| שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, הובאה היום (א') למנוחה בכפר שמריהו. מאות אנשים פקדו את הלוויתה של אלוני, ביניהם פוליטיקאים, חברי כנסת ואנשי תרבות. האישיות הבכירה בהלוויה הייתה נשיא המדינה, שמעון פרס, שעבד במשך שנים רבות עם אלוני במערכת הפוליטית.
"אנחנו באנו להיפרד משולה, אבל לא ניפרד מדרכה. אומרים שהיא הלכה לעולמה, כנראה שכן. אבל היא הלכה ועולמה נשאר, לרבות מיטב העברית, היהדות והאנושות", פתח פרס.
"הכרתי את שולה במדשאות בן שמן. סוניה והיא היו חברות בנפש. בין שתי הנשים האלה איש לא היה צליל אחד מזויף. שתיהן היו נשים מאוד צנועות ורגישות. המראה הציבורי החיצוני קצת עושה עוול לשולה. שולה הייתה ציביליזציה בפני עצמה. היא לא דמתה לאף אחת אחרת. מה שהיא הייתה תמיד עורר בי התרגשות גדולה מאוד".
פרס סיפר על תכונותיה הייחודיות של אלוני, שאפיינו אותה בלבה של המערכת הפוליטית: "הדבר המרשים ביותר שכמעט לא פגשתי כמוהו – זה אומץ הלב האזרחי שלה, האמיתי והאותנטי, שלא נועד לכבוש לבבות או לעשות רושם, אלא נועד לבטא אמת לא פשוטה, כואבת בועטת, מקוממת, מאכזבת ולעמוד בכל אלה בקומה זקופה, ולשאוב רוח מבלי להיכנע. להיות רוח בעצמה, למרות כל האכזבות. שולה כמעט לא ידעה מה זה רוב, אבל תמיד ידעה מה זה מיעוט. מה ששולה השאירה זה תוחלת ותקווה – שתמיד יש לה זמן עתיד. התוחלת הזו לא תלך לאיבוד. גם היא תאחר לבוא. בוא תבוא".
שולמית אלוני ז"ל | צילום: רויטרס
פרס הוסיף כי האמת של אלוני לא בוזבזה, וגם מי שלא הסכים עמה בעבר, עוד יכול להסכים איתה בעתיד. "שולה תרמה בדרכה המיוחדת יותר מרבים. ישראל זקוקה לשולה אחת כזו, לא פחות משהיא זקוקה לרוב גדול או להסכמה רבתי. הקול הזה של בדולח, הקול הזה שמרגש אף על פי שהוא בוטה, זה קול שאנו זקוקים לו מפני שבליבנו אנו אוהבים את הארץ, וגם רוצים שהיא תהיה כפי שהיא צריכה להיות", סיכם הנשיא.
דרור אלוני, בנה הבכור של אלוני, וראש מועצת כפר שמריהו, ספד לאמו, ואמר: "היא לבטח תהיה נוכחת עד לנשימתנו האחרונה בחברה הישראלית. היא תהיה אושיית תרבות לעוד דורות רבים. היא בראה את עצמה, והכל קשה, ובגבורה גדולה, וכנגד כל הסיכויים – לאחר שאחיה נפטר, ובן זוגה נפל במלחמה".
אלוני סיפר על הכאב הגדול כשנאלצה לעזוב את משרד החינוך, וחשה נבגדת ונעזבת, אך הדגיש כי תמיד "אומץ לבה עורר הערצה ללא חת. לא הפחיד אותה דבר. היא הייתה גיבורה ממין אחר, על דגלה חקוקים חופש, תרבות ואחריות".
"בערה בה רוח החופש והיא הלהיטה אחרים. היא הייתה רוח פרצים של חופש, אוטונומיה ואופקים. לממסד הדתי זה היה לצנינים, יותר מכפי שיכלו להכיל. שרת חינוך שקוראת לאדם להגשים עצמו. בכל תחנה חדשה היא בראה את עצמה, ותמיד אמרה 'היו אתם עצמכם, וצרו את דרככם והיו נאמנים לה'. כשהייתה גאה בספרים שכתבתי, אמרה: 'אני כל כך מרוצה לראות את בני שמח באלמנט שלו'. אדם צריך להגשים את עצמו, שמח בעצמו, ומשאיר בעולם את חותמו, כך היא אמרה", ציין אלוני והוסיף כי בסוף דרכה היא הישירה מבט אל המוות, ללא מורא.
לכתבה באתר דה פוסט
|
|
