צניחת הדובדבן: מה הוביל את יפן למיתון הנוכחי, וכיצד היא תוכל לשוב ולצמוח? סטיב פורבס בטור מיוחד

"המשק היפני נכנס למיתון!" צעקו כותרות מוספי הכלכלה אתמול ברחבי העולם, לאחר הפרסום במדינה כי המשק המקומי הצטמק ב-1.6% במהלך הרבעון השלישי של השנה. מכיוון שמדובר בצמיחה שלילית שנייה ברציפות במשק היפני, הרי שעל פי ההגדרות ה"יבשות" המשק אכן נכנס למצב של מיתון. וכשמדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אפשר להבין את הבהלה אשר אחזה במשקיעים, והתפשטה ברחבי העולם כולו באש בשדה קוצים.

כבר ברבעון הקודם, כזכור, נרשמה במשק היפני צמיחה שלילית. אז, רבים טענו כי מדובר במגמה זמנית בלבד – וכי מדובר בתוצאה ישירה של החלטת הממשלה היפנית על העלאת מס הקניה במדינה בלא פחות מ-60%. כעת כבר ניתן להגיד בפה מלא כי לא מדובר במגמה זמנית בלבד, וכי משהו במדיניות הכלכלית של יפן פשוט לא עובד. הבוקר גם ראש הממשלה המכהן שינזו אבה הודיע כי יפזר את הפרלמנט המקומי ויתפטר מתפקידו – והמדינה תלך למערכת בחירות, אשר צפויה לעסוק בראש ובראשונה בתחומים הכלכליים. 

אחת מההבטחות המשמעותיות בגינן נבחר אבה לתפקידו הייתה כי יצליח לקדם את המשק המקומי ולהעצים את הצמיחה באחת הכלכלות הגדולות בעולם. אך כאמור, במקום להתקדם – המשק היפני חוזר עשרות שנים לאחור, והצמיחה השלילית הנוכחית היא לא יותר מסימפטום לבעיות אשר קיימות במשק היפני. בכדי לנסות ולהוציא את המשק מהמיתון הנוכחי, צריכים כעת מנהיגי המשק "לשנות דיסקט" – ולשנות מן הקצה את אופי הטיפול בשניים מהתחומים אשר עומדים בבסיס המגמה השלילית, אם ברצונם אכן להוציא את המשק מהמיתון ולשוב ולהצעיד אותו קדימה.

ישובו לצמוח? | צילום: thinkstockphotos

התחום הראשון והמשמעותי במיוחד הוא מדיניות ניהול המטבע במדינה. מי שעקב אחרי המשק היפני לאחרונה וודאי יודע כי רק לפני שבועות מספר הודיע נגיד הבנק היפני המרכזי על רכישה מאסיבית של נכסים שונים – ובעיקר אג"ח ממשלתיות. זוהי גרסת דמה של מדיניות ההקלה הכמותית המפורסמת אשר נקט הבנק האמריקאי המרכזי בהנהגתו של הנגיד הקודם בן ברננקי, במהלכה רכש הבנק הפדרלי המרכזי אג"ח בשווי של עשרות מיליארדי דולרים בכל חודש לאורך כשנתיים. מטרת המהלך הייתה להזרים כספים נוספים למשק, להחליש את המטבע המקומי, ולעודד את הצמיחה.

אך גם בארה"ב מדיניות הבנק הביאה לתוצאות שונות, גם כאלו אשר אינו רצויות במיוחד. המדיניות המדוברת סייעה במיוחד לרשויות הממשלתיות ולחברות הגדולות במשק – אבל פגעה קשות בעסקים הקטנים והבינוניים, אשר נחשבים למנועי הצמיחה האמיתיים והמשמעותיים ביותר. להערכתי, זוהי אחת הסיבות ליציאתה האיטית של ארה"ב מהמשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008. לכן, גם החלטתו של הבנק המרכזי ביפן על נקיטת מדיניות דומה צפויה להוסיף קשיים ולהאט עוד יותר את צמיחתו של המשק המקומי – אשר לא בטוח כלל כי יוכל לשאת האטה נוספת.

במקום רכישות האג"ח, הבנק היפני צריך להשקיע מאמצים ולנקוט צעדים שונים בכדי לשמור על יציבות ביחס בין הין לבין הדולר. אתמול בעקבות הפרסומים השונים צנח שער הין עד לרמות של 117 לדולר – אך בהמשך היום הוא התחזק מעט ושב לרמות של 115 ין לדולר. הבנק המרכזי היפני חייב לשמור על יציבות המטבע, אשר תביא ליציבות במשק ותשדר שליטה במתרחש גם עבור המשקיעים הזרים, אשר יוכלו לשוב ולהרים כספים למשק. רבים מאמינים כי מטבע זול יוכל להביא לצמיחה מחודשת במשק (בזכות עידוד היצוא והסתמכות על תוצרת מקומית), אך קשה לי להאמין שמכאן תגיע הישועה למשק היפני. יציבות המטבע תוכל לעשות זאת בדרך טובה ובטוחה בהרבה.

התחום השני אשר חייב לעבור מהפכה הוא תחום המיסוי במדינה. יפן כיום היא מדינה אשר מטילה מיסי יתר מוגזמים, אשר מכבידים על המשקיעים, היצרנים, הצרכנים – והכלכלה כולה. למעט ארה"ב, ביפן מונהג מס החברות הגבוה (והגרוע) ביותר בעולם כולו. כעת, ביפן חייבים להתחיל לחתוך.

אך לא רק מס החברות מכביד על המשק: גם המיסוי הישיר על המעסיקים והמועסקים יצא מכל פרופורציה לאחרונה. בשילוב המיסים המוטלים הל המעסיקים והמועסקים, מגיעים לשיעור מס ממוצע של לא פחות מ-30% ממשכורתו של עובד. מס ההכנסה מגיעה אצל רבים לשיעור של 50%. והמצב צפוי להמשיך ולהקצין, כשהממשלה כבר החליטה על העלאה נוספת של המיסים במדינה במהלך השנים הקרובות.

לוקח אחריות. ראש הממשלה היפני שינזו אבה | צילום: מתוך ויקיפדיה

בעקבות אירועי אתמול, כאמור, ראש הממשלה היפני שינזו אבה הודיע היום על התפטרותו, כמו גם על דחייה של העלאת המיסים השונים אשר מתוכננת לשנים הקרובות. גם אם העלאות המיסים המתוכננות יבוטלו לחלוטין, הרי שבהחלט מדובר בצעד בכיוון הנכון – אך עדיין לא מספיק משמעותי. אם ברצום של היפנים באמת להחזיר את הכלכלה המקומית לדרך המלך, הם חייבים לעשות צעדים מרחיקי לכת יותר, ולקצץ באופן משמעותי בשיעורי המס הנהוגים במדינה כיום.

יפן יכולה לשוב לדרך המלך ולהציג צמיחה והתפתחות, כיאה לכלכלה ה-3 בגודלה בעולם. כדי שזה יקרה, ראשי המדינה הנבחרים חייבים יהיו לנקוט את הצעדים שהזכרתי, לשנות את מדיניות המיסים במדינה ולייצב את המטבע המקומי.