סטארט-אפ ניישן: על אינטל, התעשייה המסורתית ומאבק הקיבוצים

בראיונות ל־ CNN שיבח נתניהו את מערכות האבטחה הישראליות המגינות על כשליש מחשבונות אזרחי ארה"ב, ובישיבת הממשלה השבוע הודה שנסיעתו לדאבוס נועדה לקדם את ההייטק. שלא כהרגלו השבוע הגיח גם לכנס הסייברטק בתל אביב. נתניהו, שהפך למקדם מכירות של ההייטק (בעבר עשה זאת בתשלום עבור חברת באטם), המליץ להקים מטה או"ם שיטפל באיומים. הנה מבלי משים, אותרה משרה אפשרית לנשיא הפורש שמעון פרס.

ההייטק נחשב מאז ומתמיד לנוצץ בהשוואה לתעשייה המסורתית "המשעממת". פעם התחרז הענף עם ג'יפים, סופי שבוע, קפיטריות, טיפולי ספא ושכר מפנק. מתחמי הפעילות מרוכזים בפארקי מדע בחיפה, ברחובות ובבאר שבע, ובאזור רמת החייל בתל אביב.

אבל עם כל הכבוד לענף ולערך המוסף הגבוה, חייבים לשמור על פרופורציות. יצוא ההייטק הסתכם ב־ 2013 ב־ 14.5 מיליארד דולר, בהשוואה ליצוא תעשייתי כולל של 45 מיליארד דולר. עיקר היצוא מקורו במפעלי מזון, כימיקלים, טקסטיל, תעשיות ביטחוניות וציוד מכני. בהייטק מועסקים 105 אלף עובדים בלבד מסך 3.2 מיליון עובדים במשק.

התעשייה המסורתית מנגד היא "הלחם והחמאה". מפעליה בפריפריה הם מקור התעסוקה העיקרי. באחרונה נאנקים התעשיינים תחת הנטל ומשוועים לסיוע. מפעלים נסגרים ואחרים מתייעלים.

השבוע ייחלו התעשיינים שבנק ישראל יפחית את הריבית בתקווה לאושש את הדולר הקורס. זה לא קרה והביקורת נגד הנגידה קרנית פלוג מתגברת. הנגידה, המודעת לחשיבות היצוא, רכשה השבוע יותר מחצי מיליארד דולר בקרב על הדולר.

שר האוצר יאיר לפיד מגבה את פלוג, אבל במקביל מציע לתעשיינים פתרונות חלופיים. בעוד נתניהו מתענג על ההייטק, לפיד נשאר כאן לעשות את העבודה השחורה. השבוע נחשפה חבילת סיוע חדשה הכוללת ערבויות יצוא מוגדלות, קרנות השקעה חדשות, הפחתת נטל הרגולציה ועוד.

לפיד. פתרונות חלופיים | צילום: רויטרס

אין זו הפעם הראשונה ששר האוצר מתפקד כתעשיין. בעוד "בן הדוד" נפתלי בנט (השר האחראי) מתעלל בביבי ובתעשיינים ביוזמות הזויות כמו ביטול תשלום דמי הטיפול, הפחית לפיד את עלויות הביטוח הלאומי. שר האוצר אינו מבזבז זמן ודואג למגזרים נוספים. ביום שלישי הקפיץ לבאר שבע את ארבעת שרי יש עתיד החברתיים לחשיפת התוכנית לביטחון תזונתי בהיקף 230 מיליון שקל (כמחצית הכסף למפעלי ההזנה בבית הספר).

הביטחון התזונתי האישי של לפיד יושג אם בתעודת הסיום של שנת כהונתו הראשונה יופיע לפחות הציון עובר.

התובנות של מנכ"לית אינטל

אלמלא נסיעתו של יחזקאל גבאי, מנהל תיכון אורט ירושלים, להשתלמות בפריז, סביר להניח שהמורה לכימיה מקסין פסברג הייתה היום אחת מהמנהלות בבית ספר ירושלמי. אלא שגבאי נסע. פסברג שדרגה את עצמה למשרה נחשקת בתיכון רנה קסן וב־ 1982 נשלפה משם לאינטל שגייסה אקדמאים. מאז התקדמה וכיום היא המנכ"לית לצדו של מולי אדן הססגוני.

פסברג: "אין לנו היום מחסור במהנדסים אבל יש מחסור בהנדסאים וטכנאים. המכללות שאמורות להכשיר הנדסאים מעדיפות להכשיר מהנדסים. מאשימים אותי שאני לא מגייסת בוגרי מכללות, אבל אין מה לעשות: רמתם פחות טובה מאלה המסיימים אוניברסיטאות. אם אינטל העולמית תפתח את המפעל הבא בישראל, בעיית כוח האדם לא תהווה מחסום".

אינטל חגגה השבוע 40 שנות פעילות בישראל. 9,855 מ־ 107 אלף מעובדי אינטל העולמית הופכים אותה למעסיק הגדול בישראל בתחום. 4.6 מיליארד דולר מ־ 52 מיליארד דולר מכירות החברה העולמית מקורם בישראל. השקעותיה הסתכמו ב־ 10.8 מיליארד דולר בתמורה למענקים של 880 מיליון דולר. נתון מדהים: הפריון לשעת עבודה באינטל עומד על 285 דולר, בהשוואה לממוצע של 33.4 דולר בישראל.

לכלכלנים הסקרנים לדעת איך מגיעים לפריון הגבוה פי תשעה מהממוצע מומלץ לנצל מספר שעות איכות עם פסברג. כדי לחסוך את הנסיעה לקריית גת מסבירה פסברג כי "הפריון הגבוה מוסבר בניהול, בהגדרת יעדים כמותיים מדידים ובמעקב בלתי מתפשר אחר התוצאות. אצלנו באים לעבוד ולא לעבודה".

לאינטל ערך מוסף באמצעות הגדלת מעגל התעסוקה הנלווה (עבודה עם אלף ספקים), היותה חממה לסטארט־אפיסטים (כמו אייל ולדמן ממלנוקס) וכמובן ההעסקה הישירה של עובדים.

פסברג. "נכון להיום אין לנו בעיית כוח אדם" | צילום: יח"צ

על רקע כל אלה ניתן להבין את הטראומה שחוו מקבלי ההחלטות כשאינטל העולמית החליטה ב־ 2012 להקים מפעל באירלנד ולא בישראל. המדינה תהיה מוכנה כיום להיפרד מ־ 900 מיליון דולר כדי להבטיח שהמפעל הבא יוקם כאן.

אז מה צריך לעשות כדי שב־ 2014 אינטל תקים כאן את המפעל הבא?

פסברג: "המפעל הבא ייצר שבבים בטכנולוגיית 10 ננו־מטר (גודל השבב). צריך שהמדינה תגבש חבילת תמריצים שיהיו תחרותיים לחלופות באירופה או במזרח הרחוק. ההחלטה תתקבל רק ברגע האחרון ותביא בחשבון את היקף ההשקעה, גודל היצוא וכמות המועסקים. במפעל אינטל אינטרנשיונל בדרום אנחנו משלמים 5% מס וצריך לשלם מס. תמיד בחרנו במסלול המענק, אבל אין לנו ציפיות למענק של 20% על ההשקעה".

האם באוצר קשובים לצרכים שלכם?

"בהחלט כן. הם מעוניינים שאינטל תמשיך להשקיע בישראל ואלה האיתותים שאנחנו מקבלים. ישבתי בשולחן עגול עם אנשי המשרד להגנת הסביבה והכלכלה ומהר מאוד הגענו לעניין הרגולציה. מתברר שיש עדיין חסמים שאינם קשורים לכסף. יש עודף רגולציה וזה לא חדש. אבל לאינטל העולמית יש שיקולים נוספים להשקעה. הם מביאים בחשבון גם את איכות כוח האדם, את ההכשרה המקצועית ואת היצירתיות. המפעל בקריית גת זכה בפרס האיכות בזכות הביצועים יוצאי הדופן. מה שעלול לקלקל הוא ההשבתות בנמלים".

איך הסתדרת עם הביקורת בסוגיית "הרווחים הכלואים"?

"לא היינו בסיפור הזה, כי תמיד פעלנו במסלול המענקים. את הכסף לא הוצאנו, אלא המשכנו להשקיע בישראל בהתאם לכללים. יש הבדל בין האמירות הפופוליסטיות שהציבור אוהב לשמוע לבין מה שבאמת צריך לעשות. שמעתי את שר האוצר אומר שצריך עוד מפעלים כמו אינטל. עד לאחרונה היה 'עליהום' על תעשיות כמו שלנו. אף אחד לא שאל אם לא יתנו מענקים להשקעות אז מה יעשו עם הכסף".

כיצד את מחזיקה מעמד באותו מקום, בניגוד למקובל בענף ההייטק?

"זה הדנ"א הייחודי שלנו. יש לי מאסטר בכימיה ובפיזיקה אבל באינטל ניתנה לי האפשרות להשלים התמחות בהנדסה. התעשייה מתחדשת ומשתנה כל הזמן ואתה כל הזמן מאותגר. בניגוד למה שאתה חושב, התחלופה נמוכה ועומדת על 4% מהעובדים לשנה. לעובדים יש הזדמנות לעבוד בחו"ל. מולי אדן וצבי זינגר שפגשת עשו את זה וגם אני. מדובר ברילוקיישן בלבד. באינטל העולמית מבינים שכדי לא לייבש את המפעלים בישראל העובדים חוזרים לכאן אחרי כמה שנים".

מהו השכר למהנדס באינטל בעל חמש שנות ניסיון?

"אינטל לא משלמת את המשכורות הגבוהות ביותר. כמובילי השוק אנחנו עלולים להשפיע על כל התעשייה. השכר למהנדס נמוך מ־ 10,000 דולר לחודש. אצלנו לא מחפשים רק את השכר, אלא גם אתגרים נוספים. נכון להיום אין לנו בעיית כוח אדם אבל לא בטוח לגבי ההמשך".

אנליסטים מבקרים אתכם על שלא קראתם את הדרמה בטאבלטים ובטלפונים הסלולריים. זאת הסיבה לתוכנית ההתייעלות?

"מולי אדן (הנשיא) התייחס לכך בדבריו ואין לנו תוכניות פיטורים. העוצמה של אינטל היא ביכולתה לתקן ולהמשך הלאה. אינטל מנצלת את הטכנולוגיות להתמודד בו זמנית עם כל הצרכים בתחום הסלולר. האינטגרציה במחשבים מאפשרת לנו ליהנות מכל העולמות. התחלנו כחברת חומרה והתרחבנו לתוכנה. פעם עבדנו רק מול דל וי.ב.מ אבל מהר הבנו שזה לא מספיק והפנמנו שהעתיד הוא ביצירת חוויית משתמש. אנחנו עובדים גם עם ילדים. אצלנו לא ממתינים להתפתחויות אלא מובילים אותן. כמו שמייסד החברה דב פורמן אמר ביובל ה־ 25 : 'אנחנו יוצרים את העתיד'".

בלדה לחוזר לקיבוץ

הבאים לאולם תיאטרון צוותא בתל אביב שלשום היו פניה של ארץ ישראל הישנה והטובה משירו של אריק איינשטיין. הם התקבצו לאירוע שכותרתו "גם לקיבוצניקים יש זכות לגור בארץ הזאת". בכנס דובר על המאבק על זכויות הבנייה בקיבוצים, שיש עדיין הרואים בהם מקבץ מתחמי עושר.

מנחם בגין המנוח ביקר את הקיבוצניקים והבריכות שלהם. בתחילת שנות ה־ 80 הסתבכה התנועה בפרשיות פיננסיות מפוקפקות (פרשת בלס), וחלק מהקיבוצים נקלעו לפשיטת רגל. אף שמאז השתקמו והתחזקו כלכלית, הסנטימנט השלילי במקומות מסוימים עדיין קיים.

אלא שתדמיות לחוד ומציאות לחוד. יוקר המחיה ומחירי הדיור מחזירים לרפת רבים מיוצאי הקיבוץ. אלף משפחות צעירות מעוניינות להיקלט בקיבוצים אך ממתינות להיתר.

מזכ"ל התנועה, איתן ברושי, טען בכנס שזה שנה וחצי הקפיא מינהל מקרקעי ישראל את אפשרויות הבנייה וההרחבה ב־ 274 קיבוצים ומונע בנייה מאלפי משפחות. בקיבוצים מעוניינים לאורך זמן בבניית 40 אלף יחידות דיור וכ־ 10,000 דירות בנות שני חדרים להשכרה. התוכנית היא לשייך את הבתים לחברים, אבל להותיר את הקרקע בחכירת הקיבוץ. בשיעורי ההיוון של 3.75% מערך הקרקע (כמקובל בעיר), יקבל המינהל כ־ 1.5 מיליארד שקל.

ראשי התנועה נפגשו עם ראש הממשלה ובשבוע הבא ייפגשו עם שר השיכון אורי אריאל. נתניהו העניק רוח גבית והורה למנכ"ל משרדו לטפל בסוגיה. גם אריאל ידידותי לתנועה. אלא שהתהליך תקוע בדרג הפקידותי המשפטי.

יו"ר המינהל, בן ציון ליברמן, המגלה גישה מפוכחת, טוען כי בקיבוצים מתעלמים מהחלטות בית המשפט העליון ועוקפים את רשות מקרקעי ישראל. החשש הוא מקומבינות שיאפשרו סיפוח נחלות ללא תשלום מלוא ההיטלים.

ליברמן. גישה מפוכחת | צילום: יח"צ

בעוד בימים אלה מגיע הקרב לשיאו, מועצת המינהל שתתכנס בעוד כשבועיים תחליט באילותנאים להפשיר את הבנייה. ההחלטה הסופית חייבת להתחשב בחוקיות ההליך ובמניעת תקדימים בעייתיים. עם זאת אסור לטפל בבעיה רק דרך המספרים היבשים.

חשוב להתחשב בתרומתם הייחודית של בני הקיבוצים לביטחון המדינה ולמשק, והיותם נטועים בפריפריה כמאה שנים. התעשייה הקיבוצית מהווה 9% מהייצור התעשייתי ו־ 45% מהייצור החקלאי. ראשי התנועה חייבים מאידך להפנים שברוח המחאה החברתית כיום לא פשוט לעגל פינות. אין דין קיבוץ בפריפריה כדין קיבוץ שפיים או געש. חייבים להבין שמה שיקבלו היום מליברמן השפוי יתקשו לקבל מחר מיו"ר מינהל אחר.