חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

נציגי רשות השידור ראו אנטנה – וגבו אגרה מאנשים ללא טלוויזיה

שיטת מצליח ברשות השידור: הרשות איימה בהוצאה לפועל על אנשים שכלל לא החזיקו בביתם מקלט טלוויזיה, בטענה שקרית שנציגי הרשות ביקרו בביתם ומצאו שם מקלט – כך עולה מדוח תלונות הציבור שפרסם היום משרד מבקר המדינה. 

על פי משרד המבקר, נגד רשות השידור התקבלו בשנה האחרונה 379 (מקום 10 מבין הגופים הממשלתיים), 57% יותר מאשר בשנה שעברה. הרשות היא גם שיאנית התלונות המוצדקות, כאשר 52% מבין התלונות נגדה התבררו כמוצדקות.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

בין השאר, מציין המבקר מספר דיווחים על מתלוננים שקיבלו מרשות השידור "התראה לפני מסירת החוב לטיפול עו"ד", אף שמעולם לא החזיקו במקלט טלוויזיה. מרשות השידור נמסר להם שהתקיים ביקור בביתם ונמצא שהם מחזיקים במקלט טלוויזיה, אולם כל המתלוננים טענו ששום נציג של רשות השידור לא ביקר בביתם. בעקבות התערבות הנציבות התקיימו ביקורים מטעם רשות השידור בבתי כל המתלוננים, ונמצא שאיש מהם אינו מחזיק במקלט.

במשרד המבקר ציינו כי בירור העלה כי כל הדיווחים על המקלטים שנמצאו לכאורה בביקורים בבתי המתלוננים נמסרו ממשרד עורכי דין מסוים שפעל מטעם הרשות. לפי הבדיקה, נציגי המשרד לא נכנסו לבתיהם של המתלוננים, אלא דיווחו על קיומו של מקלט טלוויזיה משום שראו חיבור לכבל של חברת הכבלים מחוץ לדירה או צלחת לוויין על גג הבית המשותף שבו נמצאת הדירה.


בניין רשות השידור | צילום: תמר הירדני, ויקפדיה

רשות השידור הסבירה שבמסגרת תכנית ניסיונית היא התקשרה עם כמה משרדי עורכי דין כדי שיעשו ביקורי בית לאיתור מחזיקי מקלטי טלוויזיה שאינם משלמים את האגרה. בנוהל שהכין אגף הגבייה ברשות למשרדי עורכי הדין נקבע כי יש לבקש מהדיירים אישור להיכנס לבית, וכי יש לאמת את החזקתו של מקלט טלוויזיה ולציין בדיווח את פרטיו.

בעקבות התערבות הנציבות ובדיקה שעשתה רשות השידור עצמה, הפסיקה הרשות את ההתקשרות עם משרד עורכי הדין האמור וביטלה את דרישות התשלום שנשלחו לתושבים שמשרד זה טיפל בהם ואשר טענו שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה.

תלונות נוספות שהתקבלו נגד רשות השידור היו של אזרחים רבים שקיבלו מכתבי התראה ממשרד עורכי דין על אי תשלום האגרה, ונדרשו לשלם שכר טרחה גבוה, שהגיע לעתים אף ל-25% מעלות החוב. בעקבות התלונות ובעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא, הודיעה הרשות בחודש ינואר האחרון כי תפסיק לגבות מן האזרחים את שכר הטרחה.

ביטוח לאומי עיקל נכסים של אנשים שלא היו חייבים

סך התלונות אשר הוגשו ב-2012 לנציבות תלונות הציבור גדל בכ-2% לעומת 2011 ועמד על 15,123 תלונות, ב-16,001 נושאים – מאז 2005 הכפיל מספר התלונות שהתקבלו בנציבות את עצמו. 

המוסד לביטוח לאומי זכה למספר התלונות הגבוה ביותר (1,393), ולאחריו משטרת ישראל (733), משרד האוצר (519), משרד המשפטים (464) ומשרד התחבורה (462). מוסדות המדינה "זכו" לכ-29.3% מהתלונות, משרדי הממשלה לכ-25.6%, גופי שלטון מקומי ל-24.1%, גופים ציבוריים ל-11.4% וגופים לא מבוקרים ל-9.6%.


שיאני התלונות. ביטוח לאומי | צילום: מרק ישראל סלם

כך, למשל, מצאה נציבות תלונות הציבור כי כאשר אדם חייב כסף למוסד לביטוח לאומי, המוסד מעקל נכסים המצויים בידי צד שלישי, גם כאשר אין למוסד כל מידע המצביע על קשר בין הצד השלישי זה לחייב. בעקבות התערבותה של הנציבות שונו נוהלי המוסד, ופקידי המוסד הונחו בהם לנקוט משנה זהירות בביצוע עיקולים על נכסים המצויים בידי צד שלישי.

שיעור התלונות המוצדקות עמד על כ-27%, והוא גבוה מהמקובל בעולם. פרט לרשות השידור, היה שיעור התלונות המוצדקות גבוה במיוחד גם בדואר ישראל (48%), משרד התחבורה (45%), משרד הביטחון (42%), משטרת ישראל (38%) ומערכת בתי המשפט (32%).

מבין משרדי הממשלה, שיעור התלונות המוצדקות הגבוה ביותר נמדד בתלונות שהוגשו על משרד התחבורה (45.2%), ואחריו משרד הביטחון (42%), ומשרד הכלכלה (38%). 

נושאי התלונות העיקריים היו שירות לקוי לציבור (24.2%), תשלומי חובה ותשלומים אחרים (9.3%), בריאות, רווחה ושיקום (8.0%), הליכי גבייה והוצאה לפועל (6.2%), צרכנות ורכש (6.1%), גמלאות (5.8%), הליכי מעצר, חקירה ודיונים משפטיים אחרים (5.8%), ותשתיות ותכנון ובינוי (5.2%).

38.9% מהתלונות התקבלו בדואר האלקטרוני, 25.3% בפקס, 22.1% בדואר רגיל ו-13.7% בעל פה. 45% הוכרעו לגופן, ב-32% הבירור הופסק (כשב-46% מהן בא העניין על תיקונו) ו-23% מהן נדחו על הסף.

מבין גופי השלטון המקומי, נמצאו 47.7% מהתלונות הנוגעות לעיריית לוד כמוצדקות. מבין התלונות הנוגעות לעיריית ירושלים היו כ-37.5% מוצדקות ולעיריית חיפה כ-27.4%.

43 תלונות שהתקבלו בנציבות בשנת 2012 היו תלונות של חושפי מעשי שחיתות. 5 מהתלונות שהוגשו נסבו על משרדי ממשלה, 4 מהן נסבו על מוסדות מדינה, 21 מהן נסבו על רשויות מקומיות וגופים מוניציפאליים אחרים, ו-12 מהן נסבו על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן