|
שר האוצר יאיר לפיד ינחת היום בצהריים בישראל בתום ביקור מדיני/כלכלי בן יומיים בברלין. יציאתו הראשונה לחו"ל זה תשעה חודשים אמורה להוות פסק זמן מצרות המשק, ואלה באות בצרורות.
הבעיה התורנית התפרצה השבוע עם חידוש הירי מהדרום. היא מגדילה את סימני השאלה, שהעיקרי בהם קשור לאומדן ההוצאה התקציבית של מערכת הביטחון בעקבות "צוק איתן". עד היום דובר על כשמונה מיליארד שקל. אם תימשך האש והמבצע ימשיך להתגלגל, הסכום יגדל לעשרה מיליארד שקל ואולי יותר. כך שר האוצר יתקשה להמשיך לטעון שתקציב 2014 מסוגל להכיל את הוצאות "צוק איתן". אולם במקרה שהלחימה תידרדר לכניסה קרקעית חדשה וגיוס מילואים, מדובר יהיה במשחק שונה לחלוטין.
השבוע עודכן סכום הפיצוי האזרחי המרבי בעקבות התארכות הלחימה משלושה מיליון שקל לארבעה מיליון שקל. הכנת תקציב בתנאים אלה דומה להימור בבתי קזינו. זה לא מפריע למנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, לאתגר את המערכת. בישיבות ההנהלה היא מציגה לוח זמנים מוגדר לסיום עבודת ההכנה, והמשימה הקשה מוטלת על שניים: הכלכלן הראשי יואל נווה, והממונה על התקציבים אמיר לוי.
נווה התבקש להציג תחזית מעודכנת של ההכנסות ממסים. בעקבות ההאטה (הצמיחה
ירדה ברבעון השני ל־ 1.7%) שתחריף ברבעון השלישי, תהיה זו יומרה חסרת כיסוי להציג
תחזית גבייה. דרישת שלום ביחס להאטה במשק קיבלנו גם מהדולר. השער היציג זינק בשבועיים האחרונים ב־ 3.5% , והדרך צפונה פנויה. המשקיעים הזרים מפחדים, מוכרים שקלים וקונים דולרים.
שר האוצר לפיד. התקציב יידחה? | צילום: רויטרס
אמיר לוי מצדו יצטרך להציג את אומדני ההוצאות העדכניים, ועד כמה ניתן יהיה למתוח את סעיף הרזרבות. כמי שידוע בגישתו הבלתי מתפשרת, יילחם לוי על כל גרוש של הוצאה. הוא צריך להיות קוסם כדי לאמת את הערכת שר האוצר, שאת הוצאות "צוק איתן" ניתן להכיל בתקציב 2014 ללא פריצת המסגרת.
האתגר האמיתי הוא תקציב 2015 , ובאוצר מחפשים דרכים יצירתיות לגידול בהכנסות
ולצמצום ההוצאות. תקציבי התחבורה, החינוך והבריאות (ועדת גרמן) עתירי ההוצאות הם
מועמדים עיקריים לקיצוץ. השקעה בתשתיות, כמו כביש הכניסה לירושלים (1.5 מיליארד
שקל), רציפי הרכבת והרכבת הקלה, תידחה. האומדן העדכני של אובדן ההכנסות
ממסים ביולי הוא 1.5 מיליארד שקל, והגדלת ההכנסות נחשבת למשימה בלתי אפשרית
(גבייה של ארבעה מיליארד שקל מרווחים כלואים בסוף 2013 הייתה חד־פעמית). הקפצת מסי הבלו בפחם שבשימוש חברת החשמל היא אפשרות נוספת להגדלת ההכנסות, אף שהגידול בהוצאות יקצץ במחצית את הוזלת התעריף (15%) שהובטחה לצרכנים. מכירת החזקות המדינה במניות בנק לאומי (6%) תמורת למעלה ממיליארד שקל היא מקור הכנסות נוסף.
ברשות המסים נבחנים מבצעים חד־פעמיים לתשלומי חובות מס. אם תוכנית אפס אחוז
מע"מ על דירות לא תתבצע, ייחסכו כשלושה מיליארד שקל. יותר ויותר גורמים פוליטיים
מנסים לשכנע את לפיד לרדת מהעץ ומציעים לו יותר מסולם אחד. אבל גם אם השר ימשיך
להתעקש, ספק אם התוכנית תעבור את הכנסת הלעומתית – אף על פי שבנימין נתניהו הבטיח לעזור.
לפי לוח הזמנים המקורי (לאחר שכבר עודכן) תקציב 2015 אמור היה להגיע לאישור
הממשלה ב־ 11 בספטמבר. השבוע גדלה ההסתברות שהצגתו תידחה לאחר החגים
ואולי אף מאוחר יותר. "גם אם תקציב 2015 לא יאושר עד סוף השנה, לא יקרה כלום.
לא נורא אם נתחיל את 2015 בתקציב חלקי המבוסס על 2014 ", אמר לי בכיר באוצר
שהספיק להפנים את התסבוכת שאליה נקלעה הכנת התקציב.
תוכנית החלוקה
שר הפנים גדעון סער מחזיק בידו מנוף לעוצמה פוליטית רחוקה מהעין: קשר מול 257 הרשויות המקומיות בישראל שראשיה עשויים לסייע לו ביום פקודה (בחירות). הליכי הרישוי והבנייה ברשויות הם רק פן אחד של עוצמה זו. מנוף כלכלי נוסף הוא יכולתו לקבוע את מתכונת חלוקת מענקי האיזון, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל לשנה. 187 רשויות שנהנות ממענקי איזון סמוכות על שולחנו.
סער, איש פיקח, מתנהל בצורה נבונה. מקריות מבחינתו אינה תוכנית עבודה. ההחלטה על קביעת סדר חדש בפתיחת בתי העסק בתל אביב בשבת אינה מקרית, אולם שר הפנים לא נתן להחלטה השנויה במחלוקת לקלקל את הקשר שלו עם יאיר לפיד החילוני למהדרין.
סער ולפיד באים מאותו הכפר. מדובר בשני שרים פעלתנים העובדים 24/7 , שההבדל ביניהם הוא הניסיון הפוליטי שצבר סער וחסר כאוויר לנשימה ללפיד. בעוד סער מתכנן בזהירות וביסודיות את מהלכיו ואז מסתער, לפיד מסתער. ואם זה לא הולך, אז לפיד מסתער בכל הכוח. סער סייע ללפיד בקידום תוכנית הותמ"לים, המהווה מסלול ירוק בפרויקטים לבנייה בשולי הערים והפקעת קרקעות חקלאיות. הוא אחד מהבודדים שתמכו פומבית בתוכנית אפס אחוז מע"מ של לפיד, עוד לפני שהספיקו להפוך אותה לגורם המרכזי בצרות המשק.
הקשר הפוליטי של סער עם לפיד חיוני לגיוס התמיכה בהגדלת מענקי האיזון לרשויות המקומיות בתקציב 2015 . מענקים בהיקף 2.8 מיליארד שקל אינם מספיקים, וההגדלה בתקציב 2015 המתוח אינה משימה פשוטה. תוכנית החלוקה של הארנונות בדרום
הארץ, שנחשפה השבוע, היא אחת החשובות ששר הפנים הוציא לפועל. קודם להצגתה עדכן סער את לפיד וקיבל את ברכת הדרך. התוכנית כל כך מובנת מאליה, עד שניתן לשאול איך לא חשבו על זה קודם. בעצם חשבו, אבל לא היה מי שיוציא אותה אל הפועל (מישהו זוכר שעד לפני מספר שנים כיהן כאן שר פנים בשם אלי ישי?).
יש לציין כי בעיות שטחי הארנונה העירוניים נפתרו עד כה בצורה נקודתית. כך למשל, לעיריית נתניה בראשות מרים פיירברג הועברו 6,100 דונם שהיו באחריות המועצות שמסביב. תוכנית החלוקה מתמקדת בשינוע תשלומי ארנונה בהיקף של 73 מיליון
שקל ממועצות אזוריות חזקות ליישובים חלשים. שינוי הקריטריונים הוא הצדק החברתי בנוסח סער. התוכנית תחזק יישובים כמו דימונה, מצפה רמון, ערד, ירוחם ויישובי מיעוטים. היא תעביר חלק מכספי הגבייה ממועצות בעלי איתנות פיננסית, כמו תמר או רמת נגב, לרשויות חלשות.
על פי תוכניתו של סער, משרד הביטחון יחויב בתשלום ארנונה עבור השימוש בבסיסים. כך למשל, עבור השימוש בבסיס חיל האוויר בנבטים ישולמו 22 מיליון שקל לשנה, רובם לעיריית דימונה. במשרד הביטחון לא אהבו את ההחלטה, אבל מדוע שדין בסיס הקריה בתל אביב
לא יהיה כדין נבטים? למרות אובדן ההכנסות שיתפו המועצות האזוריות פעולה, כי החלטה כפויה הייתה עולה להן ביוקר. התוכנית בדרום אינה נקודתית ובעתיד תיושם באזורים נוספים: ייתכן שרשות שדות התעופה והפעילות בנתב"ג תשויך בעתיד ללוד; ומה יהיה
עם מתחם איירפורט סיטי שבקרבת נתב"ג, שהארנונה בגינו שולמה למועצת מודיעין? ועדה בראשות פנחס ולרשטיין צפויה להמליץ על שינוי מתכונת החלוקה.
צילום: מרק ישראל סלאם
יודע חקלאי פיקח
בתום השבוע הנוכחי אמור היה שר החקלאות, יאיר שמיר, להיות במצב רוח עכור. לפני שבוע חשף עמיתי בן כספית את ההחלטה לסמן מוצרי חלב המיוצרים מעבר לקו הירוק בגלל החרם האירופי. במקביל, קולות החרם גוברים גם בגדה – שם סילקו מוצרים ישראליים מהמדפים.
שמיר קצת מוטרד אבל מסרב להתרגש. "אין הרבה רפתות מעבר לקו הירוק. על ההחלטה
המטרידה לסימון מוצרי החלב שמענו כבר בפברואר וניסינו למנוע את יישומה, אבל זה
לא עזר. אנחנו מנסים עדיין לשכנע את האיחוד האירופי", אומר שמיר ומוסיף: "מדובר בגל
עכור שיעבור. לא צריך לעשות מזה יותר מדי רעש. יש אנשי מקצוע שמטפלים בזה בשקט.
עד היום התבקשנו לסמן את מקור הייצור של המוצרים גם כשמדובר בפרח שגודל בחממה
במרכז הארץ, אבל אני מסכים שיש הקצנה ביחס – מעבר למה שידענו עד כה".
יש הטוענים שמדובר באנטישמיות במוסדות האיחוד, אני מציע. "אפתיע אותך", משיב שמיר, "אני נוטה להסכים עם מה שאתה אומר. במדינות עצמן אין בעיה, אלא הבעיה
היא ברוח רעה שנושבת באיחוד האירופי. ברשת טסקו בלונדון הורידו מהמדפים מוצרים
כשרים שיוצרו באנגליה. זאת אנטישמיות לשמה".
שמיר מוסיף כי הפגיעה בחקלאות זניחה בשלב זה וכי ישראל השכילה לפתח שוקי
יעד חלופיים. "המוצרים שלנו זוכים להצלחה מדהימה בשוק הרוסי. אנחנו בונים על פיתוח
שווקים חדשים למזרח הרחוק. שם הם אפילו לא יודעים מה זו אנטישמיות", הוא מסביר.
שמעת השבוע בוודאי על חרם המוצרים הישראלים ברשות. זה לא מטריד אותך?
"קראתי על זה בעיתון, אבל זה יתמוסס. הם נמצאים עם הגב אל הקיר ומשחקים בנדמה לי.
אוי ואבוי להם אם נחליט בתגובה שלא לרכוש מוצרים מהגדה. כל הכלכלה שלהם מבוססת
עלינו. אבל הם יכולים להירגע. יש לנו אינטרס ביטחוני שהמצב הכלכלי שלהם יהיה בסדר".
בוא אנסה לקלקל לך קצת את מצב הרוח. תקציב 2015 ניצב בפתח וגם תקציב משרד
החקלאות יספוג קיצוצים. איך תתמודד עם המצב? "בעקבות 'צוק איתן' נוצרו הרבה סימני שאלה. המשרד שלנו מטפל בפיצוי החקלאים והעסק דופק. שיתוף הפעולה עם שר האוצר הוא טוב. מה שמטריד אותי הוא החשש שתקציב הסיוע ליישובי הבדואים בדרום
יקוצץ. דובר על כמה מאות מיליוני שקלים שנועדו לסיוע בפיתוח היישובים, כמו הקמת
בתי ספר, מכללות, פיתוח תשתיות ועוד. אני מצפה שהכסף יגיע, אחרת לא יהיה שקט
בנגב". הבנתי שאתה מתכוון להתפטר מהכנסת. מתי זה יקרה? "אחרי החגים".
"גל עכור שיעבור" | צילום: רויטרס
הזנב שמכשכש בכלב
מה לעשות שעניין שכר הבכירים מסרב לעזוב אותנו. המיני־סערה הפיננסית התורנית שפרצה השבוע נוגעת לתנאי העסקתו של מנכ"ל בנק ירושלים, אורי פז. בעיתונים נכתב שבבנק צפצפו על האסיפה הכללית ואישרו את השכר למרות התנגדותה.
אלא שהסיפור אינו כל כך פשוט, או כפי שנהוג לומר "דברים שרואים מכאן לא רואים
משם". תנאיו של פז אושרו על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון והובאו לאישור אסיפת
בעלי המניות. הומלץ שפז יקבל שכר שוטף של 2.5 מיליון שקל בשנה, ותגמול משתנה
(בונוסים) של עד שלושה מיליון שקל בהתאם לביצועים. תשואה מינימלית של 8% על ההון תזכה אותו ב־ 390 אלף שקל. תשואה מרבית של 14% תזכה אותו בשלושה מיליון שקל.
האם תגמול של עד 5.5 מיליון שקל הוא "שכר סביר" בהתחשב בנורמות המוסר המחמירות והעדכניות המקובלות כיום? תלוי בעיני המתבונן. חברת הייעוץ אנטרופי, הממליצה למוסדיים המצביעים באסיפות, סבורה שכן, וכך קבעה גם ביחס לתנאי העסקתו של מנכ"ל הפניקס, אייל לפידות. אחרים סבורים כי פז הגזים. בהתחשב בהצעת החוק שיוזם האוצר להגבלת השכר ל־ 3.5 מיליון שקל (מעליו ההוצאה לא תוכר למס), היה צריך להתנגד לאישור שכר מופרז כזה – וכך גם הצביעו באסיפה.
אבל המקרה של בנק ירושלים הוא יוצא דופן בעליל. הבנק נשלט על ידי משפחתו של זלמן שובל (שגריר ישראל לשעבר בארה"ב), המחזיקה ב־ 86% ממניותיו. בעל מניות מהותי נוסף הוא הקבלן איציק סלע, המחזיק ב־ 5% . סלע מאמין בבנק ירושלים ומוכן לפרגן לפז אפילו תגמול של עשרה מיליון שקל לשנה, רק שימשיך להפגין ביצועים יפים. כך, בפועל תמכו באישור שכר המנכ"ל 91% מבעלי המניות.
התמיכה אינה נשארת מהשפה אל חוץ. חלק הארי של התגמול בא על חשבונם ויוצא
בפועל מכיסם. אבל למרות זאת, סעיף 20 לחוק החברות מחייב את אישור בעלי מניות המיעוט; כלומר 9% מבעלי המניות צריכים לאשר ברוב של למעלה ממחצית את תנאי ההעסקה. זה המקרה הקלאסי שבו הזנב מכשכש בכלב, ואכן קצת יותר ממחצית מבעלי
המיעוט התנגדו באסיפה לאישור השכר מסיבות שונות (אולי בגלל מגבלות השכר של
האוצר), וההחלטה לא עברה. כך יצא שכ־ 5% מבעלי המניות בבנק טרפדו המלצה שזכתה
לאישור של 95% מבעלי המניות.
מדובר במצב הזוי וחסר תקדים, שאינו קיים בשום חברה בורסאית בעולם. אם רציתם לדעת מדוע הבורסה מתייבשת וחברות ישראליות בורחות לחו"ל, הנה אחת הדוגמאות המצוינות לכך.
אלא שהסיפור לא נגמר. במקרה של התנגדות האסיפה, החוק מאפשר להחזיר את
הכדור לדירקטוריון הבנק לדיון מחודש – וכך היה. על רקע מה שתואר עד עכשיו, ועל רקע
ההערכה העצומה למנכ"ל, הוחלט בדירקטוריון בהצבעה פה אחד לאשרר את התנאים.
בדירקטוריון קבעו שעם כל הכבוד ל־ 5% שהצביעו נגד, הנסיבות מחייבות לתגמל את
המנכ"ל במה שנראה מבחינתם שכר ראוי. אגב, הזנב מכשכש בכלב לא רק בנושא
תגמול אלא גם בעסקות מהותיות נוספות, כמו הסדר החובות בצים, המחייבות את אישור
אסיפת בעלי המניות.
|
