שוק הנדל"ן ממשיך להתחמם: "כשנצמדים לרעיונות ישנים קשה לשנות את המציאות"

"המשבר בשוק הדיור מחייב פתרון לא פחות מאשר הבור התקציבי והצורך הדחוף לטפל בריכוזיות במשק" – כך אומר יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומיאנסקי לקראת הדיון שתקיים ב-11:00 הוועדה בראשותו, אשר יעסוק בבועת הנדל"ן המתנפחת.

מלבד חברי הוועדה, ישתתפו בדיון בדיון ישתתפו שר השיכון, ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. בדיון מתכוון סלומיאנסקי (הבית היהודי), לדרוש משר השיכון ומהנגיד לדווח על פעולותיהם לריסון מחירי הדיור ולהגדלת היצע הדירות בשוק.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

לדברי סלומיאנסקי, "מעבר להשלכות החברתיות הקשות, הימשכות משבר הדיור עשויה להוביל למשבר כלכלי-פיננסי חמור, שישליך על איתנות המשק כולו". בוועדת הכספים מעריכים כי יש כאן הזדמנות טובה לנצל את העובדה ששר השיכון והבינוי ויו"ר הועדה מגיעים שניהם מאותה סיעה ומחזיקים באותן דעות ואינטרסטים בכדי לקדם צעדים משמעותיים לטיפול במשבר.

ירושלים | צילום: מרק ישראל סלם

מאז פרוץ המחאה החברתית עלה נושא מחירי הדיור לסדר היום, אך דו"ח שפרסמה אתמול מחלקת המחקר של הכנסת מראה כי קצב עליית מחירי הדירות הואץ ב-7% מאז אוגוסט 2012. יתרה מכך, הדו"ח שסוקר 13 החלטות עיקריות של הממשלה ושל בנק ישראל בנושא מחירי הדיור שהתקבלו בשלוש השנים האחרונות, מצביע על עלייה של 52.7% במחירי הדיור מחודש מאי 2007 ועד לפברואר 2013. "המסקנה מנתונים אלה מלמדת כי מאמצי הממשלה למתן את עליית המחירים לא רק שלא צלחה, אלא בחודשים האחרונים קצב עליית המחירים אף הואץ באופן חד", לשון הדו"ח.

הדו"ח מוסיף ביקורת על ריכוזיות הקרקעות בידי הממשלה והסחבת הביורוקרטית בנושא. "רשות מקרקעי ישראל מנהלת כ-93% מהקרקעות בישראל והיא משווקת קרקעות באופן מונופוליסטי, בטפטוף איטי ומשיאה את המחיר בכל אזור, ולכן מחירי הקרקע בישראל גבוהים יחסית. משך הזמן שעובר מרגע שהרשות מחליטה להפוך קרקע למבוּנָה ועד לקבלת היתר הבנייה עומד על כ-11 שנים".

את יו"ר מרצ וחברת ועדת הכספים, ח"כ זהבה גלאון, הממצאים לא מפתיעים: "הממשלה טורחת לטפל במצוקת הדיור רק מחוץ לשטחי הקו הירוק", היא אומרת. "הרשויות המקומיות בהתנחלויות מתוקצבות בממוצע ב-70% יותר מהרשויות שבשטחי ישראל, ובעשור האחרון המדינה הייתה אחראית לכ-50% מסך התחלות הבנייה בשטחים ורק ל-18% מהתחלות הבנייה בתוך גבולות הקו הירוק".

"כדי לפתור באמת את מצוקת הדיור, סכומי העתק שמושקעים בהתנחלויות חייבים להיות מופנים בחזרה אל תוך ישראל. צריך לבנות דיור ציבורי חדש, להגדיל את סכום הסיוע לזכאים ולהתנות אישורים לבנייה בכך שאחוז מסוים מהדירות יהפוך לדיור ציבורי ולדיור בר-השגה", מוסיפה גלאון. "הממשלה צריכה לדאוג לצד ההיצע – להשקיע בבניית דירות להשכרה ארוכת טווח ולשחרר יותר קרקעות לבנייה."

"בנק ישראל טומן ראשו בחול"

אך לא רק פעילות הממשלה על הכוונת: כמחצית מהצעדים שהדו"ח סקר הינם כלים שהפעיל בנק ישראל. כך למשל בסוף אוקטובר האחרון הגביל הבנק את שיעור המימון לרוכשי דירה ראשונה לעד 75%; לרוכשי דירה להשקעה לעד 50%; ולמשפרי דיור – לעד 70%, וכך גם בפברואר האחרון הטיל מגבלות על הבנקים למתן משכנתאות.

"הצעדים של בנק ישראל רק הביאו לחניקת הביקושים וזה לא הפתרון", אומר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס. "לציבור אין חלופה אחרת למגורים, והצעדים האלו רק מקשים עליו ודוחקים אותו עוד יותר לשוק השכירות. כך למעשה מתקיים גלגל שמניע את עצמו".

דנוס מבקר את הבנק וטוען כי הוא פועל כמו בת יענה שטומנת את ראשה בחול: "המשבר בשוק הדיור מחייב הסתכלות מערכתית כוללת, ולא טיפול בראייה צרה. אין לבנק ישראל את הפריווילגיה להגיד 'אני מטפל כאן רק בכלים שברשותי', הרי כל עוד אין באמת צעדים שיגדילו את ההיצע או יציעו חלופה אחרת, המדיניות הזtת של הבנק רק מזיקה".

במציאות הנדל"ן כיום בישראל, ישנן כ-500-600 אלף דירות להשכרה שנמצאות בידי משקיעי נדל"ן, כשמתוכן רק כ-65 אלף דירות מוחזקות על ידי הממשלה. "במציאות כזאת הממשלה אינה שחקן בשוק ואינה יכולה להשפיע על המחירים. משרד השיכון כבר הרבה זמן לא עושה את מה שמשרד השיכון עשה בעבר וזה לבנות. כשנצמדים לקונספציות ישנות, קשה לשנות את המציאות", הוסיף דנוס.