1. מצב האומה הרמטכ"ל ה-15 אמנון ליפקין-שחק נפטר השבוע. המחזאית והיוצרת ענת גוב נפטרה בשבוע שעבר. עוד נחזור לשניהם בהמשך. הם מסמלים, כל אחד בתחומו,
"אם המצב כל כך קשה, איך ייתכן שאני מרצה בכל הארץ ולא מוצא חניה אפילו במעלות תרשיחא או בקריית שמונה או בבית שמש? שלא לדבר
לפני שבועות אחדים התקשר אליי אחד הלקוחות הגדולים מספר פעמים, שעה שהייתי בפגישה. הבנתי שקרה משהו, יצאתי החוצה והחזרתי לו צלצול. "נו, איך זה משפיע
מחאת הדיור, מחאת הקוטג', מחאת הדלק, מחאת העגלות – לרגע אחד בקיץ 2011 נדמה היה שאזרחי המדינה באמת מסוגלים לשנות את המשק הישראלי, אבל כנראה
ההצלחה של פרופ׳ רונית סצ׳י־פאינרו היא הצלחתם של רבים אחרים, או אולי יש לומר הצלתם. מה לא אמרו עליה ועל הטכנולוגיה הרפואית החדשה שהיא מפתחת?
מלכתחילה היה ברור שג׳וב קל זה לא יהיה. כבר כשנכנס לתפקיד באמצע השנה שעברה היה על אלי גליקמן להתמודד עם חברה בקשיים פיננסיים ועם ועד
במשרד החינוך אוהבים להגיד שאסור לקחת את תוצאות בחינות המיצ״ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) כמו שהן, שההשוואה בין הישגי בתי ספר במתמטיקה, עברית, אנגלית
המלחמה בחברות הסלולר והמהפכה הדרמטית בחשבונות הסלולר של כולנו הפכו את משה כחלון לגיבור עממי. אחרי שהוריד את הברונים השודדים מחברות הסלולר על ברכיהם וחסך
התקשורת אוהבת סיפורי הצלחה, ואם אפשר שיהיה סיפור סינדרלה, מה טוב. למשל, על האיש שהלך את כל הדרך משום־כלום למיליארד דולר. כזה הוא שלמה אליהו,
הנפילה של שי אגסי השנה הייתה קשה וכואבת. רגע אחד הוא נחשב ליזם מבריק, גאון מחשבים שהתעשר בגיל 33, חבר הנהלת SAP העולמית, אחד מ־100
ניר צוק העז לעזוב את צ׳ק פוינט, מי שנחשבה בזמנו ליהלום שבכתר תעשיית ההייטק הישראלית, ולהקים את פאלו אלטו, שתתחרה בה ללא בושה, ראש בראש,
היה קשה להישאר אדישים אל מול הזכייה של נועם גרשוני במדליית זהב בטורניר היחידים במשחקים הפראלימפיים בלונדון בספטמבר האחרון. ספק אם נותרו עיניים יבשות מול
