוריה, אליהם הועברו רבבות פליטים מהרי סינג'אר.

צילום: רויטרס

בריר עקב אחר עדויותיהם של פליטים יזידים, שהגיעו לאזור הכורדי, ומצא כי סיפורי הבגידה של השכנים מעמיקים את תחושת הבידול שלהם, במיוחד מן הסביבה הכורדית. "הם סיפרו כי מיד עם פלישת דאעש לאזור סינג'אר, שכניהם המוסלמים-הסונים, שגרו בשכונת להם משך עשורים ארוכים, הצטרפו לכוחות האסלאמיסטיים מפחד לחייהם, והם אלה שהדריכו אותם היכן נמצאים ריכוזי היזידים הגדולים באזור, היכן התגוררו היזידים בכפרים והיכן מצויים בתיהם של מנהיגי הקהילה היזידית ובני-משפחותיהם".

בריר סבור כי הירתמות השכנים לסייע לפולשים היוותה מרכיב מרכזי בהצלחת דאעש להשתלט על האזור ביום הראשון לקרבות. "היזידים טוענים כבר שנים שאין להם חברי אמת בעולם וכי גם הקרובים להם ביותר, כולל שכנים שהציגו עצמם כטובים ומיטיבים להם, יתגלו כבוגדים וכחלק מרודפי היזידים ומחסליהם", הוא אומר.

השיח הזה מתגבש בעת האחרונה יותר ויותר כשיח בדלני. הוא מייצר בידול והפרדה בין הכורדים והלאומיות הכורדית, לבין היזידים, אבל גם בינם לבין כל הקבוצות המקיפות אותם. כתוצאה מכך מתפתחת חשדנות קהילתית של היזידים כלפי כל הגורמים, כולל כאלה המבקשים להיטיב עמם ולסייע להם. זה יכול לשמש הסבר חלקי נוסף לערפול אודות הנתונים שמפרסמים היזידים על מה שנעשה בסינג'אר בימי הלחימה הראשונים, ובאשר לגורלם של הפליטים היזידים בהר סינג'אר בשבועיים האחרונים".

המסדרון הבטוח שנפתח מהרי סינג'אר לסוריה השכנה סייע בחילוצם של עשרות אלפי פליטים, וצמצם את מספר החוסים על רכס ההר. מעטים יודעים לספר כמה פליטים נותרו שם לעת עתה – האם אלפים או רבבות – אבל מספרם פוחת ככל שחולפים הימים.

"בעיית הפליטים על ההר ארעית", מסכם בריר, "טראומטית ככל שתהיה, היא תיפתר בקרוב. הסיפור הגדול הוא ההמשך – מה יעלה בגורלם של כ-300 אלף פליטים יזידים ועוד כחצי מיליון פליטים בני מיעוטים אחרים הפזורים בימים אלה באזור כורדיסטאן העיראקית ונתונים לחסדיהם של קהילות יזידיות ונוצריות מקומיות ושל ארגוני סיוע מקומיים ובינלאומיים. היכן ייושבו מחדש? האם ניתן יהיה לפתור את בעיותיהם בכורדיסטאן העיראקית, או מחוצה לה, בשטחה של עיראק? ואם לא – האם יימצאו מדינות שיסכימו לקלוט אותם כקהילות שלמות? התשובות לכך יינתנו רק בתקופה הקרובה והן, להערכתי, צפויות להיות הסיפור המרכזי, או גל ההדף העיקרי, של רדיפת המיעוטים בעיראק וניסיון חיסולם בידי ארגון דאעש".

לכתבה במעריב השבוע