נשיאת מאסטרקארד להכלה פיננסית: “לישראל אפשרות להשפיע על העולם”

סינג ומאסטרקארד רואים את העולם הדיגיטלי ככלי שיכול לסייע בהכלה הפיננסית: "מאסטרקארד מחברת קונים ומוכרים, אבל יש עדיין הרבה מאוד אנשים ברחבי העולם שלא מחוברים לכלכלה, אלא נתונים לשווקים המקומיים", אומרת סינג, שמכהנת גם כסגנית בכירה בתחום הקיימות בחברה. "לצורך כך, לפני 6-7 שנים החליט ה-CEO של החברה שהמודל העסקי יכלול משיכה של כמה שיותר אנשים לתוך המשחק הזה – אנשים שייהנו בהמשך גם מההטבות המגיעות מדיגיטציה. יש לו ציטוט שאני מאוד אוהבת שאומר: 'אתה לא יכול להשתמש באינטרנט של הכל בלי לכלול בזה את כולם'".

סינג. "85% מהפעולות הקמעונאיות בעולם מתבצעות בכסף מזומן" | צילום: מאסטרקארד

יחד עם המנכ"ל התחייבה מאסטרקארד להכניס כמה שיותר אנשים לתוך המשחק הזה של מסחר שלא באמצעות כסף מזומן – וזה בעצם הכלה פיננסית: "כשהתחלנו את המסע הזה היו 2.5 מיליארד אנשים מנותקים, ובמחקר האחרון היו 1.7 אנשים מנותקים – זה משהו משמעותי. וזה לא שאנחנו פועלים לבד, אלא יש דחיפה גלובלית", מתארת סינג.

World Beyond Cash

בפועל, החברה מחפשת פתרונות יצירתיים בהם יוכלו אוכלוסיות לסחור באמצעות אשראי ולצאת מהמסחר בכסף המזומן. על פי סינג, הצורך כאן הוא לא רק במתן כלים והדרכה לאנשים, אלא גם ביצירת סוחרים חדשים שיאפשרו את השימוש בכלים האלו: "לפני שנה התחייבנו להרים 40 מיליון סוחרים חדשים שיתרמו לכלכלה הרשמית – זה גם דבר משמעותי – אנשים מקבלים גישה לחשבונות בנק, אבל הם לא יכולים להשתמש בתשלום דיגיטלי גם אם יש טכנולוגיה כזאת, כל עוד לא יהיו סוחרים שיוכלו לקבל את האשראי הזה – אחרת זה לא שווה".

דוגמה לכך, מספרת סינג, היא התכנית אותה ביצעה החברה בהודו: "פיתחנו שם סטנדרט של ברקוד, שמאפשר לאנשים וסוחרים לבצע פעולות באופן פשוט על ידי סריקה של ברקודים, דבר שהיה ניתן לבצע אופליין. מאסטרקארד פיתחה את הנושא הזה בהודו ועכשיו הממשל בהודו אימץ את זה וזה נחשב לסטנדרט לאומי", מספרת סינג.

"85% מהפעולות הקמעוניות בעולם מתבצעות בכסף מזומן" | צילום: Shutterstock

על פי סינג, ישראל בדומה לארצות הברית, איננה דוגמה למה שקורה בעולם. התדמית של המדינה כאומת הסטארט-אפ, יכולות הפיתוח והטכנולוגיה בארץ, הופכים את ישראל למובילה גם בתחום הזה. ובשל כך טוענת סינג כי "מה שתמיד שומעים ורואים על ישראל זה החדשנות והסטארט-אפים שיש פה, זה דבר ידוע בצורה עולמית, מה גם שהטכנולוגיה שמפתחים פה באופן קבע מיוצאת לחוץ לארץ. מה שאני מנסה להבין יחד עם מאסטרקארד ישראל, הפרטנרים שלנו פה, זה איך אנחנו הופכים את המדינה לאומה כל יכולה – הרי המוניטין של ישראל הוא של אוכלוסייה כל יכולה – יש פה אפשרות לפתוח את המנעול שמחזיק בתוכו את הפוטנציאל ופשוט לתת לזה לצאת. זה מה שאנחנו מנסים להבין".

עוברים לפריפייד

בראיון השתתף גם נציג מאסטרקארד בישראל, עומר אונגר, שהרחיב על דבריה של סינג ושפך אור יותר לכיוון הפן הישראלי של החברה: "אנחנו מנסים לתרגם את הרוח העולמית של מאסטרקארד לישראל, אנחנו עכשיו מסיימים לבנות את הפלטפורמה עבור כרטיסי פריפייד (נטענים מראש), שלא יהיו מחוברים לבנקים – הם לאו דווקא עבור השוק המאסיבי – כי עבורם יש לנו כרטיסי קרדיט ודביט – לזה יהיו שני קהלי עיקריים: אוכלוסיות מעוטות יכולות וחברות סטארט-אפ".

לפי אונגר, היום בן אדם יכול להזמין דברים באינטרנט, יכול ליצור לעצמו היסטוריה פיננסית ולקבל הלוואות בהמשך, כך הוא שותף בכלכלה. כיום, לאוכלוסייה מעוטת יכולת, שזה יכול להיות כל אחד מהמיעוטים הגדולים בישראל או בני נוער למשל, אין את האפשרות הזאת.

אחר כך מגיעות חברות הסטארט-אפ – אם ישנה חברת שרוצה לעשות משהו עם תשלומים, יהיה לה הרבה יותר קל לעבוד עם כרטיס שנטען מראש ושלא משויך לחשבון בנק, כי אחרת אתה צריך חשבון בנק והוכחות שיש לך כסף – אם יש לחברה כרטיס פריפייד אז יש את הכלי הכלכלי הזה ומכאן אפשר להתחיל לחדש. "אנחנו מנסים לעשות פרויקטים שיגדילו את כרטיסי הפריפייד בישראל", מסכם אונגר.

סוחר בשוק מקומי. בקרוב ייכנס למשחק? | צילום: Shutterstock

"נביא לצמיחה כלכלית רחבה"

"היום 85% מהפעולות הקמעונאיות בעולם עדיין מתבצעות בכסף מזומן", אומרת סינג. "אנשים לא מבינים שעדיין כל כך הרבה אנשים חיים עם מזומן בגלל שבישראל ובארצות הברית הכל דיגיטלי. אם חושבים על זה, בגלל שישראל כזאת מתקדמת, יש לה אפשרות לפרוץ את המנעול ולהשפיע על העולם. מלבד זה, יש לנו פה גם מחויבות לחברה – בהגיעי לפה רציתי לוודא גם שאנחנו מבינים את האפשרויות החברתיות שיש לנו לעשות פה", אומרת סינג.

שאמינה ועומר מספרים על עולם התחבורה כמשהו בו התשלום במזומן נעשה בדרך כלל על ידי האוכלוסיות מעוטות היכולות, מה שכמובן פועל לרעתם מבחינה כלכלית, ואילו אלו המשתמשים באשראי דווקא חוסכים כסף. "אנחנו עובדים עם משרד התחבורה והחברות שמפעילות תחבורה בישראל שיתחילו לקבל תשלומים בצורה אלקטרונית. צריך להפוך את התחבורה ליותר נוחה ויעילה, הרי בסוף זה לא עבור האוכלוסייה העשירה", מסביר אונגר.

שאמינה מרחיבה וטוענת כי "אם אתה משתמש בכסף מזומן בתחבורה הציבורית זה מונע ממך לקבל הנחה משמעותיות – שאתה יכול לקבל אם אתה נעזר באמצעים טכנולוגים ובכרטיסים נטענים מראש, בעזרתם קל יותר לשלם סכום גבוה לתקופת מנוי ארוכה יותר ובכך לקבל הנחה משמעותית כמו בדוגמה הישראלית של רב קו, ר.ק)".

שאמינה מתארת את היתרונות של אדם הנמצא באוכלוסייה קטנה המנהלת רק מסחר מקומי בכסף מזומן, להגיע לצמיחה כלכלית: "אם משתמשים בכסף מזומן, אתה יכול לעשות עסקים רק עם הבן אדם שנמצא לידך, אבל בשביל לצמוח אתה חייב לעשות דברים מחוץ לקהילה שלך ומחוץ לעולם שלך. בכסף מזומן אתה יכול להגיע רחוק רק על ידי מעבר של כסף בין כמה אנשים, ומה שאנחנו רואים בדבר כזה זה כאשר יש שרשרת של אנשים, בדרך כלל תמיד כל אחד לוקח חלק מהכסף בדרך", מספרת סינג.

התחלנו את הדבר הזה "אנחנו במאסטרקארד מאמינים שצמיחה כלכלית צריכה להיות שותפה בין כולם. כשאנחנו חושבים על הכלה פיננסית אנחנו חושבים על הדרכים בהן נוכל להגיע לשם. מבחינתי הכלה פיננסית זה המסע לשיתוף נכסים ברחבי העולם – ואם נצליח לעשות את ההכלה הזאת כמו שצריך – אז נביא לצמיחה כלכלית רחבה – זה החזון שלי", מסכמת סינג.