|
כלכלנים נוהגים לומר שזרעי המשבר הבא נזרעים במהלך הטיפול במשבר הקודם. אפשר לומר שזה היה המצב גם במשבר העולמי של 2008. שבע שנים לפני הבוקר שבו בנק ההשקעות ליהמן ברדרס הודיע על הפסקת פעילותו, אירע אסון התאומים, אשר העמיק עוד יותר את המיתון שבו היתה שרויה כלכלת ארה"ב, לאחר התפוצצות בועת ההייטק.
בצעד חסר תקדים החל הבנק הפדרלי להוריד את ריבית הבסיס עד לשיעורה הנמוך בהיסטוריה – 1%. ביסוס ריבית ריאלית אפסית הביא אמריקאים רבים לצרוך את מלוא הכנסתם, ומעבר לכך. במקביל, התמריץ של חברות הפיננסים בוול סטריט להשיג תשואה גבוהה ככל הניתן על ההון, הניע אותן ליצור מכשירים פיננסיים מורכבים ומתוחכמים לשוק הנדל"ן בארה"ב.
תעשיית המשכנתאות טרם המשבר העולמי פעלה בגדול כך: בבואה לרכוש בית פנתה משפחה אמריקאית לסוכן משכנתאות שארגן עבורה הלוואה בגובה 95% משווי הבית לתקופה של 30 שנה בריבית נמוכה (שנבעה מהריבית במשק). הסוכן קיבל אישור להלוואה והעבירה לבנק למשכנתאות. באופן דומה, נטלו מיליוני אזרחים אמריקאים משכנתאות שאותן קיבצו הבנקים ומכרו כתיק הלוואות לבנק השקעות בוול סטריט.
מכירת זרמי המזומנים של נוטלי המשכנתאות הכניסה הון חדש לבנקים ואפשרה מתן הלוואות נוספות מצדם. בנקי ההשקעות, כדוגמת ליהמן ברדרס ודומיו, הנפיקו את תיק ההלוואות בצורת איגרות חוב מגובות במשכנתאות (MBS – (Mortgage Backed Securities, ואת מרביתן מכרו למשקיעים מוסדיים (בעיקר קרנות פנסיה וגידור), לחברות ולמשקיעים פרטיים ברחבי העולם.
צילום: shutterstock
סוף המסיבה
בתקופות צמיחה, תהליך זה פועל לטובת הכלל – שיעור הריבית ללווי המשכנתאות נמוך יותר, מגזר הפיננסים נהנה מהגאות בפעילות העסקית והמשקיעים זוכים לתשואה גבוהה יותר על כספם, בהשוואה לחלופות אחרות כגון איגרות חוב ממשלתיות. לו היתה מתבצעת בדיקה נאותה לגבי איתנותם הפיננסית של נוטלי המשכנתאות, ייתכן שהתהליך היה ממשיך להתקיים גם כיום והשווקים הפיננסיים לא היו נופלים לתהום.
הנדבך החסר, זה שהפיל בסופו את מגדל הקלפים, הוא הסאב-פריים. באופן גס נחלקים משקי הבית המבקשים ליטול משכנתאות לשניים: לווי פריים – בעלי הכנסה מעל הממוצע, או אנשים שבבעלותם נכסים שיכולים לשמש כבטוחות; ולווי סאב-פריים – המאופיינים בהכנסה נמוכה, היסטוריית אשראי בעייתית ומחסור בעבודה קבועה או בנכסים משמעותיים.
במצב תקין, לווים מסוכנים יותר אמורים ליטול משכנתאות בריבית גבוהה יותר, על מנת לפצות את הבנק בגין הסיכון שנטל. בנוסף, יכול הבנק להקטין את הסיכון על ידי צמצום גובה המימון לבית. בפועל, שיעורי הריבית הנמוכים במשק האמריקאי והפקרות בבדיקת יכולת ההחזר של הלווים, הביאו לאישור משכנתאות גם לאותם לווי סאב-פריים. חמור מכך: בשל הציפיות להמשך עליית מחירי הנדל"ן, ניתנו הלוואות גם במלוא גובה הנכס, ולעתים אף מעבר לו.
המסיבה היתה עשויה להימשך עוד זמן רב, אילולא במהלך שנת 2006 החלה לפתע ירידה בלתי צפויה במחירי הנדל"ן למגורים בארה"ב. מספר הפיגורים בתשלום המשכנתאות החל עולה, ואט אט החל להתגלגל כדור השלג לעבר השווקים הפיננסיים. איגרות החוב מגובות המשכנתאות ומכשירים נגזרים נוספים על שוק הנדל"ן האמריקאי איבדו חלק ניכר מערכם, עד שבאמצע יולי 2007 הודיע בנק ההשקעות בר סטרנס על קריסת שתי קרנות גידור בניהולו. אירוע זה, שבישר באופן רשמי את תחילתו של משבר האשראי העולמי, הביא את בר סטרנס לחדלות פירעון מספר חודשים מאוחר יותר והבהיר למשקיעים ברחבי תבל שהמשבר רק הולך להתעצם.
הבנה מבורכת
את ההמשך ששיאו בקריסת ליהמן ברדרס כולנו מכירים. כעת, במבט לאחור, ניתן לומר כי המשבר לימד את המשקיעים מספר לקחים חשובים, בהם החשיבות בפיזור סיכונים נרחב בתיק ובהעדפת נכסים נזילים (כלומר, השקעות שניתן לממש באופן מיידי, גם על חשבון חלק מהתשואה). לקח זה נלמד בעיקר על ידי משקיעים שהמסחר באיגרות החוב שאותן רכשו קפא ושקרנות הגידור שבהן החזיקו הודיעו להם חד-צדדית על דחיית האפשרות למשוך את כספם למועד עתידי לא ידוע.
לא פחות חשוב מכך – ולמעשה ייתכן שזהו הלקח המרכזי ממשבר 2008 – הוא החשיבות בביצוע השקעות פשוטות ושקופות. אם עד למשבר היתה נהירה למוצרים מוּבְנים בשמות אקזוטיים כמו CDO,MBS, ARS, הרי שבשנים האחרונות המכשירים המהונדסים פיננסית נידונו לכליה, ומנגד, עלתה בעולם ההשקעות קרנם של המכשירים המוּבָנים – בראשם קרנות הנאמנות הפתוחות לציבור, וכמובן, תעודות הסל העוקבות אחר מדדי מניות ואג"ח בולטות ברחבי העולם.
החזרה להשקעות סחירות ומפוקחות היא ללא ספק גולת הכותרת של לקחי משבר 2008. סביר להניח כי עד שלא נחזור לשמוע שוב את המשפט "הפעם זה שונה", אפשר להרגיש בנוח עם המצב בשווקים הפיננסיים.
-הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע.
|
