|
חברות סטארט-אפ נחשבות זריזות, פורצות דרך, וקלילות . זהו הדימוי שמשתמשים בו כדי לתאר את הלך הרוח שחברות גדולות צריכות לאמץ כדי לאפשר פיתוח מוצר מהיר יותר, תגובה מהירה וטובה יותר לצרכי הלקוח, יכולת התמודדות טובה עם תחרות, פיתוח תרבות של חדשנות ועוד.
אין ספק שדרכי הפעולה והחשיבה של התעשייה הטכנולוגית, חדרו לתעשיות המבוססות וחברות גדולות ברחבי העולם מאמצות אותן בצורות שונות. IBM למשל מחזיקה מעבדת חידושים הפועלת בנפרד משאר העסק. הם מקבלים אתגרים עסקיים להתמודד איתם, כך שיוכלו לעבוד באמצעות מתודולוגיות קלות וזריזות על מנת למצוא פתרונות חדשניים. אלה שעובדים, מאומצים ומיושמים על ידי החברה כולה.
יוניליבר משתמשת במגוון כלים: החל מרכישת בעלות בסטארט-אפים ועד הקמת חממות לזיהוי רעיונות וחידושים שיוכלו להשפיע על החברה הגלובלית. וב-LG, נשארים תמיד במנטליות של סטארט-אפ מכיוון שהחברה מבצעת קמפיינים של פניה יזומה אל הציבור באמצעות בלוגרים.
ככל שגישת ה"בחינה והלמידה" של הסטארט-אפים תיכנס אל התרבות של חברות הגדולות, היא תלך ותשתנה. אין שום דרך שחברות גדולות יוכלו להתנהג כך. הן גדולות מכיוון שהן כוללות פונקציות ותהליכים בקנה מידה שונה, שעושות את אותו הדבר, באופן חוזר ובאותה הדרך. קבלת ההחלטות והשפעתן היא דבר מסורבל ואיטי.
שילוב עקרונות מעולם הסטארט-אפ בתרבות של חברות ותיקות הוא משימה לא פשוטה כלל | תמונה: thingstock
תרבות חדשנות אמתית היא כזו שמוטמעת בכל האספקטים של החברה. מחקר ופיתוח יכולים אמנם לדחוף חדשנות בכך שהם מאיצים תהליכי מוצר חדשים, אך אם לשיווק לוקח שנה להעמיד קמפיין פרסום – זה יפספס את המטרה. מנטליות של סטארט-אפ יכולה להיות חיונית בשינוי תרבותי של חברות גדולות, אך לשם כך נחוצה הבנה לגבי מה סטארט-אפים עושים בדיוק ומדוע:
1. סטארט-אפים משתמשים באופן יעיל באנשים שלהם על מנת ליצור שירותים או מוצרים – אין שום בזבוז על תפקידים תומכים כמו שירות לקוחות או משאבי אנוש. יצירת מוצר, שיפורו והפצתו היא משימתם היחידה.
2. לסטארט-אפים בדרך כלל אין מודל עסקי מוגדר – הם ממוקדי מוצר או שירות. הם קיימים על מנת לפתח מוצר שהמשתמש רוצה ולא מונעים מצורך בעיבוד וחזרה מדויקת על אותו סט של תהליכים עסקיים. יוזמות גדולות חייבות לכלול מודל עסקי שמתפתח עם הזמן.
3. סטארט-אפ תמיד רוצה להשתפר – זה לא יעיל עבור חברות גדולות. הן רוצות למקסם את הרווח וההון, ואלה באים מתוך יציבות. חברות גדולות חייבות לשקול את השילוב הנכון של שינוי, וכן את הקצב וקנה המידה שלו. הן גדולות מכיוון שהן מבצעות את מה שהן עושות כרגע באופן טוב – רעיונות חדשים, הם לא תמיד בעלי חשיבות במערכת כזאת.
4. לסטארט-אפים יש סיכון קטן יחסית – אין שווקים קיימים או לקוחות לדאוג לגביהם. הם יכולים להתרכז רק בגילוי שיטת העבודה האידיאלית של בניית המוצר או השירות שלהם. חברות גדולות לא יכולות להתעלם מהשותפים שלהן, מהלקוחות שלהן ומהספקים שלהן – קשה הרבה יותר להכניס חידושים לסביבה כזו.
5. לסטארט-אפ אין תשתית או מורשת – הוא לא כבול בהשקעה קיימת. חברות גדולות השקיעו שנים במערכות שצריכות לספק ערך – וחידושים צריכים להתאים עצמם לעובדה הזאת.
אין ספק שחברות גדולות יכולות ללמוד רבות. יחד עם זאת, הן ישויות בוגרות שקיימות עבור מטרה מסוימת. יצירת השילוב המתאים בין התרבות הייחודית של החברה ותרבויות מיובאות מעולמות הסטארט-אפ, היא משימה מורכבת מכפי שהיא נראית במבט ראשון.
|
