|
כבר אין ויכוח שהאקלים העולמי משתנה כתוצאה מפעילות אנושית. השאלות האמיתיות הן אם ומתי האנושות תצליח לעצור את התהליך, וכיצד יושפעו החברה והכלכלה האנושית מהשינויים שכבר אי אפשר לעצור.
אחת האפשרויות המטרידות ביותר היא שבאזורים בעולם, שבהם חלק ניכר מהאוכלוסייה תלוי בחקלאות לפרנסתו, בצורות וגלי חום עלולים לגרום לאובדן הכנסה ולמחסור במזון בקרב אוכלוסיות נרחבות, וכתוצאה מכך לגלי הגירה המוניים, שעלולים לגרום לחוסר יציבות פוליטית ואפילו לסכסוכים אלימים.
בתרחישי האימים הקיצוניים ביותר מדובר על מאות מיליוני ״פליטי אקלים״ עוד במאה הנוכחית. עד כמה סבירים התרחישים האלה? האם מדובר בנבואות זעם חסרות שחר או בתסריט ריאלי?
המחקר מצא עדויות בנוגע לרגישות של חברות אנושיות לשינויים באקלים | צילום: fotolia
על אף שידוע שההתחממות הנוכחית היא מעשה ידי אדם, האקלים גם השתנה באופן טבעי לאורך ההיסטוריה. בשנים האחרונות חוקרים רבים מסתכלים אחורה, אל העבר, כדי ללמוד עד כמה חברות אנושיות היו פגיעות לתהפוכות אקלימיות היסטוריות כאלה.
מדובר בעבודת בילוש מסובכת, שמנסה למצוא רמזים ש״יפלילו״ שינויים אקלימיים בגרימת אירועים היסטוריים שונים. המחקר הזה מוצא עדויות מדאיגות רבות בנוגע לרגישות של חברות אנושיות לשינויים באקלים. בין השאר, נמצאו מתאמים מובהקים בין בצורות ארוכות לבין התמוטטויות של אימפריות קדומות, החל באימפריות המאיה במקסיקו וכלה בשושלות סיניות מפוארות.
תשובות באגם
אחד הקשיים הגדולים בעבודה מסוג זה הוא שיחזור האקלים ששרר בתקופות קדומות, שבהן, כמובן, לא נאספו נתונים מטאורולוגיים על כמויות גשם וטמפרטורות, ובטח לא באופן שהשתמר עד היום. פרופ' ישראל פינקלשטיין וד״ר דפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב עשו לאחרונה שימוש בשיטת מחקר מעניינת במטרה לענות על שאלה זו.
החוקרים בודדו גרגירי אבקה של צמחים (שגודלם מיקרוסקופי) שנמצאו במשקעי אגם בים המלח ובכנרת. עבור כל תקופה שיחזרו החוקרים את הצמחייה שהתקיימה באזורנו, ועל סמך שינויים בצמחים הקישו בנוגע לשינויי אקלים בעבר.
בעזרת כלי זה הם גילו שבסוף תקופת הברונזה המאוחרת, לפני כ-3,200 שנה לערך, שררה באזורנו בצורת קשה וממושכת, שנמשכה 150 שנים לערך.מתוך גילוי זה הציעו הסבר חדש ומבוסס אקלים למשבר אזורי כלכלי-תרבותי-פוליטי, שהתרחש במזרח התיכון באותה תקופה וכלל קריסה של אימפריות אזוריות.
האם מה שהתרחש לפני למעלה מ-3,000 שנה רלוונטי בכלל לעולם המודרני? לא בהכרח. אבל מתברר שהקשר בין תנודות אקלימיות לבין חוסר יציבות פוליטית איננו מוגבל לעת העתיקה. באפריקה, למשל, חוקרים מצאו שבשנים חמות ויבשות הסבירות לפריצה של מלחמות אזרחים עולה באופן מובהק.
אבל הדוגמה המעניינת והמחרידה ביותר קשורה למתרחש בימים אלה בסוריה. בשנים שלפני מלחמת האזרחים התרחשה בסוריה הבצורת הקשה ביותר מאז תחילת המדידות המטאורולוגיות, וחוקרי אקלים הראו לאחרונה, שסביר כי ההתחממות הגלובלית תרמה לקיצוניותה.
הבצורת גרמה לאובדן יבולים מסיבי בצפון-מזרח סוריה ולהגירה של מיליוני חקלאים נואשים לערים, שגם כך היו צפופות מאוד. ייתכן מאוד שהמתח והעוני שנוצרו בעקבות זאת היו שניים מהגורמים – אם כי בטח לא היחידים – לפרוץ המלחמה.
עדיין לא נמצא "האקדח המעשן״ שיוכיח את הקשר הזה, אבל ייתכן מאוד כי המצב בסוריה הוא הדוגמה הראשונה להשפעתה ההרסנית האפשרית של ההתחממות הגלובלית במאה ה-21.
הכותב הוא מרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב
|
