שורשי המהפכה: כך סללו מהנדסי אינטל ישראל את הדרך למהפכת הטעינה האלחוטית

לפני שתיים עשרה שנים הכריזה אינטל על מלחמה מול כבלי המחשב באמצעות קמפיין שזכה לכינוי 'Unwire'. הקמפיין שעלה אז 300 מיליון דולר' השווה את הקישורית האלחוטית למהות החופש. אך אינטל התמקדה אז רק בכבל אחד ספציפי – כבל האינטרנט.

בשנה הבאה, מתכננת החברה לסיים את המלחמה שהחלה על ידי ביטול כל חוט אפשרי, החל ממטענים וכלה בכבלים של ציוד היקפי. "החזון שלנו הוא פשוט מאוד: אנחנו הולכים להיפטר מכל זה", אמר קירק סקאוגן, סגן הנשיא של אינטל העולמית למפתחים של אינטל בחודש שעבר.

המפתח להפיכת החזון של אינטל למציאות הוא שבב חדש הנקרא Skylake. השבב החדש ייוצר בטכנולוגיית 14 ננומטר והוא מבטיח יתרונות ביצועיים רבים, כמו היכולת להטעין בעזרת כוח אלחוטי וחיבור אוטומטי ואלחוטי בין מחשבים ומסכי תצוגה, התקני אחסון ועוד רבים אחרים. העיצוב הראשוני של שבב ה- Skylake יהיה מוכן ברבעון הראשון של השנה הבאה והייצור ההמוני צפוי להגיע כשישה חודשים אחרי.

אינטל מאמינה כי הפלטפורמה החדשה תמריץ מחזור רכישות חדש של מחשבים ניידים, בדומה לכניסתו של מחשב הסנטרינו לפני כעשור. ההשפעה יכולה להיות דרמטית – בתוך שנתיים משחרורו, סנטרינו הגדיל את ההכנסות של אינטל ב-161%. אפילו כאשר מחירי המחשבים האחרים ירדו, סנטרינו נמכר ביוקר. עד שנת 2005, סנטרינו הכניס 2 מיליארד דולר לסל ההכנסות של אינטל ומניית החברה שעמדה על 16.44 דולר ב-2003 עלתה לכמעט 25 דולר עד 2005.

האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? להגיד כי המשקיעים סקפטיים יהיה שימוש בלשון המעטה. בשבוע שעבר, האנליסט ג'וזף מור כינה את הרבעון השלישי המפתיע והרביעי הוורוד של אינטל כ"הכי טוב שיכול להיות בשבילה" – המניה של אינטל ירדה ביותר מ-10%, אך מאז היא הספיקה להתאושש.

האם השבב החדש יוביל למהפכה כמו של הווי-פיי? | צילום אילוסטרציה: thinkstock

אי אפשר להכחיש כי מסר האלחוטיות של אינטל פונה לקהל רחב. מאז שטעינה אלחוטית נהייתה אפשרית ב-2009 היא הפכה לעקיצה נצחית – הבטחותיהן הרבות של חברות הטכנולוגיה בנושא הטעינה האלחוטית כבר הפכו לבדיחת הבית של קומיקאים רבים. כאשר מייסד טסלה, אלון מאסק שאל את הקומיקאי האמריקאי קולברט לאיזו המצאה הוא הכי מחכה השנה, הקומיקאי השיב: "הלוואי ולא יהיו כבלים ונוכל פשוט להיכנס הביתה וכל הדברים שצריכים טעינה פשוט יוטענו, או אולי שיהיה לנו מנויי טעינה שיעקבו אחרינו לכל מקום שנלך". מאסק הגיב אז "בסדר, בסדר אנחנו נעשה את זה".

הפאנץ' ליין של הבדיחה היא כמובן שזה כבר נעשה. הטעינה האלחוטית התגלתה כבר ב-1831 על ידי מייקל פאראדיי והוצגה על ידי ניקולה טסלה ב-1891. אבל הובלת חשמל באמצעות כבל הוכיחה עצמה כמעשית יותר. כעת כשאנשים לא יכולים להתקיים ללא הטלפון החכם שלהם, חוקרים פנו שוב לטעינה האלחוטית כדרך לספק פתרון לביקוש המתמיד לאנרגיה ממספר הולך וגדל של מכשירים ניידים.

הימור בהספק נמוך

בין השנים 2011 ו-2013 ההכנסות של אינטל נפלו ב-2%. לא מדובר בצניחה אמיתית אבל בהקשר של תעשיית מחשבים הייתה זו ירידה מפחידה. "מכירות המחשבים בנפילה חופשית" הכריזו כותרות הוול סטריט ז'ורנל באפריל 2013. הכתבה הפילה את הירידה הרבעונית במכירות המחשבים על מכירתם של האייפדים והטלפונים הניידים בעלי מסך המגע. מאז, שוק המחשבים התייצב, אך לא לפני שאינטל ביקרה מחדש את השקת סנטרינו, הנחשבת לאחת מניצחונותיה השיווקיים של אינטל.

שנתיים לפני שהשיקה אינטל את סנטרינו, שוק המחשבים האישיים התכווץ בפעם הראשונה אי פעם וההכנסות השנתיות של אינטל צללו ב-21%. המודעות הכללית לכך שאינטל התמקדה בדברים הלא נכונים התגבשה לשינוי אסטרטגי פתאומי ומהיר, המכונה היום "הפנייה ימינה". במשך שנים, אינטל הדגישו את הצורך בעלייה במהירות המעבדים בכדי להביא ביצועים טובים יותר. אך השבבים המהירים צרכו יותר מדי כוח ויצרו כמויות הולכות וגדלות של חום, מה שיצר בעיות רבות לשוק המחשבים הניידים, בו חיי סוללה ארוכים וגודל פיזי קטן היו המאפיינים המוערכים ביותר. אינטל למעשה התמקדה בייצור למבורגיני, בזמן שהרוב המכריע של הלקוחות רצו בכלל הונדה.

בפעם הראשונה, פרויקט שנוי במחלוקת בשם בניאס הופיע על מפת הדרכים של אינטל. בניאס, שהחל כניסוי שנערך על ידי מהנדסי אינטל בישראל חתר לאזן ביצועים מול כוח, במקום להגדיל את הג'יגה-הרץ או להוסיף מאפיינים נוספים לא נחוצים. הניסוי השתלם. פנטיום M, השבב בליבה של פלטפורמת סנטרינו, עבד במהירות נמוכה בחצי מזה של הפנטיום 4, אך הוא תפקד בצורה טובה כמוהו, ולעיתים אפילו יותר טוב. השבב החדש הציע חיי סוללה ארוכים באופן משמעותי ורבים כינו אותו כבלתי מנוצח – אינטל סיפקה את הסחורה.

יצרניות המחשבים התרשמו גם הן מהשבב החדש, אך הן התלהבו הרבה פחות מהטכנולוגיה האלחוטית שאינטל התעקשה למכור כחלק מפלטפורמת הסנטרינו. "לא היינו קרובים עדיין בשלב זה לרעיון בניית כל מחשב עם אפשרות ה-Wi-Fi " מספר אלכס גרוזן, אז ראש החטיבה הניידת של HP. "עד לאותה העת Wi-Fi הייתה תכונה אופציונלית". בנוסף זה לא עזר כי הטכנולוגיה האלחוטית של אינטל לא נחשבה לטובה כשל מתחריה. אך הבעיה האמתית הייתה היעדרה של תשתית Wi-Fi מתאימה שתהפוך את מחשבי הסנטרינו החדשים למפתים באמת – ב-2002 היו בסך הכל 14,000 נקודות חמות ציבוריות ברחבי העולם.

שבב פנטיום M עם ליבת בניאס | צילום: ויקיפדיה

בתוך אינטל, המחסור בתשתית מתאימה כונה מבחן "הפנים האדומות" – הסכום המינימלי של נקודות חמות ציבוריות הדרושות על מנת שהחברה תוכל להכריז בגאווה כי קישוריות האינטרנט של סנטרינו יהיו זמינות באופן נרחב. "בספטמבר 2002 הייתה לנו פגישה על מנכ"ל אינטל, קרייג בארט ופול אוטליני, סגן נשיא בכיר בחברה" נזכר יואב הוכברג שהיה אז מנהל הקבוצה הניידת של אינטל. "אמרנו לו כי אנו יכולים להבטיח 400 נקודות חמות מאומתות ביום ההשקה של סנטרינו. קרייג ופול אמרו לנו שאנחנו צודקים, רק שהשתמטנו ספרת אפס אחת". במרץ, הוכברג כבר חתם על 179 עסקאות עם חברות שונות, ביניהן רשת בתי המלון מאריוט ורשת המזון המהיר מקדונלד'ס. המומנטום המשיך להיבנות ועד סוף 2003 היו כבר 30 אלף נקודות חמות וכשנה מאוחר יותר כבר היו מעל 100 אלף נקודות חמות מאומתות.

ככל שמספר הנקודות החמות עלה, כך גם התלהבות הצרכנים גברה. בעזרת בליץ פרסומי שכנעו אינטל את העולם כי אינטרנט אלחוטי הוא האלמנט שיהפוך את החיים הרגילים לאחרים ומעניינים. מסע הפרסום נפתח במשפט "אינטל לא תשנה את הצורה שבה אתה עובד, אלא את מיקום העבודה שלך" והוא התפשט בדפוס, בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט.

דרושים: בעלי ברית

מנהלי אינטל חשבו רבות על סנטרינו בזמן שהם מתכננים את השקתו של השבב החדש – Skylake. "סנטרינו היה כנראה אחד הפרויקטים המוצלחים ביותר שעשינו בתעשיית המחשבים הניידים, והוא התרכז בחיסולו של כבל אחד בלבד, כבל האינטרנט" אמר קירק למפתחי החברה בספטמבר. "זה היה", נזכר אלכס גרוזן, עכשיו מנכ"ל WiTricity, "נקודת המפנה בתקשורת האלחוטית". תוך מספר שנים מועט, כבר לא היה ניתן למצוא מחשב נייד ללא חיבור אלחוטי לאינטרנט מובנה.

WiTricity ואינטל חתמו על הסכם ביניהן בחודש יוני האחרון, וגרוזן מקווה שהקמפיין החדש של אינטל ייתן לטעינה באלחוטית את אותה הדחיפה שסנטרינו נתן ל- Wi-Fi. לא ברור עם זאת, לגבי התחייבותה של אינטל לנושא. כעת אינטל עדיין נמצאת בשלב הערכת תכנית השיווק לקמפיין החדש.

חברות כמו מקדונלד'ס ומאריוט, שהיו חלק גדול מקמפיין ה-Wi-Fi של אינטל, כבר התחילו לבחון בעצמן את אופציית הטעינה האלחוטית ברחבי הרשתות שלהם. מבחינתה של אינטל, זה פנטסטי, כי כעת החברה לא צריכה להתחיל תהליך מאפס בכוחות עצמה ולכן גם הקמפיין השיווקי צריך להיות שונה.

ישנן קבוצות טכנולוגיות רבות אשר עובדות על תשתיות ההטענה האלחוטית ברחבי העולם. כך למשל חברה בשם Wireless Power Consortium אשר תומכת בהתקן Qi, נמצאת כעת בשלב ספירת התשתיות העולמיות לטעינה אלחוטית, ויש לה כבר סביב מיליון תחנות כאלו, ביניהן גם במקומות ציבוריים כמו נמל התעופה בבייג'ין ותחנות רכב ביפן. אך הבעיה היא שרק מכשירים התומכים בהתקן Qi יכולים להשתמש בתשתיות שלהם. ישנן כמובן דרכים לעקוף זאת בעזרת שבבים מיוחדים, אך ההתאמה אינה מובטחת. סגן הנשיא לפיתוח מוצרים של החברה טוען כי יצירת הרמוניה בין כל החברות המתחרות לצורך התפשטות הטכנולוגיה של הטעינה האלחוטית חשובה יותר מאשר קמפיין המתמקד בצרכן בנקודת זמן זו.

מאמצי ההרמוניזציה נמצאים בעיצומם -A4WP ו-Power Matters Alliance כבר הסכימו לאחד את המפרטים שלהם בשנה שעברה. כולם טוענים שהם רוצים לעבוד יחד, ומנקודת מבט טכנולוגית, הסטנדרטים שלהם לא כל כך רחוקים אחד מהשני. אך כאשר אינטל תשיק את שבב ה-Skylake, קרב הסטנדרטים צפוי להיגמר. כל מה שיישאר לאינטל יהיה לכבוש את לבם ומוחם של הצרכנים, ואינטל לא צפויה להיתקל בתחרות גדולה במגזר הזה. הפעם, במקום להילחם מלחמה נגד כבלים, אינטל עשויה פשוט להופיע בזמן הנכון להוביל את מצעד הניצחון.