"לא אעמוד פה ואחייך ואומר שהכל קל. אני קמה כל בוקר לשדה קרב", מודה מיכל רוזנבוים בראיון ראשון לתקשורת. מנהלת רשות החברות הממשלתיות השתתפה אמש באירוע השקת Forbes PowerWomen של פורבס ישראל. היא סיפרה על הימים הקשים שהיא עוברת, אך הדגישה כי תמשיך לפעול על פי ערכיה.
"יש ערכים שמובילים אותי. נבחרתי לתפקיד שמחייב אותי להתנהג כמו שאני מתנהגת", אמרה בראיון לפורבס ישראל. "יותר מזה, אני לא חושבת שאף אחת מהנשים מעוררות ההשראה שנמצאות פה הייתה מתנהגת אחרת. למרות רעשי הרקע, יש לי משהו שמחזק אותי לקום למתקפות האלה: זו הידיעה שצריך להתמקד בדברים החשובים, ולהאמין בהם".
"אני מתרגשת להיות פה", אמרה למראיינת מור יוגב. "זהו ערב מרגש גם באופן אישי, כי הבת שלי סוף סוף מתלווה אלי וזה מרגש אותי במיוחד". מגזין פורבס ישראל חשף את רשימת הנשים מעוררות ההשראה בישראל במהלך כנס Forbes PowerWomen אשר התקיים באולם האירועים של פירמת עורכי הדין, פרל כהן, במגדל עזריאלי שרונה.
באירוע השתתפו יותר מ-200 נשים יזמיות מתחומים שונים ועל הבמה נשאו דברים נבחרות מהרשימה, ביניהן שירלי רימון ברכה, מנהלת מינהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו; מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח; אביה מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל, וכאמור עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות. כמו כן, השתתפו באירוע דורין מנדל, שחקנית ויוצרת תוכן, קרן הוד, מנכלי"ית WE ועו"ד הילי רשקובן שותפה וראש קבוצת עסקאות טכנולוגיה ישראל במשרד פרל כהן.
רוזנבוים הגיעה לכנס במהלך תקופה מורכבת במיוחד. מתקפות קשות, לעיתים אישיות, מוכוונות כלפיה, בראש ובראשונה מכיוונו של השר הממונה דוד אמסלם – השר לפיתוח אזורי, המכהן גם כשר במשרד המשפטים, אשר קיבל באפריל 2023 את האחריות על רשות החברות הממשלתיות.
השר אמסלם טען, כי רוזנבוים היא מנהלת החורגת באופן ברור מסמכותה, חסרת התאמה לתפקיד ועושה כל שביכולתה לסכל את יכולתו לבקר את עבודת רשות החברות ולהתוות את מדיניותו כשר. טעמים אלו בדיוק נימק במכתב ששיגר לנציב שירות המדינה בדרישה ״להפסיק את כהונתה לאלתר״.
"הפער בין התפיסות שלנו הוא אדיר", אומרת עורכת הדין רוזנבוים. "התפיסה של השר, היא לב ליבה של המחלוקת בתפיסות העולם של מי צריך לנהל את החברות הממשלתיות ומי צריך לנהל את הרכוש שלנו".
אמסלם גם חשף איזושהי תפיסת עולם של מינוי אנשים שהוא מכיר, האנשים שבסביבה הקרובה שלו. הוא אומר 'אני מביא אנשים שאני יודע שהם איכותיים, שאני מכיר אותם'.
"ההיכרות לא פוסלת חלילה, אבל היא לא יכולה להיות הקריטריון היחיד. חברות היא לא קריטריון כדי לנהל את הנכסים של כולנו. הרי כולנו נלך לבנקאי ההשקעות הטובים ביותר לנהל את הנכסים שלנו, ואם חלילה לא עלינו מישהו מאיתנו יהיה חולה, אנחנו לא נלך לחבר של השר שינתח אותנו, נכון? אנחנו נלך לאנשי המקצוע הטובים ביותר שינתחו אותנו. בדיוק באותה מידה אני רוצה שהמנהלים המוכשרים ביותר ישמרו על הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל".
"לא יהיו הדחות פוליטיות"
לפני שנכנסה לתפקיד, באפריל 2022, חרתה הרשות על דגלה ״להילחם בכל תופעה פסולה שמתגלעת בחברות הממשלתיות עליהן היא אמונה, ולפעול לניתוק הליכי קבלת ההחלטות בחברות משיקולים פוליטיים, תוך הגברת השקיפות והמקצועיות״.
כך עשתה עם כניסתה לתפקיד, כשדרשה להדק את האכיפה על החברות הממשלתיות ולחייב אותן להעביר למדינה לפחות מחצית מהרווחים השוטפים. כתוצאה מכך – ולאחר שנים בהן לא נאכפה הדרישה המעוגנת בחוק החברות הממשלתיות – כבר בשנתה הראשונה הייתה חתומה הרשות על היקפי גבייה שטיפסו לשיא: כ־1.4 מיליארד שקל בדיבידנדים בשנת 2022, יותר מפי שניים מהשיא הקודם שנגבה ב־2019. במקביל פעלה להגביר משמעותית את שקיפות החברות, שהחלו בהוראתה לפרסם דוחות כספיים ונתונים פיננסיים חשובים.
אך נראה כי מאבקה הגדול מתחולל דווקא סביב מה שהיא רואה כפוליטיזציה של החברות הממשלתיות. כך היה כשפעלה נגד הדחתו של יו״ר דואר ישראל, מישאל וקנין, על ידי שר התקשורת שלמה קרעי – מהלך אשר פורש על ידה כ״פגיעה באינטרס הציבורי״. כך גם היה כאשר החליטה על פסילת מינויו (בכפוף לשימוע) של עו״ד אלעד ברדוגו, אחיינו של יעקב ברדוגו, איש התקשורת ומקורבו של ראש הממשלה. רוזנבוים טענה, כי בהליך המינוי לתפקיד היועץ המשפטי של נתיבי ישראל "נפלו פגמים משמעותיים חמורים".
באשר לפרשת הדחתו של וקנין אמרה רוזנבוים: "לשמחתי מצאתי פרטנר מעולה, יו"ר של חברת הדואר, בנאדם שלא הכרתי. קוראים לו מישאל וקנין. איש עם כיפה, מאשדוד, שהוא במקרה, מנהל מעולה, יו"ר של חברה מצליחה. הביא איתו מנכ"ל מצוין מהשוק הפרטי, ושניהם יחד איתנו, בשותפות מלאה, מקדמים את ההפרטה של הדואר. ותראי איזה פלא – הדואר פתאום עובר לרווח. את המספרים אתה לא יכול לשנות בסוף.
"מגיעים השרים ואומרים אנחנו רוצים להדיח אותו. אני שואלת למה, והם מתחילים להסביר לי שהוא לא יו"ר טוב. אני שואלת למה, והם אומרים לי שהדואר מפסיד. אני מסתכלת על המספרים ואני אומרת – מה זאת אומרת? הדואר עבר לרווח. 'לא, זה לא קשור אליו, הדואר מפסיד, זו הריבית'. כי פתאום יש לנו שינויים בריבית. ואני מתווכחת עם העובדות, כי אני מכירה כל פרט בדואר".
רשות דואר ישראל לא נתפסת כמו גוף שמשתפר, פורח אהוב על הישראלים. אולי יש היגיון בהדחה שלו?
"קודם כל, אני שולחת אותך מחר לסניף הדואר, ואת תתקשרי ותספרי לי אם יש שיפור בשירות. ושתיים, זו בדיוק הסיבה שמדינת ישראל מוכרת את הדואר. עולם הניהול של השוק הפרטי יהיה טוב יותר מניהול ממשלתי. אבל צריך להכין אותו למכירה, ולכן אני מתנגדת להדחה הזאת.
"השרים מתעקשים, ואני באה עם אג'נדה שאומרת – האנשים הטובים ביותר ינהלו את החברות הממשלתיות, ואני גם אהיה המגן שלהם. כי אם אין סיבה להדיח יו"ר, והוא לא כשל בתפקיד שלו, אני אשמור על המקום שלו. וכשאני צריכה לעמוד על עמדתי, ואני יודעת ששערי הגיהינום יפתחו עלי, ואני יודעת שברגע שאציג את העמדה שלי ואעמוד כחומה בצורה על העמדה הזאת, דיברנו על שדה קרב? אצא לשדה הקרב. אני חושבת שיש פה אמירה מאוד משמעותית לאנשים הטובים שאנחנו רוצים שיבואו לנהל את החברות הממשלתיות – לא יהיו הדחות פוליטיות, בטח כל זמן שאני בתפקיד".
את חושבת שתשלימי את הקדנציה כמנהלת הרשות?
"אני חושבת שזו לא השאלה. אני חושבת שהשאלה היא אם יתנו לי להמשיך ולעשות את התפקיד שלי. אם יתנו לי לממש את החזון שלי, את הדברים שבשמם באתי לתפקיד. לשמחתנו אנחנו גוף שהוא מספיק עצמאי, ועדיין יש כמובן ממשקים, ואם יורשה לי לדייק את השאלה שלך – אם יאפשרו לי, אני אוכל לקדם את הערכים שבשמם באתי, לקדם את ההפרטות, לקדם את היעילות המשקית, לסייע לציבור במדינת ישראל. הכל שאלה אם יתנו לי לעשות זאת".