|
עוד מערכת בחירות לאומיות בעולם הסתיימה השבוע בתוצאות בלתי צפויות. הפעם מדובר בניצחון המהפכני של מכתיב מחמד על ראש ממשלת מלזיה המכהן מג'יב רזאק – ניצחון שהביא אל קיצן את 60 שנות שלטונה של מפלגת החזית הלאומית. מכתיר בן ה-92 הוא המנהיג הנבחר המבוגר ביותר בעולם נכון להיום, ובעברו כבר כיהן כראש ממשלת מלזיה, בין השנים 1981 ל-2003, מה שהופך אותו גם לאיש שהחזיק בתפקיד לאורך הכי הרבה שנים במדינה עד כה.
הניצחון תפס את רוב האנשים שעוקבים אחרי הפוליטיקה האסיאתית לא מוכנים. אלא שלמעשה, תוצאותיהן של הבחירות הלאומיות הארבעה עשר של מלזיה לא היו צריכות להפתיע אף אחד. האירוע האחרון הזה הוא רק הוכחה, נוספת, לקיומם ומרכזיותם של הכוחות העוצמתיים שסוחפים את העולם: השוק הדיגיטלי המערער, על ההשלכות הכלכליות והחבריות הנגזרות ממנו; תגובת הנגד של מעמד הביניים לאליטות המושחתות והמושרשות; וגם, תאהבו את זה או לא, השפעתה ההולכת וגוברת של סין ברחבי העולם.
מכתיר | צילום מסך מיוטיוב
איך כל אלה משפיעים על מלזיה, ולא רק עליה?
בין היתר, מכתיר ציין כי הוא יבטל את מס השירות הציבורי (GST) המאוד לא פופולארי שנהוג במלזיה, העומד על 6%, ויבחן מחדש את המשך קיומם של פרוייקטי התשתית הגדולים שמתרחשים במדינה – לרבות חיבור הרכבות המהירות בין קואלה למפור לסינגפור. עוד הוא אמר שהוא לא יחפש לנקום בנג'יב, אלא שלהפך – "הוא ישיב את שלטון החוק למלזיה". בעבור רבים, משמעותה של האמירה הזו עשויה להיות למעשה חזרתה של ידו החזקה של הממשל האוטוריטרי.
התגובה הראשונית בשווקים לתוצאות הייתה שלילית, כשערכו של הרינגיט המלזי צנח ב-2.4% מול הדולר ביום שלאחר הבחירות.
ההשפעות הדיגיטליות והפוליטיקה של הסייבר
ממש כמו ההצבעה על הברקזיט והבחירה האמריקאית בדונלד טראמפ, ניתוח נתונים, רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות שיחקו תפקיד מרכזי בקביעת זהותם של המנצחים גם בבחירות ההיסטוריות הללו. שיעור החדירה של טלפונים חכמים לחברה המלזית עומד על כ-75%, כשיותר מ-40% מ-15 מיליון בעלי זכות ההצבעה במדינה הם בני פחות מ-40 – מה שאומר שבתור "אזרחים דיגיטליים" הם צורכים כמעט את כל החדשות שלהם דרך הרשתות החברתיות.
פייסבוק, טוויטר ויוטיוב הן הפלטפורמות השולטות, כששיעור עצום של 97% מהמשתמשים ברשתות החבריות פעילים בפייסבוק. כל זה הופך את מלזיה לאחת מהמדינות הכי מתמצאות באינטרנט ומקושרות מבחינה דיגיטלית.
הבחירות המלזיות הדגימו גם את הדפוס המוכר של קמפייני בחירות במרחב הסייבר של ימינו : בוּטים וחדשות מזויפות. אבל אם ניקח את כל המשתנים בחשבון, ההשפעה הכוללת של טכנולוגיות האינטליגנציה המלאכותית (AI) וניתוח הנתונים איפשרה לקואליציה של מכתיר – פקטן הרפן – לסמן מצביעים דרך הרשתות החברתיות כמטרות ביתר קלות ובדיוק רב.
ההתנגשות באליטות הפוליטיות המושחתות
הטכנולוגיה הדיגיטלית היוותה גם מכפיל כוח עבור מספר קטן של כמה מהאנשים העשירים ביותר בעולם, מה שהוביל לאי-שוויון מאסיבי בחלוקת העושר בקרב אוכלוסיות רחבות. אי השוויון הזה קיבל ביטוי מובחן יותר בשווקים המתפתחים, כמו במלזיה, וגלש גם אל הפוליטיקה, ככל שהמוסדות המושחתים והלא מתפקדים שלהם נשלטו על ידי האליטות הללו.
לפי נואל מלדן, מומחה למלזיה בחברת הייעוץ ליחסי ציבור Vriens & Partners, הדאגות בנוגע ליוקר המחייה היוו הנושא המשכנע ביותר עבור המלזים – במיוחד עבור 1.4 מיליון המצביעים הצעירים, שרבים מהם חשים דאגה הולכת וגוברת ביחס למצבם הכלכלי.
שערוריית השחיתות הידועה לשמצה של ראש הממשלה נג'יב עם חברת הפיתוח האסטרטגי הממשלתית 1MDB (שבמסגרתה הוא הואשם בגניבה של למעלה מ-700 מיליון דולר; י.ה) הייתה כבר יותר ממה שהמצביעים היו יכולים לעכל. זה בהחלט ראוי לציון, מכיוון שמפלגת השלטון החזית הלאומית הייתה בלתי ניתנת להשגה במשך עשורים ארוכים, תוך שהיא מנצלת בהצלחה רבה נושאים מפלגים כמו גזע. המוסלמים בני העם המלאי במלזיה – המהווים את רובה של האוכלוסייה במדינה – נחשבו לקולות בטוחים של החזית הלאומית, היות שהמפלגה קידמה באופן יעיל מאוד פעולות מתקנות שהעדיפו אוכלוסייה זו במסגרת הקצאות של דיור מוזל, שיבוצים באוניברסיטאות, חוזים ממשלתיים וכן הלאה.
אלא שלמעשה, שיעור משמעותי מאותם מלאים – או "בומיפוטרס" בשפת המקום – החליטו להעניק את הקולות שלהם לאופוזיציה, שהייתה מורכבת גם מאזרחים ממוצא סיני ומקבוצות מיעוט הודיות.
המאבק באליטות מושרשות הוא לא נחלתה של מלזיה בלבד. מדובר באחד מכוחות הטבע, שימשיך לעצב את הדיפלומטיה התאגידית, את ביצועם בפועל של עסקים ואת המדיניות הציבורית ברחבי אסיה ומעבר לה.
ההשפעה הסינית הגוברת במלזיה
מאז שנג'יב היה לראש ממשלתה ב-2009 מלזיה נטתה לכיוון מסלול עוטף-סין. לפי מחקר שנערך במכון Yusof Ishak ללימודי דרום-מזרח אסיה בסינגפור, כ-14 מזכרי הבנות והסכמים בשווי 34 מיליארד דולר נחתמו בין בייג'ין למלזיה תחת נג'יב.
רובו של ההון הזה נצבע וסומן כמיועד לפרוייקטי תשתית רחבי היקף שמהווים חלק מיוזמת דרך המשי החדשה של סין, כשהתאגיד China Inc. משמש בהם, כמה נוח, גם המממן וגם הקבלן המבצע. אחד מהפרויקטים האלה, חיבור הרכבת של החוף המזרחי (ECLR) שעלותו 13 מיליארד דולר, היה אמור לחבר את החופים המזרחי והמערבי של מלזיה ולהוות חלק מרשת מפתח של לוגיסטיקה, שבה בנק Exim הסיני (שבבעלות המדינה) הוא שמספק את מרבית המימון, וחברה סינית נוספת בבעלות ממשלתית, the China Communications Construction Company, היא שבונה את הרשת.
רה"מ לשעבר נג'יב, ונשיא סין שי ג'ינפינג | צילום מסך מיוטיוב
מכתיר אמר שהוא יערוך רביזיה בפרויקטים הללו שבשליטה סינית חזקה, ולא רק בגלל שהם ניפחו את החוב הציבורי העכשווי של מלזיה, אלא גם מפני שהפרויקטים הגדולים הללו זכו להקלה רבה מצד גורמים פוליטיים פנימיים שמילאו את כיסיהם בתמריצים ובכספי שוחד סיניים.
אין זה סביר שמכתיר יזכה בתמיכת הפרלמנט על מנת לעצור ולבטל את הפרויקטים הללו, אבל הוא כן עשוי לדחות ולעכב אותם. אם נתבונן קדימה, השווקים, העסקים וקובעי המדיניות יעקבו אחרי המתרחש במלזיה בעת הקרובה מאוד מקרוב.
|
