|
המשבר בשוק המט"ח שהחל לאחר ביטול קיבוע הפרנק השווייצרי אל היורו, והזינוק בערכו של הראשון, פגע באופן קשה בלא מעט גורמים בשוק. חברת המחסר במט"ח, FXCM, היתה אחת מהנפגעות הגדולות. החברה הצליחה בינתיים לגייס הון שימנע את קריסתה, אך השתלשלות העניינים חושפת את הסיפור הפרדוקסלי שמאחורי התנהלות חברות מסוג זה.
ב-2010, הועדה למסחר בסחורות עתידיות בארה"ב פעלה על מנת לכפות על סוחרי מטבע בודדים לגבות כל דולר בו הם סוחרים במתן 10 סנט לברוקר שלהם. הרגולטור כשל בביצוע ההגבלה הזו לאחר לחץ שהגיע מכיוון FXCM וברוקרים אחרים, שטענו ששני סנט הם גיבוי מספיק.
"להצעה תהיה השפעה הרסנית על תעשיית המסחר במט"ח", כתב אז דרו ניב, מנכ"ל FXCM במכתב לוועדה, עליו היו חתומים עוד 8 מנהלים בתעשייה. התעשייה נשענת על מערכות אלקטרוניות שמנתחות את הסחר של הלקוחות ומגנות מפני תנודות מטבע בשוק, טענו המנהלים.
חברות המסחר במט"ח היו האויבות הגדולות ביותר של עצמן | תמונה: thinkstock
כלל לא ברור אם מגבלות משמעותיות יותר, כפי שהציעה הועדה, היו מצילות את FXCM, אך עדיין, נוצרה כאן סיטואציה מוזרה – החברה פעלה נגד החוקים שהיו יכולים להגן עליה.
יש מספר רב של סוחרים בודדים שעוסקים במסחר במטבעות. זה לא השוק הכי בטוח לסחור בו, אך זה הכסף שלהם ואין סיבה שיהיה חוק שיאסור זאת. משמעותו של הקפיטליזם הוא שאנשים יכולים לעשות עם כספם כל מיני שטויות כרצונם. הרגולטורים לא נמצאים שם כדי לוודא שאנשים לא יפסידו כסף, אלא כדי לוודא שלא יגנבו מהם כסף, וגם על מנת לוודא שאין סיכונים סיסטמתיים שעשויים להפיל את כל מי שסוחר בזירה.
עם כל התנודות, מטבעות בדרך כלל לא זזים הרבה – כמה נקודות בסיס ביום למשל, אז אנשים ממנפים את זה. המינוף המקסימלי המותר בארה"ב הוא של 50:1, שזה די גבוה, אך יש חברות שגם ממנפות עד ל-500:1 (שזה פשוט טירוף). בזמנים רגילים זאת לא בעיה. יש שוליים של 2% ואם הסחר בסכנה של פריצת השוליים האלה, הברוקר יסגור את המסחר והמשקיע יפסיד את כל כספו – אבל הברוקר יצא ללא פגע.
אבל אז מגיעים משברים לא צפויים כמו הנוכחי וערך הפרנק שוויצרי מזנק כמעט באופן מיידי ב-40%. אין סיכוי שפקודות העצירה האלו יספיקו לעשות את מה שהן בדרך כלל עושות, מכיוון שהשוק פשוט לא קיים על מנת לאפשר אותן. אז החשבונות עם השוליים של ה-2% מתמודדים כעת עם הפסד של 30% ויותר וזה הברוקר שצריך להתמודד עם ה-28%.
FXCM הפסידה 225 מיליון דולר. אין כאן באמת צורך ברגולציה – אנשים פשוט לא יקבלו את התנאים האלה בעתיד. השוליים יהיו גבוהים בהרבה מ-2% והמינוף המותר יהיה נמוך בהרבה. ועדיין, משעשע לחשוב כמה כסף היו יכולות החברות האלה לחסוך לעצמן אם לא היו הודפות בכל כוחן את הרגולציות השונות שהוצעו.
|
