מתקפה חריפה על אנגלה מרקל בנושא יוון: "אחראית למשבר"

אירופה התעוררה הבוקר (שני) למשבר חדש, זאת בעקבות החלטת היוונים במשאל העם שהתקיים במדינה כי המדינה לא תסכים לתנאי הצנע שהציבו מדינות האיחוד האירופי כתנאי להעברת כספי הסיוע למדינה. בעוד אנגלה מרקל ופרנסואה הולנד מיהרו לקרוא לכינוס של מנהיגי הגוש שיתקיים מחר, העיתונות ביבשת מגיבה בשילוב של זעם ותמהון להחלטה היוונית לצעוד לקראת חידלון חוב לאיחוד האירופי.

העיתון הגרמני דר שפיגל פרסם כתבה חריפה המבקרת את הקנצלרית, אנגלה מרקל, על התנהלותה במהלך המשבר. בכתבה הנקראת "אפרה של אנגלה" נטען כי סגנון ניהולה של מרקל , המאפשר למשברים לצאת משליטה וכופה התערבות רק בכדי לכבות שריפות, יחד עם האמון שגילתה בראש ממשלת יוון אלכסיס ציפריס, הוא אחד הגורמים למשבר.

"מרקל מתענגת על המוניטין שלה כמלכת אירופה, אבל עדיין לא למדה איך לעצור. היא מחממת את העניינים עד לנקודת רתיחה. חוסר היכולת שלה לקבל עמדות לא פופולאריות, החריפה את המשבר" נכתב במאמר.

"התקווה היחידה כעת היא השיחות שיתקיימו בין מנהיגי המדינות. זה שמרקל מוכנה לדבר מראה על צעד נכון. מרקל שתקה לאורך כל סוף השבוע, אבל בסופו של דבר רמזה על אכזבתה מראש ממשלת יוון, ציפראס: "הוא מנווט את ארצו לקיר בעיניים פתוחות לרווחה. המדיניות שלו היא קשה".

"הדר שפיגל" המשיך לשלוף את הסכינים, כשאחד משערי העיתון הוא של מרקל יושבת על הריסותיה של יוון, כשדגל האיחוד האירופי שמוט בצד. באחד מהמאמרים הפותחים נכתב כי "זהו הכישלון הגדול ביותר של מרקל מאז התמנתה לקאנצלרית גרמניה. כעת, אם יוון תיפלט מגוש היורו, זה יהיה באשמתה הבלעדית. העיתון אף תקף את הזמן הארוך בו מנוהל המשבר, במקום לנסות ולפתור אותו בתקופה קצרה יותר, עם ממשלה אחרת, כזאת שהיתה קלה יותר לתמרון מאשר הממשלה השמאלנית רדיקלית שמונתה ביוון בתקופה האחרונה.

העיתון אף תמה איך מרקל לא השיתה את הדברים שלמדה מניהול המשבר של גרמניה ב-2003, שם הגתה באמצעות "מדיניות מקנזי", אשר מתמחה בקיצוץ וסדר מחדש, את הכלכלה הגרמנית, שסבלה מארבעה וחצי מיליון מובטלים ונטל מס גבוה מאוד.

העיתון מצביע על כך שמרקל הפכה להיות "שבויה" של יועצי "מדיניות מקנזי" ובמקום לקבל אישה חזקה, אשר ממתגת את עצמה כמחליטה הראשית באירופה, מסתתרת אישה אשר מעדיפה להקשיב ליועצים במקום להחליט לבד.

מושכת אש. מרקל | צילום: מתוך ויקיפדיה

עם זאת המאמר לא חוסך את שבטו מהממשלה היוונית ומבטא את הזעם שחשים בגרמניה, המסייעת העיקרית ליוון: "בסופו של דבר, תהיה זאת אשמתה של הממשלה היוונית הקיצונית אם יוון תמצא את עצמה מחוץ לאיחוד האירופי. כיצד אפשר לנהל משא ומתן עם ראש ממשלה שמדבר במונחים של גיוס צבאי?" נכתב במאמר.

גם בבריטניה, בה רבים מחפשים אפשרות יציאה מהאיחוד האירופי, נשמעה ביקורת נוקבת בעיתונות על התנהלותה של יוון. בעיתון השמרני "הדיילי מייל" הביע פרשן כלכלי לא רק זעם אלא גם דאגה : "בעקבות משאל העם הרה האסון ביוון והשפלתו של האיחוד האירופי, על בריטניה לצפות לזמנים מאוד קשים שעשויים להביא להשפעות נוראות על הכלכלה, שהממשלה שלנו עבדה כה קשה לתקן".

אך לא כולם בממלכה מקבלים את העמדה הרואה ביוון כאשמה יחידה למצב. בעיתון המזוהה עם השמאל, הדיילי מירור, בחרו דווקא להזדהות עם מצוקתם של היוונים. בטור שעלה לאתר נכתב כי: "על מנהיגי האיחוד האירופי ללכת לבקר בגהנום שגרמה מדיניות הצנע שלהם ולשמוע סיפורים על ייאוש בכל רחוב. כלל לא מפתיע שהיוונים בחרו בציפריס הקיצוני ודחו את הבנקאים חתומי הפנים מהיבשת".

מדינות החוב

באיטליה, שנמצאה אף היא בעבר, והסכנה עדיין טרם חלפה לגמרי, על סיפו של משבר כלכלי ופוליטי הדומה לזה בו נמצאת יוון מביע העיתון הגדול במדינה, לה רפובליקה, ביטחון במצבה של איטליה נוכח המשבר. "ראש הממשלה מתיאו רנזי נפגש עם שר האוצר לדון באפשרות של קשיים לשוק. אך האיחוד האירופי נמצא במצב בו הוא יכול להתמודד עם המשבר ולאיטליה בפרט יש סיבות להיות בטוחה בעצמה".

כיכר סינטאגמה, אתונה | צילום: ויקיפדיה, Kotsolis

באירלנד, שחוותה משבר חוב דומה בעצמה ונאלצה אף היא להתמודד עם צעדי צנע, פרסם העיתון הגדול במדינה, האייריש טיימס מאמר של שר האוצר היווני, יאניס ורופקיס, שהתפטר היום מתפקידו, בו הוא שיבח את שר האוצר האירי מייקל נונן שדרש כי פרטי חבילת הסיוע ליוון תחשף לשרי האוצר של האיחוד.

במאמר שוטח ורופקיס את טענותיה של ממשלתו ומציין את המחיר הגבוה שגבתה מדיניות הצנע מארצו " הצלחנו לצמצם את החוב באחוזים ניכרים אך איבדנו 33% מערך המשכורות שלנו, 48% אחוז מהפנסיות שלנו, 30% מעובדי המדינה פוטרו והסוף עדיין לא נראה באופק".

לדברי של ורופקיס הגיבו גולשים כה רבים עד שהאתר נאלץ לסגור את אפשרות התגובות. גולשים רבים הביעו את זעם על דבריו של ורופקיס ואחד מהם כתב: "מדובר בהצגה מטעה של העובדות. יוון חייתה מעל האמצעים העומדים לרשותה והתעברבות הממשלה במדינה ביאה לירידת התחרותיות, האשם האמיתי בירידת התל"ג".

אך מגיבים אירים אחרים הביעו דווקא הזדהות : "אני מתחיל לראות את יוון באור שונה לגמרי. על מדינות אירופה לעזור ליוון. למעשה מדינות אירופה חייבות לעזור ליוון".

לכתבה במעריב