עידן הסייבר: "אין בריתות במלחמה הזאת – זה כולם נגד כולם"

פיילוט המאגר הביומטרי בישראל יצא אתמול לדרך, לאחר עיכובים ממושכים ועל רקע ביקורת קשה שסופג הפרויקט. "זה רק עניין של זמן עד שמאגר כזה יזלוג לגורמים עתירי ממון או לגורמים עוינים שעלולים להחזיק כתובת, תווי פנים ותביעת אצבע, חייבים להתנגד למהלך כזה", אמרה יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' על המהלך.

"האזרחים היום בעולם הסייבר חייבים להיות מודעים גם לסכנות", אומר בשיחה עם פורבס פרננדו פיקטוסטה, מוביל תחום אבטחת מידע ופרטיות ב-Deloitte ספרד. "במובן הזה האזרחים צריכים להבין שמאגר ביומטרי הוא גם סכנה גדולה".

רוצים להישאר מעודכנים בכל החדשות והדירוגים? הירשמו לניוזלטר של פורבס ישראל, הורידו את האפליקציה, עשו לנו לייק בפייסבוק או עקבו אחרינו בטוויטר.

פיקטטוסה, עם 16 שנות ניסיון ועם טיפול בחברות הגדולות באירופה הגיע לארץ בחודש שעבר בכדי להרצות בפני הממשלה על נושא הסייבר. "אנחנו הולכים לכיוון של מלחמת סייבר עולמית", הוא קובע. "כל המדינות עכשיו מתחמשות וזה הנושא שכל המדינות עובדות עליו ומשקיעות המון כספים והמון מאמצים בכדי לשפר את היכולות שלהן. זה לא מדע בדיוני – אנשים אמיתיים עושים את הפעולות האלו".

הספר 1984 | צילום: רויטרס

בניגוד לתפיסה המסורתית ואולי המיושנת של מערכת היחסים הבינלאומיים, עידן הסייבר מביא איתו תפיסה שונה. "אין בריתות במלחמה הזאת, זו מלחמה של כולם נגד כולם. זו בעיקר מלחמה על מידע שיספק יתרון תחרותי, כולם רוצים להשיג יתרון ולבנות מערכות הגנה טובות יותר ומערכת עסקית מתקדמת יותר, המידע שאפשר לדלות מהרשת הוא עצום במידה שאי אפשר לתאר".

אבל איך זה עובד? אם בת ברית קרובה של ארה"ב תותקף היא לא תתערב?

"אני לא בטוח שארה"ב תסייע למדינה שמותקפת על ידי סין", הוא עונה. "מה גם שבמרחב הסייבר אין טריטוריות וקשה לקבוע מהיכן בדיוק הגיעה התקיפה. עם זאת, אנחנו יודעים לזהות שרוב המתקפות מגיעות היום בעיקר מסין, שתוקפת בהיקף הכי רחב והכי גלוי. גם תקיפות רבות מרוסיה אנחנו מזהים".

"זו מלחמת העולם השלישית בכל המובנים. זה לא משהו ערטילאי, זה כאן וזה עכשיו. אין הודעה על הכרזת מלחמה, זה מאחורי הקלעים", מוסיפה שרון כהן, מנהלת בכירה בתחום אבטחת מידע ופרטיות בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.

פיקטטוסה הגיע לארץ כמה ימים אחרי שהתפוצצה פרשיית אדוארד סנודן, שחשף כי סוכנות ביון אמריקנית חדרה לתוכן של מיילים, שיחות צ'אט והיסטוריית חיפוש במערכות של כמה ענקיות אינטרנט. הממשל האמריקני טען אז שהמידע נחוץ להגן על האומה ועל בטחון האזרחים. הפרשיה חידדה אולי יותר מכל את הצד השני של עידן הסייבר והעלתה את השאלה היכן עובר הגבול בין התערבות של המשטר לבין חירות האזרח?

"קשה לקבוע איפה הקו הזה עובר", אומר פיקטטוסה. "המטרה של המדינה היא להגן על בטחון האזרחים, אך גם על זכויות האזרחים. דבר אחד בטוח והוא שארה"ב היא לא המדינה היחידה שעושה פעולות כאלה".

פרננדו פיקטוסטה | צילום: יח"צ

"יש כאן גם קרב אחר", הוא מנתב את השיחה לכיוון שונה ונזכר בסצינה מהסרט "מת לחיות 4 כאשר מחשבים של ה-FBI נפרצו על ידי האקרים וכך גם המערכות הפיננסיות של ארה"ב. "שדה הקרב הפך להיות נגיש לכולם, זה לא רק מדינה נגד מדינה, מדינות רבות מודאגות מהעובדה שאזרח אחד יכול לתקוף את התשתיות הכי רגישות, את המתקנים האסטרטגיים".

מאידך, מאחר שלחזית הסייבר אין גבולות או טריטריות, לגודלה של ישראל אין השפעה על יכולותיה. "ישראל היא שחקן ידוע בעולם בתחום הסייבר, היא בולטת בזכות היכולות הטכנולוגיות שיש לכם כאן".

"בישראל יש מודעות גדולה לכל מה שמתרחש בחזית הסייבר", מוסיפה כהן. "המדינה מוסיפה לפתח ולהגדיל את יכולות ההגנה. אנחנו בתחילת הדרך והיא ארוכה אבל הכיוון נכון. במלחמה הזאת כולם חייבים להשתתף, המדינה, המגזר העסקי וגם האזרחים.

לפני סיכום אומר פיקטוסטה כי יש פה גם צדדים חיוביים. "הסייבר זה העידן החדש, חסר הגבולות. עד עכשיו דיברנו על סיכון אבל יש בו גם הזדמנות עצומה עבור מדינות, עבור המגזר העסקי וכמובן עבור האזרחים. בדיוק לפני שאנחנו דיברנו התקשרתי לילדים שלי בסקייפ, זה נראה ברור היום אבל זה המציאות של העידן החדש, האינטרקציה לא יודעת סוף, אסור לעצור את זה כי בסייבר יש גם הרבה דברים יפים הזדמנויות אדירות".