שריד עצוב מהעבר: הכירו את מעוז העבדות האחרון בעולם

מאוריטניה הייתה המדינה האחרונה בעולם להכריז על העבדות כפשע. עם זאת, מאז נחקק החוק ב-2007 – כמעט 150 שנה מאז הכרזת האמנציפציה של אברהם לינקולן ששחררה את העבדים בארה"ב – רק אדם אחד במאוריטניה הועמד לדין באשמת בעלות על אדם אחר. תנאי הבריאות והפרות זכויות האדם בה הציבו את המדינה במקום ה-155 מתוך 187 אומות במדד הפיתוח האנושי של האו"ם.

רוצים להישאר מעודכנים בכל החדשות והדירוגים? הירשמו לניוזלטר של פורבס ישראל, הורידו את האפליקציה, עשו לנו לייק בפייסבוק או עקבו אחרינו בטוויטר.

האו"ם מעריך כי בשנת 2012 מתה במדינה אחת מתוך כל 196 יולדות, וכי קיים פער משמעותי בשיעורי התמותה בין העבדים השחורים לבעלים הערבים. חשש גדול עוד יותר הוא כי בשל העובדה שהשפחות נאלצות ללדת ילדים לבעליהן, כ-71.3 מתוך כל 1,000 לידות מובילות לילדים שסובלים מהתעללות נפשית ופיזית קיצונית. כתב CNN ג'ון סאטר מדווח כי "במאוריטניה, כבלי העבדות הם נפשיים כמו גם פיזיים". הוא ממשיך ומתאר את השיטות הפוליטיות והחברתיות שדרכן מנציחים הערבים את הבעלות על שחומי העור.

צילום: רויטרס

קווין ביילס, מומחה לעבדות מודרנית, כתב בספרו כי גם אם מישהו מהעבדים ינסה לעזוב את הבעלים – "עבור רובם, חופש פירושו רעב". לטענתו, עבדים מזוהים באופן מיידי בשל צבע עורם, בגדיהם וסגנון הדיבור שלהם, ולכן "לא יינתן להם מקלט על ידי אחרים". יתר על כן, ביילס טוען כי ברחובותיה של מאוריטניה, "יש מספר לא מבוטל של קבצנים, רבים מהם נכים, כדי להזכיר לעבדים מה יקרה להם אם יעזבו את אדוניהם".

"מאוריטניה היא מדינה עם משאבים נדירים – כולל משאבים שעשויים לשמש לצורך טיפול רפואי. צרכיהם הבריאותיים של בעלי העבדים נמצאים במקום הראשון, וצרכיהם הבריאותיים של העבדים מגיעים אחרונים. ילדים עבדים סובלים בצורה כרונית מתת תזונה. נשים שפכות מהוות לעתים קרובות קורבן לתקיפה מינית מידי הבעלים שלהן, ושל בעיות בריאותיות הרסניות הנובעות ממנה", אומר שון טאנר, מייסד ארגון המתמקד בסיום העבדות במאוריטניה ומי שהוביל מסעות רבים למען בריאות התושבים בה.

למרות כל זאת, נכון להיום, ארה"ב עדיין לא נקטה עמדה כנגד העבדות במאוריטניה, הממוקמת בשוליים המערביים של מדבר סהרה. האליטה השלטת במדינה כלל אינה מנסה להילחם בעבדות, וטוענת כי היא אינה קיימות. עם זאת, מה שמעורר תמיהה הוא לא אזלת היד של מאוריטניה נגד מסורת העבדות, אלא חוסר ההכרה והפעולה האמריקאי. בתקופה שבה ארה"ב מנסה להתמודד עם אתגרים משלה לגבי אי שוויון, בריאות, זכויות אדם ומדיניות חוץ, מעציב כי היא מזניחה מקומות אחרים על פני כדור הארץ.

הפגנה נגד העבדות במאוריטניה | צילום: רויטרס

מאוריטניה משוסעת גם מבחינת זכויות אדם בסיסיות כגון בריאות. בשנת 2000, רק ל-37% מתושבי המדינה היתה גישה למים ראויים לשתייה, ורק 33% זכו לתברואה הולמת. תוחלת החיים נעה סביב 57 שנים לשני המינים במשך שנים רבות, אבל גם כאן החלוקה בין העבדים והבעלים – ברורה.

בארצות הברית נוקטת קבוצה בודדת בפעולות על מנת לעורר בקרב האמריקנים את המודעות לזוועות העומדות בפני עבדי מאוריטניה, ואת הפרות זכויות האדם במדינה. ארגונו של טאנר אשר הוקם ביחד עם עבדים מאוריטנים לשעבר, מתיימר כיום להילחם בעבדות במדינה, ולהביא חופש לאלה הסובלים מהתעללות, תזונה לקויה וניצול.

הארגון עושה הכל – החל מלעורר את מודעות הציבור להיבטים הדתיים של העבדות המודרנית וכלה בלספר פרטים אודות תנאי החיים של העבדים במאוריטניה. השפעותיה ההרסניות של העבדות משפיעות בצורה עמוקה יותר מאשר רק האלמנטים הפיזיים; ההשלכות הקיצוניות של העבדות על הבריאות הנפשית – אינן יודעות גבולות.