מתנערים מאחריות: מדוע בעלי מניות הבנקים בישראל לא טורחים אפילו להגיע לאסיפות הכלליות?

לא מעט קולות נשמעים לאחרונה כנגד הטבות השכר המופרזות להן זוכים ראשי הבנקים בישראל. אזרחים רבים מתרעמים, ובצדק, על משכורות העתק של מיליוני שקלים בשנה ועל מענקי הפרישה העצומים הניתנם לבכירים, ואף שר האוצר יאיר לפיד התייחס לסוגיה כשהצהיר כי "שכר ראשי המערכת הבנקאית הוא שערורייתי". אך למרות ההתרעמות הציבורית הרחבה, מעטים הגורמים אשר נוקפים ולו אצבע כנגד המצב הנוכחי. אך מה אפשר לעשות?

מחר, למשל, תתכנס אסיפה כללית של בעלי המניות בבנק דיסקונט, בכדי לאשר את תנאי השכר והתגמול של מנכ"לית הבנק החדשה, לילך אשר טופלסקי. על פי ההצעה תזכה אשר-טופלסקי לשכר מתגמל למדי, אשר יעמוד על 6.8 מיליון ₪ בשנה. אך האם בעלי המניות הרבים של הבנק יגיעו מחר לכינוס בכדי לדרוש מיו"ר הבנק, יוסי בכר, הסברים בדבר תנאי השכר הנדיבים האלו? ניסיון העבר מלמד, למרבה הצער, שהתשובה שלילית.

6.8 מיליון שקל בשנה. מנכ"ל בנק דיסקונט לילך אשר טופלסקי | צילום: יח"צ

בחודש אפריל האחרון הגעתי בעצמי לאסיפת בעלי המניות האחרונה של הבנק. תארו את גודל ההפתעה אשר ציפתה לי כאשר נוכחתי לגלות כי לאסיפה הכללית הגיעו בסך הכל 3 אנשים מקרב בעלי המניות. כך, שלושה אנשים בלבד אשר טרחו להגיע לכינוס הם שאישרו את מינויו של אילן בירן, יו"ר רפאל לשעבר, כדירקטור חיצוני בבנק.

את האנשים אשר טרחו להופיע לאסיפה ניתן לספור, כאמור, על יד אחת. נציגת חברת "אנטרופי" ייצגה את המשקיעים המוסדיים, עורך דין פרטי הגיע בכדי לייצג קרן השקעות מסוימת, וכותב שורות אלו. בנוסף נכחו ב"אסיפה" גם מזכירת הבנק והיועץ המשפטי. בירן עצמו, אם תהיתם, לא הגיע בכדי להציג את האג'נדה אשר הוא מתכוון לקדם כדירקטור חיצוני. האסיפה כולה, במהלכה אף הצבענו על כיסוי הביטוח עבור הדירקטורים בבנק, התנהלה על מי מנוחות ונמשכה כ-20 דקות.

המצב בבנק דיסקונט אמנם עגום למדי, אך למרבה הצער אינו ייחודי כלל במשק הישראלי. תמונת המצב העגומה הזו חושפת את המצב הקיים במרבית האספות הכלליות המתקיימות בארץ. באופן בלתי מוסבר, הישראלים נמנעים מלהשתתף באספות הכלליות – למרות הזכות הניתנת להם לעשות זאת כמחזיקי מניות. מצב זה הוא שמאפשר להנהלות ולדירקטורים להעביר החלטות אשר נוחות להם, ורק להם – ועולות לבעלי המניות הרבה מאוד כסף. לכן, קצת קשה לבוא בטענות לאנשי משרד האוצר על שלא הצליחו למנוע את אישור תנאי השכר והתגמול של הנהלת בנק לאומי בשבוע שעבר – זו אשר הרגיזה את שר האוצר כל כך.

הדבר מעציב אף יותר כשבוחנים את מצב העניינים בחו"ל. במרבית המדינות המפותחות, שיעור ההשתתפות של בעלי המניות מהציבור באספות הכלליות הוא גבוהה בהרבה. כמה גבוה? כשהבנקים המובילים בשוויץ, דוגמת "קרדיט סוויס" או UBS מקיימים אספות כלליות, הם נאלצים לרוב להשכיר אולם כדורסל בכדי לקלוט את אלפי בעלי המניות אשר מתייצבים לאספות. הבנקים דואגים לצייד את בעלי המניות במכשירים אלקטרוניים מיוחדים אשר מאפשרים הצבעה המונית על הסעיפים השונים. בעלי המניות הפרטיים מגיבים למתרחש, שואלים שאלות ומעירים הערות, והאספות האלו נמשכות לרוב שעות ארוכות.

בעלי המניות לא טורחים להגיע | צילום: shutterstock

מי שרוצה להיאבק כנגד תנאי השכר הגבוהים של מנהלי הבנקים בארץ חייב להתייצב וליטול חלק באספות הכלליות. לצורך כך, על האזרחים הפרטיים (אשר מסוגלים לעשות זאת) להפגין אקטיביות, ולרכוש מניות של הבנקים המובילים. כל רכישת מניות תעניק לבעליה את "כרטיס הכניסה" לאסיפה הכללית של הבנק, בה יוכל להתייצב כנגד דירקטוריון הבנק המעניק למנהליו תנאי שכר מופרזים, כמעט ללא קשר לרווחיות הבנק או לגובה ההון הנדרש – ולבסוף ממומנים על ידי הציבור בדמות העלאה נוספת של עמלות הבנקים. הציבור הישראלי אינו משתמש בכלי היעיל הזה בכדי להשמיע את דברו. האם מחר נראה שינוי בכינוס הכללי של בעלי המניות של בנק דיסקונט? אין לדעת. מה שבטוח, הכינוס לא יערך בהיכל "נוקיה" או בגני התערוכה. לצער כולנו.