פייסבוק אאוט – פרטיות אין: שובה של הרשת החברתית האנונימית

עלייתה של פייסבוק הפכה את השימוש בזהות של "העולם האמיתי" לדבר נדרש בחלקים רבים מהאינטרנט כיום.

השליחות של מנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג, להפוך את העולם "פתוח ומקושר" יותר, פירושה שהאנשים מגבירים את השימוש בזהותם האמיתית כדי לשתף תמונות, ליצור אינטראקציות עם אחרים ולקנות דברים ברשת. וישנם כאלה שמרגישים מאוד בנוח לעשות זאת. ישנן הרבה אפליקציות ניידות חדשות ואתרים חדשים שעושים כיום שימוש בפייסבוק כדרך מהירה להירשם לולאסוף מידע על המשתמשים.

חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן

חברות כמו Airbnb משתמשות בזהות אמיתית ברשת כדי לוודא שהמשתמשים בטוחים כשהם נוסעים לבתיהם של זרים. האימות באמצעות פייסבוק הוא גורם מרכזי לביסוס אמון עבור חברות אלו מתחום הכלכלה השיתופית. המטיילים יכולים לראות שמשתמש מסוים הוא אדם נורמלי, ולא פסיכופת למשל. Airbnb גם הרחיקה לכת מעבר לפייסבוק כדי להוסיף עוד שכבה של אימות זהות, שבה האנשים אמורים להעלות תמונה של רישיון הנהיגה שלהם או הדרכון, כדי לאמת את זהותם.

צילום: רויטרס 

צמיחתה של הזהות מהעולם האמיתי בהיבטים רבים של החיים המקוונים אמנם מגבירה את השקיפות והבטיחות ומשפרת את הוויראליות בקרב אפליקציות חדשות, אולם היא יוצרת במקביל גם מגמה הפוכה. זוהי השפעה מעניינת של פייסבוק, שיוצרת שתי רשתות חברתיות מפוצלות: האחת קשורה לחלוטין לזהות האמיתית, והאחרת אנונימית לחלוטין. במיוחד בקרב הצעירים יותר, מעוניינים הגולשים בדרך אנונימית לתקשר עם החוג החברתי שלהם, לבטא עצמם, לשוחח על נושאים קשים או פשוט לבלות בנעימים. אבל הם לא מעוניינים שהפעילות הזו תקושר לשם שלהם ותהיה גלויה לעיניהם של חברים ובני משפחה, עמיתים לעבודה ועובדים פוטנציאליים, או שתקושר לתמיד לזהות שלהם.

במאי 2012 הושקע אפליקציה חדשה שצומחת במהירות, "וויספר" (לחישה), המציעה לאנשים אמצעי אנונימי לבטא סודות או מחשבות אחרות, בין אם רציניות ובין אם מצחיקות. וויספר מלוס אנג'לס היא האנטי-פייסבוק, אפילו יותר מסנאפצ'אט (האפליקציה האולטרה-לוהטת שזה עתה גייסה 60 מיליון דולר).

בוויספר שום דבר לא מקושר לשם שלכם. אולם במובנים אחרים היא נראית כמו אינסטגרם או פייסבוק. הפופולריות שלה מונעת על ידי האנונימיות שבה, כך לפי אחד המייסדים מייקל הייווארד. זוהי אפליקציה לוהטת, עם 1.8 מיליארד צפיות בדפי האפליקציה בחודש האחרון. משתמש ממוצע פותח את האפליקציה בין שש לשמונה פעמים ביום. האפליקציה זכתה לכ-2 מיליון הורדות.

"בכל הפלטפורמות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין – המוטיבציה העיקרית מאחורי פרסום התוכן היא אגו ויוהרה", אומר הייווארד. "תנו לי להראות לכם את הגרסה הטובה ביותר שלי. רק את החומר הטוב באמת. הרגשנו שקיים חלל גדול ברשת שבו ניתן להעניק לאנשים מקום לשתף ולבטא את עצמם בצורה חופשית יותר. זוהי היכולת לשתף חלק גדול מהתוכן שאותו הם בדרך כלל לא משתפים".

צילום: רויטרס

אנשים יוצרים פרופיל וויספר באמצעות בחירת דמות מספריית הדמויות של האפליקציה, או העלאת תמונה, ולאחר מכן הם כותבים מחשבה קצרה. זה יכול להיות משהו מביך שהם לא רוצים שחבריהם יידעו, כמו "אני בנבחרת פוטבול, אבל אני הומו". או שזה יכול להיות מחשבה של התבוננות פנימית שהחברים שלהם עלולים לא לאהוב, כגון, "אני לא מודה בזה כלפי חוץ, אבל אני לא אוהב את העובדה שחבריי מתחתנים כולם והופכים לאנשים משעממים". דוגמאות אחרות באפליקציה יכולות להיות: "הבת שלי לא יודעת שהיא לא בת ביולוגית שלי".

הלייק החדש של האנונימיות

הפופולריות של האפליקציה נוצרת בזכות האותנטיות של ההודעות. "אנשים משתוקקים לאותנטיות. הם כבר לא מתחברים יותר זה לזה", הוא אומר. "בעוד שבפייסבוק אתה משווה את עצמך לגרסה הטובה ביותר שלי, כאן הכול מתנהל מאחורי הקלעים. ישנה חוויה משותפת".

אנשים יכולים לעשות "לייק" (אייקון של לב) ללחישה או להשיב בצורה פומבית בלחישה משלהם. הקהילה בוויספר מעורבת מאוד. רבות מהלחישות הפופולריות זוכות לאלפי לבבות. המשתמשים גם יכולים לצ'וטט עם הלוחש בצורה פרטית (אם כי שוב, הזהויות אינן נחשפות).

הפונקציונליות של הצ'ט מאוד פופולרית, לדברי הייווארד. בכל יום נשלחות מיליוני הודעות פרטיות. 20% מתכתובות ההודעות החלו יותר משבועיים לפני כן, מה שאומר שאנשים מתקשרים זה עם זה במשך תקופת זמן ממושכת, וזוכים להכיר זה את זה. יותר מ-80% מההודעות הן בתוך טווח של 30 ק"מ, מה שמצביע על כך שלעיתים קרובות אנשים משוחחים עם אחרים באותה קהילה. (הם יכולים למצוא משתמשי וויספר קרובים אליהם באמצעות התגית "קרוב").

"הסודות הללו שאותם משתפים – משותפים להרבה אנשים", אומר ג'רמי לו, משקיע הון סיכון בלייטספיד ונצ'ר פרטנרס המשקיעה בוויספר, שגם השקיעה בסנאפצ'אט בשלבים המוקדמים. "השיחות האמיתיות הללו, זה מתחיל לקרות. זוהי צורה חדשה של מדיה חברתית ניידת המנוגדת למדי לרעיון של פייסבוק".

מתוך שמירה על האנונימיות, לא קיימים דפי פרופיל בוויספר. אפשר לשלוח הודעות רק למי שיצר שהעלה לחישה. אפשר לחזור לאחור ולצ'וטט עם אנשים שצ'וטטתם איתם לפני כן. אולם וויספר בכוונה יצרה את האפליקציה סביב תוכן, ולא סביב זהות כפי שהיא עולה מפרופילים.

וויספר, שגייסה 3 מיליון דולר מימון מלייטספיד ונצ'ר פרטנרס ומאחרים, פופולרית במיוחד בקמפוסים של מכללות, שם האפליקציה מנפצת את התפיסות של הסטודנטים שלפיהן החיים של חבריהם "מושלמים" והרבה יותר טובים משל עצמם, אומר הייווארד.
בימיה המוקדמים של האינטרנט, האנונימיות שלטה בחדרי הצ'אטים ובלוחות ההודעות. היא עדיין פופולרית באתרים כמו 4chan ו-Fmylife. (ניתן אכן לטעון שהעניין ברשת אנונימית מעולם לא חדל. אבל היא הפכה פחות פופולרית עם צמיחתה של פייסבוק).

הימים המוקדמים של האינטרנט יצרו התייחסות שלילית למדי כלפי אנונימיות, אולם הייווארד מאמין שזה הולך ומשתנה, ככל שהאנונימיות חוזרת לאופנה. הגילויים האחרים על כך שהסוכנות לביטחון לאומי (NSA) מפקחת על פעילות בטלפונים ובאינטרנט רק מגבירים את החשש לפרטיות, הוא אומר. "אנשים זיהו את האנונימיות עם טרולים. או עם מישהו שרודף אחרי הילדים שלהם בחדרי צ'אט", הוא אמר. "עכשיו העניינים חוזרים לכיוון האנונימיות".

צילום: רויטרס

ישנם כמה ספינים על אפליקציות חברתיות אנונימיות (או ללא אפשרות מעקב) שהפופולריות שלהם גדלה לאחרונה. הדוגמה הידועה ביותר בזמן האחרון היא סנאפצ'אט, האפליקציה שמאפשרת לאנשים לשלוח הודעות ותמונות שנעלמות מיד. היא אמנם אינה אנונימית – אנשים שולחים הודעות לחבריהם – אבל היא דומה לוויספר בכך שסנאפצ'אט אינה מותירה רישום (למעט כמה יוצאים מן הכלל) שאחריו ניתן לעקוב ולהגיע לאדם עצמו. אפליקציה אחרת, רנדו, מאפשרת לאנשים לשלוח תמונה אקראית לאדם אקראי ולקבל בחזרה תמונה בתמורה – והכול באנונימיות. הדבר היחיד שהאשם האחר יודע עליכם הוא העיר שבה אתם נמצאים.

וויספר נוצרה מתוך "טייגר טקסט", שירות הודעות הטקסט הנעלמות שדומה במידה מסוימת לסנאפצ'אט. הייווארד עבד שם קודם לכן, ואחד ממייסדי וויספר, בראד ברוקס, הוא מייסד ונשיא בטייגר טקסט.

כדאי גם לשים לב שסנאפצ'אט, וויספר וטאמבלר, לא התמקדו באינטגרציה עם פייסבוק – ושלושתם ממוקמים מחוץ לעמק הסיליקון. סנאפצ'אט וויספר נמצאים בדרום קליפורניה ובטאמבלר בניו יורק. בעמק הסיליקון, המפתחים בדרך כלל רואים את האינטגרציה עם פייסבוק כנתון. אולם מחוץ לעמק הסיליקון המפתחים יכולים לראות את הדברים בצורה שונה ולבנות את האפליקציות שלהם בהתאם לכך.