|
בדוחות בנק ישראל שפורסמו היום קיימת התייחסות אל סוגיית פריון העבודה בישראל. בבנק מזכירים כי ב-2011 היה הפריון לעובד בישראל נמוך ב-14% מהממוצע ב-OECD, והפריון לשעת עבודה היה נמוך ב-2%. נתון זה מגלם את היחס בין התוצר למספר העובדים ומודד את כושר הייצור של המשק לאורך זמן בהתחשב במספר העובדים שלרשותו.
עוד עולה מין הנתונים כי קיימים הבדלים משמעותיים בין ענפי המשק השונים, כאשר בענפים כמו כימיה, ייצור ציוד רפואי ורכיבים אלקטרונים, פריון העבודה בישראל דווקא גבוה ב-30%-50% מהממוצע במדינות ה-OECD, ואילו בענפים כמו הלבשה וחקלאות למשל, פריון העבודה נמוך.
תופעה מעניינת במיוחד היא ההתאמה בין שיעור היצוא בענפים בהם הפריון לטובת ישראל, ובין פערי הפריון בענפים אלה. כלומר ככל ששיעור הייצוא גבוה יותר, כך שיעור הפריון בישראל לעומת ממוצע ה-OECD גדול יותר. למעשה מדובר בתופעה ייחודית לישראל, והמדינות היחידות בהן ניתן לזהות יחס דומה הן דנמרק וגרמניה.
סיבה אפשרית לתופעה היא שענפי היצוא מתמודדים עם תחרות עזה יותר מאשר חלק מהענפים המוכרים לשוק המקומי. לכן יש לאחרונים פחות תמריץ להתייעל, במיוחד אם היבוא המתחרה נמוך יחסית להיקף התפוקה המקומית. זה נשמע כמו הסבר טוב, אך הוא לא מתיישב עם העובדות: כפי שניתן לראות הגרף הבא, לא ניתן לזהות התאמה בין פער הפריון לבין שיעור היבוא המתחרה בסך התפוקה. הפער בפריון אמנם שלילי למשל בענף המזון, תחום שבו יש שיעור נמוך של יבוא מתחרה, אך הוא שלילי גם בענפים שבהם היבוא המתחרה מהווה יותר מחצי מהתפוקה הנמכרת בישראל, למשל ענפי ההלבשה, העור, העץ, הנייר, והדפוס וההוצאה לאור.
הסבר אפשרי נוסף הוא שענפי היצוא הבולטים מנצלים את היתרון היחסי של ישראל בתחום ההון האנושי והחדשנות. למעשה כאשר בוחנים את שיעור העובדים האקדמאים בענף מסוים בישראל לעומת מדינות ה-OECD, ניתן לראות דפוס ברור – כאשר שיעורם בישראל גבוה יותר, גם פערי הפריון הם לטובת ישראל ואילו כאשר רמתם נמוכה או דומה לזו שבמדינות ה-OECD, פערי הפריון הם לרעת ישראל.
המסקנה של בנק ישראל היא כי אותם ענפים הפועלים בעיקר כלפי השוק המקומי וסובלים מפריון עבודה נמוך, לא הצליחו לרתום את ההון האנושי בישראל על מנת ליצור חדשנות, ונראה כי גם העובדים בעלי ההשכלה האקדמאית בהם, אינם מחזיקים בהשכלה הרלוונטית לאותם התחומים. התמונה המצטיירת מנתונים אלה היא של כלכלה דואלית המורכבת משתי קבוצות ענפים – אלה המייצאים, נהנים מפריון עבודה גבוה והון אנושי איכותי, ומולם, אלה הפועלים בעיקר במשק המקומי וסובלים מפריון נמוך והעדר עובדים איכותיים.
המלצת הבנק, כמו גם המועצה הלאומית לכלכלה היא כי יש להשקיע משאבים רבים יותר בטיפוח כוח אדם משכיל ובעל כישורים גבוהים ולדאוג לשילובו דווקא באותם ענפים החסרים את ההון האנושי האיכותי.
|
