צרות של עשירים: מדיניות הרווחה הפכה את אזרחי נורבגיה לעצלנים – והכלכלה המקומית בסכנה

סיפור ההצלחה הגדול ביותר באירופה נמצא בסכנה: קשה להאמין, אבל העושר האדיר של נורבגיה עשוי להיות הדבר שיהרוס את כלכלת המדינה. השילוב של עושר מנפט המזכיר את אלה של נסיכויות המפרץ, יחד עם מודל רווחה נורדי אשר תומך בשוויון ובצמצום פערים חונק פיסות גדולות מהכלכלה הנורבגית, ומאיים על רזרבות המזומנים העצומות של המדינה.

על פני הקרקע, נורבגיה היא מקור לקנאה מצד מדינות רבות: התמ"ג לנפש עבר את רף 100 אלף הדולרים והמדינה יושבת על רזרבות מזומנים של 700 מיליארד דולר, או 140 אלף דולר לאזרח. אך באחרונה מתברר כי ייתכן שמדובר ביותר מדי כסף, מה שגורם לנורבגים לפנות יותר אל חיי הפנאי, ומפחית בצורה ניכרת את שעות העבודה שלהם.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ההגירה אל המדינה לא מצליחה למלא את החלל בכח העבודה שנוצר במדינה בשל היעדרות המקומיים, כך שהתפוקה נמצאת בקיפאון, המשכורות מאמירות, וחברות מקומיות לא מצליחות למכור, כיוון שעלויות השכר מחייבות אותן לגבות מחירים גבוהים במיוחד.

"הנפט הוא מטאפורה לזכייה בלוטו", אומר אייבר פרונס, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת אוסלו. "העושר משתחל לאיטו לחברה… אנשים לא שמים לכך לב מכיוון שהכניסה היא כה הדרגתית".

"עוזבים את העיר לסופ"ש ארוך". נורבגים משתזפים באוסלו | צילום: רויטרס

"יותר ויותר אנשים עוזבים את עיר העסקים אוסלו בימי חמישי במקום בשישי, ולוקחים סופי שבוע ארוכים", הוא אומר. "אנו לוקחים כמובן מאליו שיש לנו בית, בקתה בהרים, ואולי גם בית נוסף על חוף הים".

עלות המשכורות במדינה זינקה ב-63% מאז שנת 2000, בערך פי 6 יותר מאשר בגרמניה או בשבדיה, בשעה ששיעור התעסוקה, הוא 61% בלבד, נמוך יותר אפילו מאשר ביוון, על פי נתוני הבנק המרכזי במדינה. ועדיין, שיעור האבטלה בנורבגיה הוא עדיין 3% בקושי, כיוון שרבים מעדיפים לעבוד במשרה חלקית.

"למה שאעבוד יותר כשאני לא חייבת?", אומרת אליס באקה, 36, שקיצצה את יום העבודה שלה בחברת טלקום גדולה במדינה ל-6 שעות בלבד. "אולי זה מזל ואולי הרווחנו את זה, זה לא באמת משנה. יש לנו מספיק כסף כדי לחיות את החיים הנורדיים: ללכת לבקתה, לעשות סקי, לרכב על אופניים ולבלות עם הילדים".

אולם ממשלת נורבגיה לא מאוד מעודדת מהמגמה. שם הזהירו כי אם שעות העבודה לא יעלו ב-10% בתקופה הקרובה, המדינה תיאלץ בסופו של דבר להתחיל "לאכול" אל תוך החסכונות. הבנק המרכזי הזהיר גם כי מודל כלכלת הרווחה פשוט מעודד אנשים לעזוב את שוק התעסוקה.

"מספר שעות העבודה השנתי של עובדים בנורבגיה צנח ב-270 שעות מאז 1974", אומר יוסטין האנסן, מנהל בארגון תעסוקה נורבגי. "הנורבגים צריכים לקחת את דוגמא מאיסלנד ולעבוד 100 שעות יותר בשנה".

האיום על הנפט

סקטור הנפט, מקור הבעיה, הופך גם הוא קורבן להצלחה. חברת אקר פתרונות, חברת הנפט המובילה במדינה, תשכור 4,000 מהנדסים השנה, אך רק שליש יהיו אזרחי המדינה. החברה פתחה מעבדות מומחים בקואלה לומפור, בלונדון ובמומבאי כדי שתוכל לפתות מספיק עובדים מוכשרים.

"לוקחים כמובן מאליו שיש לנו כמה בתים" | צילום: רויטרס

מחקר שערכה הממשלה הראה כי עד 2016 יהיה בנורבגיה מחסור של 6,000 מהנדסים, כשבמקביל ההשקעות בנפט יגיעו לשיאים חדשים וחברות הנפט יפנו למאגרים באזורים שפעם נתפסו כמרוקנים. עלויות השכר כל כך גבוהות, שכמה מחברות הנפט מתקשות להציע מחירים אטרקטיביים. קוורנר, חברה לבניית אסדות קידוח, איבדה באחרונה חוזה גדול עם חברת סטאטויל הממשלתית, משום שהייתה יקרה מדי. "עלות שכר העובדים בנורבגיה מהוות אתגר עבורנו", אומר מנכ"ל החברה יאן ארווה האוגן, ומוסיף כי המחיר שמציעה החברה שלו גבוה ב-7-15% מזה של המתחרים.

המהגרים הלא נכונים

בניסיון לפתור את הפערים הגדלים בתפוקה, מנסה נורבגיה לעודד הגירה. המדינה, בת 5 מיליון אזרחים, מושכת כ-50 אלף מהגרים מדי שנה, אולם התפוקה לא משתפרת. "אנחנו מושכים את הסוג הלא נכון של מהגרים", אמר דאג ארנס, כלכלן בקונפדרציית הארגונים הנורבגית. "אנחנו לא מאוד תחרותיים במשיכת כוח אדם מיומן, בייחוד מהנדסים".

מודל חלוקת השכר השוויוני במדינה תביא לתשלום גבוה בהרבה מהממוצע באירופה לעובדים בלתי מוכשרים, אך דווקא העובדים המוכשרים מקבלים שכר דומה או נמוך מעט יותר ממקביליהם האירופים.

יותר נפט משהם יכולים להכיל. אסדת נפט וגז בים הצפוני | צילום: רויטרס

עם עודפים תקציביים שמהווים 12% מהתמ"ג, נורבגיה יכולה להרשות לעצמה לא מעט טעויות בשלב הזה, אך אם לא תצליח להפחית את השכר כמו שהשכנה שבדיה עשתה מאז שנות ה-90, העודפים יימסו. אולם הטבות נדיבות, איזון טוב בין חיי עבודה לחיים פרטיים ושוויון בשכר הם חלקים מובנים במודל החברתי שנחשב קדוש עבור רבים מהנורבגים, כך שקשה להאמין ששינוי כזה אפשרי. 

"אני חושב שהפוליטיקאים כבר הפנימו את הבעיות ואני אופטימי למדי", אמר ארנס. "אך אין משבר מיידי, כך שזה ייקח זמן".