אם לא בגלל המוסר, אז בגלל הרווח: למה שוחד עסקי הוא לא כדאי?

חברות שמשתמשות בשוחד כדי לזכות בחוזים בינלאומיים מגדילות את מחזור ההכנסות שלהן מהר יותר, אבל רווחיהן לא עולים באותו קצב. כך עולה ממחקר חדש שערכו שני פרופסורים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הארוורד.

המחקר, שפורסם בגיליון חודש מרץ של כתב העת האמריקאי The Accounting Review מציע כי כל רווח שחברה תגרוף משוחד שנתנה לפקידים מושחתים ייבלע על ידי העלויות של מעשיי שוחד והתנהגויות תאגידיות קלוקלות אחרות שמגיעות בעקבות פיקוח לקוי. את הדברים אמר ג'ורג' סרפים, פרופסור ב-HBS שעמל על המחקר יחד עם פרופסור פאול הילי.

"כשהן מתחרות בתוך מדינות שיש בהן סיכון גבוה לשחיתות, חברות עשויות להשיג חוזים וגידול משמעותי יותר במכירות", אומר סרפים. "אבל יש לכך גם מחיר: הרווח".

הילי וסרפים גילו גם שחברות שמדווחות ביוזמתן ונענות לתכניות שפועלות כנגד שחיתות (כמו Transparency International), נוטות להראות שזו האמת גם במעשים: באופן מובהק נכתבים אודותיהן פחות סיפורים חדשותיים בנוגע לשחיתות, במשך כ-3 שנים מאז שדיווחו על מאמציהן כנגד שחיתות לארגון השקיפות הבינלאומי.

עבור סרפים היה זה ממצא חשוב משום שהוא מאשר כי שקיפות תאגידית אכן עובדת. חברות לא רק מדברות "דיבור זול" כשהן אומרות שיש להן ביקורת כנגד שחיתות.

"במקרים רבים אנו נאבקים כדי להבין מה החברות עושות בפועל, במיוחד בתחומים כמו אסטרטגיית מאבק בשחיתות, בגלל שהדברים מאוד מעורפלים", אמר סרפים, שמחקרו מתמקד בסוגיה כיצד חברות מנהלות יעדים כמו קיימות ואתיקה.

Fotolia :לשוחד יש מחיר. הכנסות ממנו לא מצליחות לשרוד עד לשורת הרווח | צילום

ישנם כמובן גם מספר שלטי אזהרה לגבי המחקר. הוא נתלה על סקר בן שנה אחת שערך Transparency International בו נאסף מידע שדווח מצד 500 חברות ב-32 מדינות. כמו כן הוא לא כולל חברות פרטיות, שיתכן ודווקא משגשגות באמצעות שוחד.

לסרפים והילי הייתה גישה אל שמות החברות שמאחורי דיווחי Transparency International והם בחנו היטב 480 מתוכן. הם העניקו להן ציון על פי האופן בו הן תיארו את האמצעים שהן נוקטות במלחמתן בשחיתות.

הם גם ניקדו את החברות לפי משתנים חיצוניים כמו למשל: האם הן עובדות עם אחת מ-4 חברות הביטוח הגדולות (PwC, Deloitte, EY, KPMG) – כשבתאוריה חברות אלו דורשות הענות חזקה יותר למאבק בשחיתות משום שהן כפופות בעצמן לליטיגציה ומוניטין – האם הן רשומות בבורסות ארה"ב, שם אכיפת שחיתות זרה היא נוקשה, והאם הן ביצעו פעולות אכיפה קודמות. באופן שאינו מפתיע, חברות ששמן נקשר בשערוריות שחיתות גדולות, כמו סימנס או Hewlett-Packard, נוטות להאיץ את מאמציהן על מנת להימנע מהישנות הדברים.

החוקרים מצאו שחברות שפועלות באזורים שבהם יש שחיתות נמוכה יחסית, חוות הבדלים לא מובהקים סטטיסטית בגידול במכירות. באזורים שנגועים בשחיתות ברמה גבוהה, אולם, חברות שיש להן ניקוד נמוך ברמת הדיווח שלהן על מאבק בשחיתות, חוו בממוצע 14.1% גידול במכירות לאורך שלוש שנים, נתון גבוה באופן מובהק מזה של החברות בעלות הניקוד הגבוה, שגידול המכירות שלהן עמד באותה תקופה על 2.6%.

אולם, התשואה להון של החברות הללו, בעלות הגידול המשמעותי במכירות, פיגרה מאחור, מה שמרמז על כך שהרווחים מהמכירות הרבות לא הצליחו לזרום אל שורת הרווח הסופית.

הדבר הגיוני, אומר לי סרפים, בגלל עלויות השוחד. "ניתוח ממשלתי אודות שערוריית סימנס מצא שהחברה שילמה 3.2% מהכנסותיה ממכירות במסגרת שוחד על מנת לזכות בחוזים בעזרת פקידים מושחתים". (היצרנית הגרמנית גם שילמה 1.6 מיליארד דולר בקנסות כדי ליישב את האישומים).

ישנן גם עלויות נוספות, כמו "העלות של בניית ארגון לא יעיל", אומר סרפים. "אתה בונה תאגיד שמתחרה על בסיס של מעשיי שוחד ושחיתות, ולא על סמך יעילות וחדשנות".