העולם הופך ירוק יותר – ולא, אין לזה קשר לשינויי האקלים

בניגוד לתדמית האנטי סביבתית של שתי המעצמות העולות, דווקא הודו וסין אחראיות לרוב הגידול בשטחים הירוקים בעולם בעשורים האחרונים. השתיים יישמו תוכניות שאפתניות של נטיעת עצים והאיצו את היישום שלהן ושל הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום החקלאות.

הודו, למשל, שברה שיא עולמי כשגייסה למבצע נטיעה לפני שלוש שנים כ-800 אלף הודים שנטעו 50 מיליון עצים בתוך 24 שעות.

הממצאים האחרונים של נאס"א שפורסמו בכתב העת Nature Sustainability, מתבססים על השוואת תמונות לוויין מאמצע שנות ה-90 ומימינו. בתחילה, המדענים לא היום בטוחים מה גרם לעליה החדה בשטחים הירוקים בעולם, שכן לא היה ברור אם מדובר בתוצאה של ההתחממות הגלובלית, העליה בריכוז הפחמן הדו חמצני או באקלים רטוב יותר, למשל.

אך לאחר מחקר מעמיק יותר של התמונות שסיפקו הלוויינים, הגיעו החוקרים למסקנה כי הפיכת העולם לירוק יותר, היא לא תופעה אחידה – אלא מתמקדת בעיקר באיזור הודו וסין. בנוסף, איזורים צפוניים יותר, כמו צפון רוסיה, אמורים היו אמורים להיות הראשונים להפוך לירוקים יותר, בעקבות המסתן של קרקעות קפואות. זה לא קרה. הממצאים האלה פסלו את האפשרות שמדובר בהתפתחויות הקשורות לשינויי אקלים.

המפה למעלה מראה את תהליך התרחבות הצומח בעולם באופן יחסי (באיזורים הירוקים היתה עלייה בצומח, ובחומים ירידה). כפי שניתן לראות, סין והודו הן הירוקות ביותר. יש לציין שמדובר במפה מעט מטעה, מכיוון שהיא לא מתייחסת לנקודת הפתיחה, רק לשינוי. כלומר, האיזורים הירוקים ביותר, לא בהכרח מציינים את האזורים העשירים ביותר בצמחייה.

יותר ירוק בעיניים | צילום: shutterstock

המצב לא תמיד היה כפי שהוא היום. הן הודו והן סין עברו במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת תהליך של הצטמצמות שטחי היערות, שסולקו לשם התרחבות עירונית ויצירת שטחי חקלאות. אך במהלך שנות ה-90, כאשר עלתה המודעות לנזקים סביבתיים והפחתת זיהום הקרקע והאוויר הפכה למטרה, חלה תפנית במדיניות בשתי המדינות.

מעודד לראות שינוי סביבתי מהיר יחסית, שמקורו במדיניות ממשלתית נחושה. הממצאים וודאי יתמכו ביוזמות נוספות לשיפור מצב הסביבה.