1. הלוחמה הממוחשבת היא כיום חשאית ואפקטיביות יותר מאשר אי פעם
ממשלות נוטות יותר ויותר להעדפת מתקפות ממוחשבות על פני השיטות הישנות, של מתקפות פיזיות ותקיפות צבאיות. זו מלחמה "נטולת דם", אך כזו שגורמת נזק עצום מימדים, ובנוסף לכך לא גורמת לכעס בעם התוקף ולא פוגעת בפופולריות של המנהיגים כמו מלחמות "מסורתית". "זה טבעי, תמונות של קוד מקור לא משפיעות על הציבור כמו תמונות של אזרחים פצועים או הרוגים", אומר רוב רכוולד, מנהל אבטחת המידע בחברת אימפרבה.
2. השימוש הפוטנציאלי בעולם התאגידי
התולעת פליים היא כל כך מתוחכמת, שחוקרים מאמינים שהיא פרי פיתוח של מדינה, ולא של האקרים אקטיביסטיים או פושעים קיברנטיים. למרות זאת, לפי מרסין קלצ'ינסקי, מנהל בחברת אבטחת המידע Malwarebytes, יש לה גם יישומים פוטנציאליים בעולם הריגול התאגידי, ובעיקר במתקפות חשאיות וממוקדות כמו זו.
ככל שחברות הופכות ממוקדות מידע, ההצצה המזדמנת לתחזיות המתחרים ולניתוח המידע שלהם יהפוך יקר ערך (וכמובן, לא חוקי ולא אתי). ככל שממשלות ימשיכו לפזר כספים על פיתוח טכניקות למתקפות ממוחשבות, "יהיו גם דליפות בלתי נמנעות של הטכנולוגיה גם לסקטור הפרטי", הוא מציין.
3. ממשלות יריבות יחזרו לטושים ולניירות
זו מסקנה טיפה מרחיקת לכת, אבל הצמיחה בטקטיקות הלוחמה הממוחשבת עלולה לגרום למטרות ללוחמה לחתוך את השימוש באמצעים טכנולוגיים. אוסמה בן לאדן, לדוגמה, התנתק לחלוטין מאלקטרוניקה באמצעות התנזרות מהאינטרנט. לקח כמעט עשור עד שמצאו אותו. "החיים יהפכו קשים בהרבה בזמן הקרוב עבור מדענים שעובדים על פרויקטים צבאיים בכל העולם", אומר רכוולד.
|
