|
היעדרו של שם ישראלי מרשימת הזוכים בפרס נובל השנה לא פגע במעמד הגבוה שרכשה לעצמה ישראל בשנים האחרונות בתחום. ברשימת המדינות של זוכי פרס הנובל מאז שנת 2000 דורגה ישראל במקום החמישי עם 5 פרסי נובל, ללא שינוי מהדירוג בשנה שעברה. אחריה מדורגת גרמניה עם 7 פרסים ובמקום הראשון, בליגה של עצמה, נמצאת ארה"ב עם 72 פרסים.
קבלת פרס נובל בתחומי המדע הוא הישג גדול. בשביל אוניברסיטאות בעלות שם עולמי לא מדובר רק בטפיחה על השכם אלא בדרך להבדיל את עצמם מאחרים. בעיצומן של ההכרזות האחרונות על זוכי פרס הנובל לשנת 2016, פרסם המגזין הלונדוני The Times Higher Education את רשימת האוניברסיטאות מהן יצאו הכי הרבה זוכי פרס נובל משנת 2000 עם היום.
הטכניון, שדורג בשנה שעברה במקום השמיני, ירד השנה למקום העשירי בדירוג אך שומר על מעמדו בעשירייה. במקום השני נמצאת אוניברסיטת סטנפורד שאיבדה מקום אחד מדירוגה במקום הראשון שנה שעברה, ואילו בראש הרשימה נמצאת אוניברסיטת פרינסטון שקפצה מהמקום הרביעי בשנה שעברה.
הטכניון במקום העשירי | צילום: הטכניון
ללכת עם התחושה
הדירוג הורכב מציון הניתן לכל מוסד ומבוסס על מספר זוכי פרס הנובל שהיו קשורים לאותו מוסד בעת קבלת הפרס, בהתייחס לקטגוריית הזכייה ושיטת המחקר. זוכי פרס הנובל בתחומי הספרות והשלום לא נלקחו בחשבון בדירוג.
פיל באטי, עורך המגזין, אמר שסביבת המחקר בה המוסדות החינוכיים פועלים כיום מפחיתה את הסיכוי שלחוקרים יהיה את החופש ממנו הם נהנו בשנים קודמות לקחת סיכונים ולמתוח גבולות. "הדרישה מהממשלות המממנות את המחקר באוניברסיטאות היא תוצאות בטווח הקצר, מענה מידי ופרסום מחקרים באופן שוטף. לכך יש כמובן תפקיד אך לא כך החוקרים הטובים ביותר עובדים. על מנת להגיע לגילויים פורצי דרך, צריך לתת לחוקרים את החופש לפעול בהתאם לתחושה וליצר הסקרנות שלהם, לעתים ללא היגיון ברור לאן זה אמור להוביל. הם צריכים להיות מונעים על ידי הרצון לפרוץ את הגבולות של הידע", אומר באטי.
|
