כיצד הפכה שנזן למרכז השוקק של יזמי האינטרנט של הדברים?

עבור רבים בארה"ב ובאירופה שנזן היא לא שם מוכר, אבל באופן הולך וגובר, אנשים לומדים ועוברים ל"מכה" הזו. עמק הסיליקון מושך אנשי תוכנה ומתכנני מכשירי הצפנה מכל העולם, אך שנזן מושכת מפתחי חומרה וחובבנים עם מכשירים, אשר יוצרים הצטלבות של טכנולוגיה ואובייקטים. עולם העסקים מתייחס אליהם כ"מייקרים", הנקראים על שם תנועות המייקרים שצומחות מאז שנת 2005. זוהי התרבות של בניית דברים ללא ידע מוקדם ונסיינות שהופכת את שנזן לאטרקטיבית באופן מיוחד.

לדוגמא, בשנה שעברה "יריד המייקרים" בשנזן אירח 50 אלף משתתפים. היריד כלל אירועים בהם יזמים, בעלי מפעלים ואנשי טכנולוגיה למדו והציגו את המודלים והתוכנות החדשים ביותר שלהם. מאחר ומכשירים מחוברים הופכים לשכיחים יותר, המורשת היצרנית של שנזן, בסיס הכישרונות ועובדים הטכנולוגיה שלה הופכים אותה לחממת IoT מושלמת, לא רק עבור סין אלא עבור כל העולם.

אולי אחת הדוגמאות הראויות ביותר לציון של ההשפעה הגוברת של שנזן הייתה כאשר זאק סמית, המייסד הניו יורקי של חברת מדפסות תלת הממד Makerbot וחלוץ בתחום, עבר מניו יורק לביתו החדש שנזן. או חשבו על DJI, יצרנית הרחפנים אשר רבים רואים אותה כמובילה בתחום שלה, והמטה שלה נמצא בשנזן. וכמובן שיש את Foxconn, ספקית ייצור ענקית לחברות טכנולוגיה בעולם מטאיוואן, אשר בנתה את המפעל הסיני הראשון שלה בלונגואה טאון, שנזן. לחברה יש קומפלקס גדול שכולל מגורים, חנויות וחללי עבודה.

מורשת יצרנית ואנשי טכנולוגיה רבים. שנזן | צילום: thinkstock

HAX משנזן הוא מאיץ החומרה הגדול ביותר בעולם, והשותף הכללי בנג'מין ג'ופה מסביר את זה היטב. "הסיבה לכך ש-HAX ממוקמת בשנזן ולא בהונג קונג, היא בשל הגישה המידית לשוק רכיבים עבור אבטיפוסים, לאקוסיסטם הייצור ועוד. זה מידי, זול יותר ומהיר יותר. זה במרחק לחיצת כפתור פשוטו כמשמעו". ועדיין, ג'ופה מודה כי להונג קונג "יש את היתרונות של בירת העולם המפותח: אינטרנט חופשי, כוח עבודה בינלאומי, שלטון החוק, תפוצה רחבה של אנגלית וסגנון חיים מפותח. ייתכן והיא מתאימה יותר לחברות בשלות מאשר לסטארט-אפים בשלבים הראשונים שלהם".

אך עבור יזמים רבים, שנזן לא מציעה את זה כלל. הם צריכים איזון בין הצד העסקי לצד היצרני כדי ליצור את המומנטום הנכון. ניק רמיל וביי מקלאפין ממאיץ ה-IoT שבסיסו בהונג קונג, Brinc, מסבירים את הסיבה להחלטה למקם את המאיץ שלהם בהונג קונג. Brinc הושק ב-2014 ועובד עם סטארט-אפים בתחום ה-IoT שזקוקים להאצה, פיתוח מוצר ותפוצה מסחרית. מקלאפין, שהוא מנהל תפעול ראשי מלבד היותו מייסד שותף במאיץ, מסביר כי הונג קונג היא "מיקום אסטרטגי אשר סמוך לדלתא של נהר הפנינה, יחד עם שורשים היסטוריים בייצור, מיקור ולוגיסטיקה – אשר הופכים אותה למקום נהדר לתמיכה בסטארט-אפים של IoT". יחד עם זאת הוא מציין את מחירי השכירות הגבוהים בהונג קונג, אשר יכולים להוות אתגר עבור מייסדי סטארט-אפים.

רמיל מדגיש גם את המשוכות שישנן בעבודה בשנזן, כמו גישה לאינטרנט נמוכה מהמקובל ומחסור במשאבים, אשר חיוניים לניהול עסק גלובלי. "הנגישות הזו לחממת הייצור הטכנולוגי של העולם יכולה להקל על כאבי הראש הגדולים ביותר שיש לחברות IoT – ייצור וחומרה", הוא מציין. "שוב ושוב, סטארט-אפים ב-IoT לא מסוגלים לייצר בהצלחה את המוצר שלהם, ושום דבר לא מביס ידע, ניסיון אישי עם ציוד ועבודה עם היצרן".

הוא גם חולק דוגמא מסטארט-אפ בפורטפוליו של Brinc אשר עבר להונג קונג כדי להיות קרוב יותר ליצרנים – Kello אשר מייצר שעון מעורר חכם. "המייסדים הם במקור מצרפת אבל עברו להונג קונג. כבר ערכנו תיקוף לעיצוב המוצר ולמאפיינים שלו דרך ראש הייצור שלנו וכבר התחלנו את אב הטיפוס", אומר רמיל. בדומה לפיתוח תוכנה, חומרה ומכשירים – יצירת אבטיפוס מהיר, עריכת ניסיונות וקרבה ליצרן, הם קריטיים ומהותיים לחברה.

הקרבה לשנזן ולחממה בינלאומית משמעותה גם שלהונג קונג יש תפקיד חשוב במגזר ה-IoT. כמו רוב סיפורי ההצלחה בסצנת הסטארט-אפים, אף פעם לא מדובר בפקטור בודד. זו תערובת של תרבות, כישרונות, גמישות, זריזות, כושר עמידה ואולי אף מעט יכולת לגלות דברים ללא כוונה מראש אשר מובילים בסופו של דבר להצלחה.