|
בישראל מעל 120 חברות אשר להן רישיון לניהול תיקים. מנהלי התיקים נבדלים זה מזה במומחיותם, ביכולותיהם, בניסיונם, בתפיסת ההשקעות שלהם וכמובן בביצועים שהם מצליחים לייצר. בעשורים האחרונים גדל שוק ניהול התיקים באופן עקבי תוך הקמתן של חברות רבות. כיום סכום של 200 אלף שקל מספיק על מנת לפתוח תיק אצל מנהל פרטי, סכום שנמוך משמעותית ממה שהיה מקובל בעבר. עובדה זו מלמדת על תחרות הולכת וגוברת בשוק זה. התחרות מובילה לא רק להורדת הסכום המינימלי להשקעה אלא גם לירידה עקבית בדמי הניהול הנגבים על ניהול תיקי השקעות. את הירידה בדמי הניהול מפצים בתי ההשקעות המנהלים גם קרנות נאמנות ותעודות סל על ידי רכישת קרנות ותעודות של הבית לתיקים המנוהלים. היות שבקרן נגבים דמי ניהול גבוהים ביחס לניהול התיקים, שילובן בתיק מעלה את דמי הניהול הכוללים שמשלם הלקוח בתיק.
ככלל, באפיקי השקעה מסוימים קיים יתרון ברור לניהול באמצעות קרנות נאמנות אקטיביות או מוצרי מדד פאסיביים המאפשרים חשיפה לנכסים רבים. זאת ללא צורך בקנייה ישירה של ניירות בודדים אשר גוררת עלויות גבוהות. בכך מתאפשר פיזור רחב והורדת הסיכון של התיק באופן משמעותי. בנוסף לכך, מומחיותם של מנהלי הקרנות האקטיביות יכולה לייצר תשואות עודפות מעבר למדדי הייחס ואף בתנודתיות נמוכה ממנו. על כן שילוב קרנות ומוצרים מחקים מדד הנה פרקטיקה מקובלת בתחום ניהול התיקים, אך שילובן של קרנות המנוהלות באותו בית השקעות בו מנוהל התיק אינה נובעת בהכרח מהעובדה שהקרנות הנן הטובות ביותר, אלא מושפעת גם מהתועלת בהשקעה בנכסים הקשורים בבית.
ענבל פולק | צילום: יח"צ
לעומת גישה זו קיימת בעולם גישה ההולכת וצוברת תאוצה של ניהול השקעות בארכיטקטורה פתוחה Open Architecture. משמעותה, ניהול תיקים תוך שילובם של מוצרים פיננסים המנוהלים על ידי מגוון מנהלים שונים שאינם קשורים למנהל התיקים – וזו גם ייחודיותה של גישה. בניהול באמצעות ארכיטקטורה פתוחה מנהל התיק אובייקטיבי לבחור עבור המשקיע, בכל אפיק השקעה שיחליט, את הקרנות המנוהלות על ידי המנהלים המובילים בעלי המומחיות והביצועים הטובים ביותר לאורך השנים. בנוסף, מנהל התיקים הנוקט בגישה זו אינו מחויב להשקיע רק בקרנות המנוהלות בחברה מסוימת ואינו מחויב לזמן בו ישקיע בכל אחת מהקרנות.
בישראל מנוהלות כיום 1,220 קרנות בכ־50 קטגוריות השקעה. הקרנות מנוהלות באמצעות 180 מנהלי השקעות ב־20 חברות ובכ־30 מנהלים מתארחים. כמו בעולם, גם בישראל כמעט ולא קיימת קרן אשר הצליחה באופן עקבי, לאורך שנים, לייצר תשואות עודפות ובאופן יציב להוביל את רשימת הקרנות. קל וחומר שכמעט ולא קיים מנהל השקעות או בית השקעות אשר הצליח להציג קרנות המובילות בכל קטגוריות ההשקעה. על מנת לנהל תיקים בגישת ארכיטקטורה פתוחה יש לפתח את היכולות לבחירה אובייקטיבית וסלקטיבית של הקרנות אשר מנהליהן צפויים, לפי ניסיון העבר, לנצל הזדמנויות ולהימנע מסכנות. על שילובן של הקרנות בתיקים להיעשות תוך התאמה לתנאי השוק ולצורכי הלקוח הספציפיים ובכך ליצור תשואה עודפת.
UBS בחרה לנהל את התיקים של לקוחותיה בגישת ארכיטקטורה פתוחה ולשם כך פיתחה יכולות ובנתה תהליך Due Diligence, בדיקת נאותות, בו נבחנים ביצועי העבר של הקרנות על פי מודלים כמותיים ונעשית בחינה עמוקה של בתי ההשקעות ומנהלי הקרנות, איכותם ויכולותיהם בפרספקטיבה רחבה ככל שניתן. בהמשך לבחירת הקרנות מתקיים תהליך מעקב חשוב לא פחות המאפשר להגיב במהירות בניהול התיקים לגבי הקרנות הנבחרות. כפי שהוזכר, שיקול דעתו של מנהל התיק בנוגע לתזמון המכירה של קרן זו או אחרת אינו מושפע משיקולי תועלת או צרכים של בית ההשקעות. בגישה זו מנהל התיקים מכוון השקעות בלבד, כשמטרתו היחידה הנה לייצר תשואות עודפות ללקוחותיו.
הכותבת היא אנליסטית קרנות, Wealth Management UBS ישראל
הכותבת היא בעלת רשיון העובדת ביו.בי.אס ניהול נכסים ישראל בע"מ והמורשה לעסוק בשיווק השקעות. לכותבת ו/או ל־UBS עשוי להיות עניין אישי בנושא
|
