תיאטרון הדמוקרטיה של פייסבוק: למשתמשים אין בכלל כוח

ב-2009, פייסבוק אפשרה את שלטון המשתמשים על ידי כך שחייבה עצמה לכבד החלטות שנתקבלו על ידם לפני שהם משנים את מדיניות השימוש.

הניסוי הזה היה חסר תקדים, במיוחד אם מתחשבים במספר המשתמשים של הרשת החברתית שנפוצה כיום בעולם כולו מלבד סין והודו. בשבוע שעבר הודיעה כי פייסבוק כי מפסיקה את הניסוי, וטוב שכך – המשתמשים לא באמת צריכים את פייסבוק דמוקרטית.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

פייסבוק קבעה כי היא תכבד כל החלטה בלבד שזו כללה בתהליך לפחות 30% מהמשתמשים שלה, במילים אחרות אם לפייסבוק יש כיום מעל מיליארד משתמשים, אם לפחות 350 אלף איש לא השתתפו בהצבעה זה לא תופס מבחינת החברה. ההיגיון כמובן ברור, פייסבוק רצתה להימנע מלהעניק לקבוצות אינטרס כאלה ואחרות את הכוח לנתב את האתר לכיוון הרצוי להן.

אבל עד כמה המשתמשים בכלל מתמצאים בכל הנוגע למדיניות השימוש? הערכות מדברות על כך שפחוץ מ-1% מהמשתמשים קראו את מדיניות השימוש של פייסבוק. משתמשים לא קוראים את זה בדרך כלל מכמה סיבות: ההסכמים אינם נתונים למשא ומתן, המשתמשים מתקשים להבין אותם ומעדיפים לנצל את הזמן שלהם ברשת בדברים מהנים יותר מאשר קריאה של הסכמים. במקרה הסצפיפי של פייסבוק, המדיניות משתנה באופן תדיר כך שמדובר בעבודה במשרה מלאה אם מישהו אכן רוצה לעקוב אחר המסמך.

צילום: רויטרס

במציאות כזו כאשר פחות מ-1% אכן קראו את המדיניות, למה בכלל לאפשר הצבעה? הרי אין סיכוי ש-30% מהמשתמשים יודעים על מה הם מצביעים בכלל. פייסבוק לא טיפשה והיא ידעה זאת, לאכן אפשרה הליך דמוקרטי בתארטרון הדמוקרטיה המדומה שלה.

אין עוד אתרי אינטרנט גדולים שפועלים או ניסו לפעול כדמוקרטיים. כמה אתרים שילבו אספקטים קהילתיים יותר בפעילותם. אפילו ויקיפדיה, אולי דוגמת הדגל של אתר שמופעל על ידי המשתמשים היא אינה דמוקרטיה. המפעילים של ויקיפדיה שומרים לעצמם את ההחלטות באשר למדיניות האתר, והחלטות קהילה דורשות קונסנסוס רחב מאוד.

אולי משתמשים לא רוצים שאתרי האינטרנט בהם הם משתמשים יהיו דמוקרטיים. הרוב המכריע של המשתמשים לא רוצה לקבל החלטות מדיניות על איך האתר צריך לעבוד. המשתמשים רוצים שהאתרים יקראו את מחשבותיהם ויספקו להם בדיוק מה שהם רוצים באופן אוטומטי . במילים אחרות, משתמשים מעדיפים את האתר יותר דיקטטורי מאשר דמוקרטי.

במקום לכפות את שלטון הרוב על הצרכנים, אתרי התוכן דווקא צריכים להעצים את המשתמשים בכך שייאפשרו למשתמשים להגדיר בנפרד את חוויות האתר שלהם, כגון מתן האפשרות למשתמשים לבחור באופן אינדיבידואלי וכך המשתמשים שמדגידים לעצמם את הגבולות ירגישו טוב יותר מאשר הצבעה וירטואלית ללא ידע על מה מצביעים.. למרבה הצער, פייסבוק היא דוגמה ידועה לחוסר הכוח של משתמשיה בעיצוב השימוש באתר ודפוסי פעולה. כך לדוגמא, פייסבוק אלצה את משתמשיה לעבור ל-Time Line, למרות מחאה קולנית שקמה לשדרוג. כך גם המשתמשים לא יכולים לבחור שלא להיחשף לכל פרסום ממומן.

כאשר משתמשים לא יכולים להגדיר את הבחירות שלהם וליצור לעצמם באופן פרסונלי את הפרופיל, הרשת לא יכולה להיות דמוקרטית. רק תחרות תוכל לשפר את מעמדו של המשתמש בתוך הרשת החברתית ולהעניק לו את האפשרות ליצור ולעצב את הפרופיל באופן אינדיבידואלי, ולראייה ההתרככות במדיניות פייסבוק עם כניסתה של גוגל +.

אך למרבה הצער, התחרות ברשתות החברתיות עדיין לא מספיק חזקה ומשמעותית בכדי להעניש את פייסבוק על הדיקטטורה שבה היא נוהגת. כי באינטרנט תחרות היא דמוקרטיה אמיתית, ולא ניסיונות שווא להציג את החברה ככזאת.