ניר צוק שוב עושה מהפכה בעולם האבטחה האינטרנטי

"הם לא אוהבים אותי", אומר ניר צוק על הבוסים הישנים שלו. כאחד העובדים הראשונים בחברת צ'ק פוינט בשנות ה-90 הוא כתב חלקים מהפיירוול (חומת האש) המסחרי הראשון בעולם. מאוחר יותר הוא בנה חלקים קריטיים מהפיירוול שנמכר על ידי חברת ג'ונייפר. אך את שתי החברות צוק עזב בכעס – ובמקרה אחד גם השאיר מאחור אופציות בשווי מיליוני דולרים. מדוע? המהנדס הישראלי הרגיש שהרעיונות הכי טובים שלו נחסמו על ידי פוליטיקה משרדית. כל מה שהוא רצה, הוא מתעקש, היה לבנות דברים חדשים.

נקמתו של צוק המרושל ובעל החיוך הרחב היא פאלו אלטו, אשר מוכרת את הדור החדש של הפיירוולים. החברה, אשר הונפקה בהצלחה ביולי 2012, גייסה 260 מיליון דולר. המוצרים שלה מחסלים את המתחרות. פאלו אלטו מחזיקה רק ב-4% משוק של 10 מיליארד דולר, אך היא נוסגת בעוד ועוד נתח שוק, ובמהירות. ברבעון האחרון עלו הכנסותיה ב-70% ל-96 מיליון דולר, זינוק של 40 מיליון דולר, שווה ערך לזינוק בהכנסות של כל חברות הפיירוול האחרות. צ'ק פוינט, המחזיקה ב-15% מהשוק, צמחה ב-12 מיליון דולר, עלייה של 3% בלבד.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

עם מעמסה גדולה על הכתפיים, צוק לא מפספס הזדמנות לעקוץ את המתחרים. הוא מוציא מהכיס תמונה של שלט ענק של פאלו אלטו שנתלה מול משרדי צ'ק פוינט בתל אביב, עליו כתוב: "זה עתה עברתם את צ'ק פוינט. גם אנחנו". בוועידת משקיעים החודש בניו יורק, הוביל צוק הדגמה חיה של המערכת בניסיון להוכיח את המהירות והפשטות של עדכון הפיירוול שפיתחה החברה. עדכון המוצר של פאלו אלטו ערך חמש שניות. בזמן שחיכה שעדכון המערכת של צ'ק פוינט יסתיים, הדגים צוק איך הוא מספיק להכין לעצמו אספרסו כפול. היריבות עמוקה יותר מטריקים פרסומיים. שניים מחברי מועצת המנהלים של פאלו אלטו הם אנשי צ'ק פוינט לשעבר: שלמה קרמר, אחד ממקימי צ'ק פוינט, ואשים צ'נדנה, סגן נשיא בצ'ק פוינט לשעבר, אשר מימן את פאלו אלטו כשותף בקרן גריילוק.

צוק. "האדם הכי מוכשר בעולם באבטחת מידע" | צילום: ניב קנטור באדיבות אנשים ומחשבים pc.co.il

מלחמת הפיירוול מעולם לא הייתה רלוונטית יותר. השנים האחרונות הביאו לזינוק במספרן של מתקפות האקרים ובתחכום שלהן. הגנת רשתות הפכה מורכבת יותר, שעה שיותר עובדים משתמשים באייפדים ובסמארטפונים בעבודה, ופונים לאפליקציות מבוססות רשת כמו דרופבוקס, סקייפ, תוכנת המסמכים של גוגל וסיילספורס. המכשירים והאפליקציות האלה הם נקודות כניסה טובות להאקרים ולגנבים. קשה לכמת כמה מידע נגנב, אך הנזק מוערך ב-400 מיליארד דולר מדי שנה.

פיירוולים מתוכננים למנוע מדברים כאלה לקרות. הם מונעים גישה של קוד זדוני לרשת הפנימית, ומונעים ממידע רגיש לדלוף החוצה. הבעיה עם הפיירוולים המסורתיים, אלה המבוססים על תוכנה, כמו זה של צ'ק פוינט, ג'ונייפר וסיסקו, היא בפיקוח על הרשת. הם למעשה מגדירים את סוג חבילות (פאקטות) המידע שהמערכת תקבל או תדחה. הכל מוגדר כ"טוב" או "רע". הדבר מציב בחירה קשה לחברות רבות, אשר הפכו תלויות באפליקציות אינטרנטיות. מנגנון הפיקוח הזה מציע שתי אופציות: לחסום אפליקציות כאלה לגמרי, ולהקשות על הארגון, או לאפשר גישה אליהן ולקוות לטוב.

הפיתרון של פאלו אלטו פותר את המבוי הסתום הזה. הוא מסוגל לפרק את כל המרכיבים של אפליקציות רשת כמו פייסבוק ולבחור באופן סלקטיבי. כך, לדוגמא, אפשר לקרוא עדכונים בפיד בפייסבוק, אך הוא חוסם את אופציית המשחקים והצ'אט. עובדים יכולים לקרוא עדכוני טוויטר, אך לא לצייץ, הם יכולים לשתף מסמכים בדרופבוקס מבלי לחשוש אם יש בהם קוד זדוני. שיחות בין מחלקת ה-IT לבין מחלקות אחרות לא חייבות להתחיל ולהסתיים במילה "לא". "המתחרים שלנו מסכימים על הבעיה", אומר צוק. "הם מסכימים שדרופבוקס מסוכן. הפיתרון שלהם הוא לחסום את דרופבוקס. הפיתרון שלנו הוא להפוך את דרופבוקס לבטוח".

שויד. "המוצר שלנו הרבה יותר טוב" | צילום: יונתן בלום

פאלו אלטו, שהוקמה ב-2005, משרתת כעת 11 אלף לקוחות, כולל 500 מבין 2,000 החברות הגדולות בעולם על פי דירוג פורבס. יותר מ-60% מלקוחות החברה משתמשים בפיתרון שלה כפיירוול העיקרי שלהם, נתון המטפס ל-75% אם מתייחסים ללקוחות שהצטרפו אחרי חודש אוגוסט האחרון. אנליסטים מאשרים את טענתו של צוק שהחברה נמצאת בחזית הטכנולוגיה. "כל המתחרים שלהם נתקעו", אומר האנליסט ג'ון קינדרווג מחברת פורסטר. "הן נמצאות כמה שנים מאחור, ומנסות להשיג את החברה. חלק מביאות פתרונות חדשניים לשוק, אצל אחרות מדובר במהלכים שיווקים יותר מאשר במוצרים טובים. וכולן עושות הנחות גדולות ללקוחות".

כיצד הכל מתקבל בצ'ק פוינט, החברה אשר מייסדיה המיליארדרים, גיל שויד ומריוס נכט, המציאו את הפיירוול המקורי? בצ'ק פוינט סירבו להתייחס לכתבה, אך בשיחה שערך פורבס עם שויד בנובמבר, הוא נמנע מהתייחסות אל צוק או פאלו אלטו בצורה ישירה: "אני חושב שזה עצוב לראות אנשים טובים מנסים ועושים דברים בצורה הזו. האדם הזה היה עובד מתוסכל בצ'ק פוינט – הוא אדם חכם מאוד, אי אפשר לקחת את זה ממנו", הוא ממשיך. "יש להם גם דברים טובים. אני חושב שיש לנו טכנולוגיה הרבה, הרבה יותר טובה משלהם".

היה זמן שבו שויד וצוק היו אחים לנשק. שויד, מבוגר בשלוש שנים מצוק, החל את שירותו ביחידה 8200 של חיל המודיעין ב-1986. שם הוא בנה את יחידת סינון הפאקטות הראשונה. צוק היה מצטרף טבעי ל-8200. הוא למד קרוא וכתוב לפני בית הספר היסודי, הוא קיבל מרשם למשקפיים רק בכיתה ג', אחרי שבמשך שנים רימה אחיות באמצעות שינון של לוח המספרים בבדיקת הראייה. בכיתה ו' הוא הפך לאלוף ישראל בשחמט עד גילאי 14. צוק התחנן בפני הוריו שיקנו לו מחשב דראגון 64 לבר המצווה, ופיתח כמה מהווירוסים הראשונים. "רק בשביל הכיף", הוא מדגיש.

הוא הצטרף ליחידה 8200 ב-1990. הוא ושויד עבדו יחד כשנה, עד לשחרור של שויד. זה הקים את צ'ק פוינט ב-1993 עם חבריו שלמה קרמר ומריוס נכס. צוק שירת בצה"ל עד 1994, לאחר קורס קצינים, ופיקח על קבוצה קטנה של מהנדסים. הוא הבין שהוא לא אוהב לנהל אנשים, וגויס על ידי צ'ק פוינט במהלך בניית מוצר הדגל, פיירוול 1.

צוק, שידע אנגלית טוב יותר מעמיתיו בצוות ההנדסה, עבר לקליפורניה ב-1997 כדי לנהל את מחלקת המוצרים החדשים של צ'ק פוינט. הוא קנה בית ברדווד סיטי עם רעייתו ונהנה מאוטונומיה בתפקיד החדש. הוא התלהב במיוחד מתוכנה חדשה שהצוות שלו יצר למניעת עומסים ברשת. אך כשסיים את הפרויקט הוא גילה שהמהנדסים הישראלים לא היו מרוצים משום שהצוות האמריקאי יצר מוצרים חדשים, בזמן שהם היו אחראים על שימור הישנים. המוצר החדש נגנז. נכט הודיע לצוק שעליו לחזור לישראל. "בדיוק קניתי בית", הוא אומר. "'השתגעת?' אמרתי לו. 'אוקיי, הבנתי, אדיוס'". הוא עזב את צ'ק פוינט במארס 1999.

צוק עזב כדי להקים את חברת OneSecure, חברת לאיתור ניסיונות פריצה ומניעתם. אחרי שני רבעונים של מכירות, התפוצצה בועת ההייטק, והחברה נמכרה, למרות התנגדותו של צוק, לחברת נטסקרין ב-40 מיליון דולר בשנת 2002. "לא היו להם הביצים להמשיך לתמוך בחברה", הוא אומר.

כאשר ג'ונייפר קנתה את נטסקרטין ב-2004 תמורת 4 מיליארד דולר, צוק ביקש להוביל את המאמץ לפיתוח פיירוול חדש. אך הוא אומר שבחברה התעלמו מבקשותיו. "הם התמקדו בקיצוץ עלויות ובהעברת צוותי המהנדסים לסין ולהודו", הוא מציין. הוא עזב את החברה בתחילת 2005, תוך שהוא מוותר על 300 אלף אופציות שלא מימש, בשווי של 6 מיליון דולר.

החיים של צוק לא היו טובים למדי אחרי ג'ונייפר. נישואיו בני 10 השנים התפרקו יחד עם ההון שחסך בארבע חברות שונות. הוא עבר לדירה קטנה במאונטן וויו, בפריפריה של פאלו אלטו. הוא ניסה להתחיל את חייו מחדש בגיל 35. החילוץ הגיע בדמות שיחת טלפון שקיבל מצ'אנדנה, אשר עזב את צ'ק פוינט שנתיים מוקדים יותר כדי להפוך לשותף בגריילוק. צ'אנדנה עקב אחר הקריירה של צוק כל הדרך עד למדרון אליו הגיע. "לצ'ק פוינט היה צוות מהנדסים יוצא מן הכלל", אומר צ'אנדנה. "אך ניר היה הרבה יותר מבריק מהם. הוא האדם הכי מבריק בתחום אבטחת הרשת בעולם".

צ'אנדנה וצוק החלו לתכנן רעיון אבטחת מידע אשר יהיה "דומיננטי, מתמשך, עם הכנסות במיליארדים", אומר צ'אנדנה. גריילוק וסקויה קפיטל נתנו לצוק 250 אלף דולר כדי לפתח את המוצר. הוא עבד ממשרדי גריילוק וסקויה, וחזר אליהם עם הפיירוול של הדור הבא.

בשנה שלאחר מכן השקיעו שתי קרנות הון סיכון 9 מיליון דולר נוספים בחברה. 400 אלף נוספים הגיעו מצוק, קרמר ואחרים. "אם הייתי מפשל בפאלו אלטו לא הייתה לי משפחה, לא כסף, שום דבר", הוא נזכר. "הייתי נשאר בדירה המצ'וקמקת הזו במאונטן וויו עד סוף ימי".

פאלו אלטו הביאה את המוצר שלה לשוק מהר מאוד באמצעות שיטת חלוקת מניות הדומה לקיבוץ. מניותיו של צוק דוללו ל-5% כדי שהעובדים הראשונים יהיו בעלי אחזקות בחברה. "אין הצדקה שמייסד חברה יגיע להנפקה הראשונית עם 25% מהון המניות", אומר צוק. "גריילוק וסקויה רצו שהנתח הזה ייגזר מהמניות שלי. אמרתי שאין בעיה". ההחלטה עלתה לו ביוקר. הנתח שלו כיום, 4.7%, שווה 180 מיליון דולר. אם היה שומר על ה-25% הוא היה היום מיליארדר.

באוגוסט 2011 גייסה החברה את מארק מקלוולין, בכיר בחברת האבטחה ווריסיין, כדי שיהיה מנכ"ל החברה לפני ההנפקה בוול סטריט. צוק, שהיום מכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות, לא מנהל איש, ומתפקד כחומת האש מול הבירוקרטיה. למרות שהחברה שייסד מגייסת 100 עובדים ברבעון, צוק מסרב להעסיק מנהלי פרויקטים. "הם לא מייצרים כלום", הוא אומר. "כל מה שהם עושים הוא לתאם דברים. האנשים שעושים את העבודה צריכים לתאם ביניהם". נחמד לדעת שההצלחה לא שינתה את צוק.

כתבות נוספות בנושא:

איש השנה של פורבס בתחום האינטרנט – ניר צוק

פאלו אלטו של ניר צוק שנייה בדירוג החברות הצומחות בארה"ב