רק קצה הקרחון: אילו ניסויים נוספים ערכה פייסבוק על הגולשים, והאם גם אתם השתתפתם ללא ידיעתכם?

לפני כשבועיים רעש עולם הרשת כולו לאחר הפרסום כי פייסבוק, הרשת החברתית האינטרנטית הגדולה בעולם, השתמשה במאות אלפים מהגולשים בה לצרכי מחקר – מבלי ליידעם כלל. אך בדיקה בפרסומים קודמים של החברה וראיונות של בכירים לשעבר ברשת החברתית מתחילים לצייר את המפה המלאה – והמטרידה למדי: לא היה מדובר במקרה יוצא דופן כלל. למעשה, אנשי "המעבדה החברתית" של פייסבוק מקיימים עשרות ניסויים ומחקרים באופן שוטף, במסגרתם משמשים הגולשים ברשת כ"שפני הניסוי" ללא ידיעתם.

כבר לאחר הפרסום הקודם התייצבו עורכי הדין של החברה ומומחים משפטיים אחרים, אשר טענו כי מדובר בצעדים חוקיים לחלוטין – שכן הגולשים "נתנו את הסכמתם העקרונית" לאיסוף מידע אודותיהם ולהכללתם בניסויים השונים – כל זאת כתוב ב"תנאי המשתמש" אשר מוצגים לגולשים עם הרשמתם לאתר הפופולרי.

באותו ניסוי מדובר נדגמו 689,000 גולשים אקראיים ברשת, ובמשך כשבוע "סוננו" להם פרסומים שונים של חברים – כך שחלקם נחשפו לפרסומים "חיוביים" בלבד, ואילו אחרים נחשפו ל"שליליים" בלבד. כך קיוו החוקרים ללמוד האם לפרסומים של חבריך יש השפעה גם על מצב רוחך שלך.

הרשת בולשת | צילום: רויטרס

אך אם ניסוי בהשתתפות 689,000 משתתפים נשמע לכם מבעית – תופתעו לגלות שמדובר רק בקצה הקרחון. בכיר לשעבר באותה מעבדת מחקר של פייסבוק סיפר לאחרונה בראיון מיוחד למגזין פורבס כי "כל משתמש בפייסבוק לאורך זמן השתתף בניסוי כלשהו בנקודת זמן מסוימת". הניסויים והמחקרים של פייסבוק כוללים מיליוני נבדקים, ובהחלט סביר להניח (ולפי דברי אותו בכיר לשעבר – ניתן לקבוע בוודאות) כי גם אתם השתתפתם באחד מאותם ניסויים ללא ידיעתכם (אם, כמובן, יש לכם פייסבוק).

אז מה חוקרים אנשי "המעבדה החברתית"? אלו הם כמה מהניסויים אשר ביצעו החוקרים בשנים האחרונות – ובחלט ייתכן שגם אתם לקחתם בהם חלק.

כמה אנחנו מצנזרים את עצמנו בפייסבוק?

כמה: 3.9 מיליון משתמשים
מתי: 17 יום במהלך חודש יולי 2012
מה: החוקרים רצו לבדוק עד כמה אנו מצנזרים את עצמנו בטרם אנו מעלים סטאטוס לפייסבוק. כמובן שהם לא יכלו לבדוק את מנגנוני הצנזורה בתוך הראש שלנו (לפחות נכון לימים אלה), אבל גישה לכל מה שאנו עושים בפייסבוק בהחלט יש להם – גם אם בחרנו שלא לפרסם את הסטאטוס. לכן, הם עקבו אחר גולשים אשר החלו לכתוב סטאטוס או תגובה (בת למעלה מ-5 תווים), ובחרו בסופו של דבר שלא להעלות אותה או למחוק אותה לאחר פרסומה. החוקרים עקבו גם אחר מאפייניהם של "המצנזרים העצמיים" ואחר כמות הפעמים אשר ביצעו פעולות אחרות ברשת.

האם אפשר לגרום לאנשים להצביע?

כמה: 61,279,316 משתמשים
מתי: השבועות שקדמו לבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב בשנת 2012
מה: אחד הניסויים המדאיגים ביותר, בעיקר כי הוא נוגע לתחום בעל חשיבות והשפעה גדולים כל כך על חיינו. במהלך השבועות שקדמו לבחירות, הוסיפו החוקרים לחצי מהנבדקים כפתור "הצבעתי" אשר הופיע דרך קבע במעלה ה"פיד" (עמוד הבית) שלהם בפייסבוק. לאחר שלחצו עליו יכלו לקבל מידע על הקלפי הקרוב לביתם. בנוסף, חבריהם אשר השתייכו לקבוצת הניסוי ראו ב"פיד" שלהם כי אותו גולש לחץ על הכפתור, ובכך למעשה הצהיר כי ילך להצביע. שאר הנבדקים שימשו כקבוצת ביקורת, ולא נחשפו לשום שינוי באתר.

לאחר הבחירות, החוקרים בחנו את רשימות ההצבעה הרשמיות ובחנו את שיעור המצביעים בקרב שתי הקבוצות. הם גילו כי בקרב הקבוצה אשר נחשפה לכפתור "הצבעתי" נרשמו 0.4% אחוזי הצבעה גבוהים מהקבוצה השנייה. אמנם מדובר באחוזים קטנים, אך על פי ההערכות מדובר בכ-340,000 מצביעים. בנוסף, הם גילו כי גולשים אשר נחשפו לכפתור בסמוך לשמות חבריהם – הצביעו יותר מאלו שפשוט נחשפו לכפתור. ההשלכות של הניסוי הזה מטרידות במיוחד, שכן לפייסבוק ניתנת היכולת להגביר את שיעורי ההצבעה בקרב מגזרים מסוימים על פי בחירתה.

הגולשים יאהבו? | צילום: רויטרס

כיצד המידע "זורם" ברשת החברתית?

כמה: 253 מיליון משתמשים
מתי: 7 שבועות בין החודשים אוגוסט לאוקטובר 2010 (באותם זמנים הניסוי כלל כמחצית מהמשתמשים ברשת)
מה: מדובר בניסוי מעט מורכב, ולא רק בגלל היקפו העצום. החוקרים ביקשו לבחון האם מידע "ימצא" את דרכו במרחבי הרשת גם אם ינסו לצנזר אותו. לשם כך, הם בחרו 75 מיליון קישורים אשר שיתפו הגולשים בניסוי (החל מעמודי חדשות, דרך הצעות עבודה ועד לקליפים מוסיקליים), אותם הם חילקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה – כלומר 37.5 מיליון קישורים, פשוט "הועלמו" מדפי החדשות של חבריהם של משתמשים. הקישורים מהקבוצה השנייה פורסמו כרגיל. לאחר מכן, החוקרים בחנו האם הקישורים אשר "הועלמו" הצליחו למצוא את דרכם לתפוצה רחבה בדרכים נוספות, למשל באמצעות הודעות פרטיות. משמעות הדבר הייתה כי במשך אותם שבועות מיליוני פרסומים של הגולשים פשוט "הועלמו", וחבריהם כלל לא ראו אותם. בסופו של הניסוי, החוקרים גילו (באופן לא מאוד מפתיע) כי אכן הסיכוי שנשתף לינקים גדל אם חברינו ישתפו אותם גם הם.

האם פרסומות יעילות יותר כששמם של חברים מוצמד אליהן?

כמה: 29 מיליון משתמשים
מתי: במהלך שנת 2011
מה: אחת השיטות היעילות ביותר של פייסבוק להכניס כסף היא להמשיך ולקדם את הפרסומות הממוקדות – אשר מושכות גולשים רבים "להקליק" על הקישוריות ולהיכנס לאתרים המפרסמים. המחקר הנוכחי ביקש לבחון דבר פשוט – האם צירוף שמם של חבריו של הגולש אשר לחצו על הקישור בעבר לקישור עצמו תגדיל את הסיכוי שגם הגולש ילחץ על הקישור? במילים פשוטות יותר – ההבדלה היא בין פרסומת העומדת בפני עצמה, לבין הוספת השורה "חבריך יעל, איתי וישראל לחצו על זה" (לדוגמא) לקישור המבוקש. החוקרים גילו כי לפרסום שמות החברים אכן יש השפעה על הסיכוי שגם אתם תלחצו על הקישור. זאת ועוד, החוקרים המשיכו ובחנו גם את חוזקם של הקשרים בין הגולשים, וגילו כי כשחבריך הקרובים יותר יפורסמו בסמוך לקישור המדובר – כך גדל הסיכוי כי גם אתה תלחץ עליו.

מי מבקש עזרה בפייסבוק?

כמה: 20,000 משתמשים
מתי: שבועיים במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2012
מה: החוקרים רצו לברר פרטים על אופי האנשים אשר מוכנים להפקיד את מבטחם בסוגיות שונות בקרב חברי הפייסבוק שלהם. החוקרים דגמו גולשים אשר העלו סטאטוסים בהם ביקשו המלצה או סיוע מחבריהם (החל מ"איזה סרט כדאי לי לראות" ועד "האם זה בסדר לאכול חרדל פג תוקף"), ואספו מגוון רחב של פרטים אודותיהם – החל ממספר חבריהם ועד מספר התמונות בהם הם מופיעים. זאת, במטרה לאפיין באופן המדויק ביותר את אותם "מבקשי העזרה" ברשת.

הכל מתועד | צילום: רויטרס

האם שיתוף אוטומטי יעיל?

כמה: 1.2 מיליון משתמשים
מתי: חודשיים במהלך שנת 2012
מה: מטרת המחקר הייתה לברר האם כשאנו מפרסמים כי אנו רוכשים ברשת פריט מסוים, אנו משפיעים גם על חברינו לעשות זאת – והאם הדבר יעיל יותר כשאנו בוחרים לשתף חברים מסוימים? לצורך כך החוקרים חילקו את המשתתפים בניסוי לשתי קבוצות: חברי הקבוצה הראשונה שיתפו באופן אוטומטי וללא ידיעתם את חבריהם לאחר שביצעו קניות ברשת (אז הופיע לחבריהם בדך הבית העדכון כי "ישראל רכש חולצה באתר X", לדוגמא). לאנשי הקבוצה השנייה ניתנה האפשרות לבחור – האם ברצונם לשתף את חבריהם. התוצאות הראו שאכן לשיתוף יש השפעה על החברים הנחשפים לו, וכן כי לשיתוף מודע ומכוון יש השפעה חיובית גדולה יותר מאשר לשיתוף האוטומטי. הבעיה היא שרק 23% מהמשתתפים בקבוצה השנייה בחרו לשתף את חבריהם בפייסבוק אודות הקנייה.