מנהלים בכירים בארץ חוזים: כיצד תיראה השנה שלנו? חלק א'

בשנה שעברה החלטנו בפיטנגו לראשונה להקים קרן להשקעה בשלבי הצמיחה בהיקף של 250 מיליון דולר, צירפנו כשותף בקרן את פסקל קאני, לשעבר מנהל אירופה, המזה"ת, אפריקה והודו בחברת אפל, והשלמנו סגירה ראשונה של גיוס ההון. המשכנו להשקיע בחברות הייטק צעירות ישראליות ואף זכינו במכרז של המדען הראשי להקמת חממה שתפעל בחיפה בתחומי הרפואה הדיגיטלית (Digital Health) ביחד עם שותפים אסטרטגיים מובילים בתחומים הרלוונטיים: ענקית המחשבים IBM, ענקית המכשור הרפואי Medtronic והמרכז הרפואי רמב"ם. קידמנו שותפים בקרן להשקעות בשלבים מוקדמים, וצירפנו את איל ניב לקבוצת השותפים המנהלת של פיטנגו.

פיטנגו מיסדה בשנת 2015 את הקונספט Pitango Community Ventures ובמסגרת זו מרחיבה פעילותה בתחומים של השקעות חותם (Impact Investments). במסגרת זו היא משתתפת בפעילות קרן השקעות הטכנולוגיה החברתית ImpactFirst, וכן תומכת בהקמת פלטפורמה לגיוס הון באמצעות אגרות חוב חברתיות לפתרון בעיות משמעותיות בחברה הישראלית. כמו כן ביצעה הקרן כמה אקזיטים, אך חשוב מכך – חלק גדול מחברות הפורטפוליו מגיע לשלבי בשלות וצמיחה מרשימים. היקף גיוסי ההון הפרטיים בחברות הפורטפוליו עלה באופן משמעותי – אנו בשנה שבה ההייטק הישראלי "מחליף דיסקט" ומעביר הילוך לצמיחה: פחות חברות יחפשו אקזיט בשלבים מוקדמים, ויותר חברות יגייסו הון לצמיחה בשלבים מתקדמים.

להערכתי, 2016 תהיה שנת שיא בהשקעות שמטרתן צמיחה ובניית חברות מובילות קטגוריה. הגל הדיגיטלי ששוטף את העולם כבר 20 שנה יתעצם, ונראה את סוף עידן ה־Low-tech. כל הסקטורים והתעשיות השונות יהיו עוד יותר דיגיטליים. השימוש באינטרנט כפלטפורמה לשיווק, הפצה, התייעלות וצמיחה יהיה חסר תקדים. השווקים יגדלו, יותר אנשים יהיו מחוברים ליותר רשתות ותהיה התרחבות גדולה בשני תחומים עיקריים: חיבור חפצים לרשת והרחבת מושג הרשת, ויצירת עולם של מציאות מדומה שתוסיף ממד חדש לחיינו. הכלכלה תמשיך לעבור התמרה מכלכלה של בעלות לכלכלה של שיתופיות עם יעילות פיננסית גבוהה, והפרמטרים החשובים יהיו לא רק צמיחה אלא גם סגירת פערים. ההשקעות בשלבי הצמיחה יגדלו, וימשיכו להתמקד בתחומים של מדעי המחשב. חברות גלובליות יימדדו לא רק בפרמטרים כלכליים, אלא גם בפרמטרים של התייחסות לסביבה, למרכיב האנושי ולאופן ההתנהגות.

השנה ההייטק הישראלי יעביר הילוך לצמיחה. חמי פרס | צילום: יורם רשף

באשר למצב הכללי במשק בשנה הקרובה – זה יושפע מהמהלכים בשווקים הגלובליים יותר מכל, ומהלכים אלה ייגזרו בראש ובראשונה ממצבה של כלכלת סין ויכולת ההנהגה להפחית שליטה במטבע ולהעמידו למבחן כוחות השוק. להערכתי, תהליך זה יימשך זמן רב מאוד, ויטיל צל של אי ודאות על הכלכלה הגלובלית בשנים הקרובות. גם מצבה של אירופה לנוכח גלי ההגירה עדיין לא ברור. יש התעוררות טכנולוגית עצומה באירופה והפוטנציאל שלה כשוק הוא משמעותי, אך עטוף בעננים של אי ודאות.

להערכתי, קטר ההייטק הישראלי ימשיך לשעוט קדימה, נראה עניין גובר מאסיה, כולל אוסטרליה, הודו ויפן, ומתעשיות שזקוקות לקשר הישראלי כדי ללמוד מאיתנו כיצד הן יכולות להטות את כלכלתן לכיוון של כלכלת חדשנות. נראה כניסה מואצת של חברות מתחומי התחבורה, הפיננסים והרפואה. מקומות התעסוקה בעולם ייווצרו, יותר מבעבר, על ידי הצעירים, שמיטיבים מכולם לרכוב על הגל הדיגיטלי. שילוב המגזרים השונים בחברה ובכלכלה שלנו יהיה קריטי – שילוב מגזרי המיעוטים והחרדים, והרחבת מעגל המועסקים לגיל צעיר יותר ומבוגר יותר כאחד.

מבחינה אישית, הייתי רוצה לראות את מדינת ישראל מתעצמת ביטחונית, חברתית וכלכלית, מתמודדת עם שלל הבעיות שעומדות בפנינו ובעיקר מתאחדת סביב חזון ברור, באחדות ובסובלנות, כפי שהיינו רוצים כולנו.

קובי כליף, מנכ"ל אלפא טלקום, יבואנית וואווי

שוק הסלולר כיום עובר אבולוציה, טכנולוגיות ומותגים נכנסים ויוצאים מהשוק, והזירה הופכת למגוונת יותר מאשר בעבר. עבור הצרכנים הישראלים, שנחשבים למאמצי טכנולוגיות חדשות במהירות שיא, זו חגיגה של ממש, ואין ספק שכך תתאפיין גם שנת 2016.

מבחינה אישית, לאחר שעזבתי תפקיד בכיר בסמסונג ישראל, כמנהל חטיבת המובייל, נטלתי על עצמי אתגר גדול פי כמה, לנהל את חברת אלפא טלקום, יבואנית בלעדית של ענקית הטכנולוגיה הסינית, וואווי (Huawei), יצרנית הסמארטפונים השלישית בגודלה בעולם, אחרי אפל וסמסונג. בשנה זו השקנו מחדש את המותג וואווי בישראל, ותוך חצי שנה בלבד הפכנו ממותג אלמוני למותג בעל נתח שוק של 5%. בשוק כל כך צפוף ועמוס מותגים ותיקים, זהו הישג אדיר.

הנהלת וואווי העולמית ראתה את חשיבותו של השוק הישראלי | צילום: fotolia

אבל האתגר האמיתי הוא בשינוי תפיסת הצרכנים, שלפיה המוצר הכי טוב חייב להיות גם המוצר הכי יקר. בשוק הסלולר זה כבר מזמן לא כך. בשנת 2015 השקנו מספר מכשירי פרימיום מהשורה הראשונה בעולם, שזכו לתשבחות אדירות בארץ ובחו"ל. מכשירים אלה התחרו ראש בראש במכשירי הפרימיום של סמסונג ואפל ולראשונה אפשרו לצרכן הישראלי לרכוש סמארטפון פרימיום במחיר שפוי.

לשמחתי, הנהלת וואווי העולמית ראתה איתנו עין בעין את חשיבותו של השוק הישראלי, והסכימה להשקיע סכומי כסף גבוהים כדי להחדיר את המותג בישראל, ולנגוס בנתח השוק של המתחרות – מותגי האנדרואיד המובילים, ובראשם סמסונג ו־LG. אני מאמין שעד סוף 2016 וואווי תכפיל ואף תשלש את נתח השוק שלה בישראל. הציבור בארץ ימשיך לרכוש מותגי פרימיום, אבל יסרב לשלם את הסכומים האסטרונומיים שהוא משלם כיום, אם יקבל אופציות איכותיות נוספות במחירים שפויים.

אין לי ספק ששוק המובייל ימשיך לצמוח בלי שום קשר למצב השוק. להערכתי, שנת 2016 תתאפיין בצמיחה של כ־5% בשוק הסלולר.

ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל

שנת 2015 היתה ללא ספק אחת השנים הדרמטיות ביותר בשוק מוצרי הצריכה בכלל ובשוק המזון בפרט. השנה נפתחה עם חוק המזון, שנכנס לתוקפו, שינה את חוקי המשחק בשוק שבו אנו פועלים, והצריך התאמה של כל תהליכי העבודה שלנו, החל בהסכמים מסחריים וכלה בפעילויות בנקודת המכירה.

נוסף לשינויים הרגולטוריים, חווינו בשנה החולפת מצוקה של חלק מהקמעונאים ושחיקת רווח, שהובילו (לפחות במקרה של רשת מגה) למשבר פיננסי קשה שיצר הדים בכל השוק.

שחיקת הרווחיות של הקמעונאים הביאה למתח בינם לבין הספקים, ובהחלט אחד האירועים המשמעותיים שהיו לחברת יוניליוור, הוא הקונפליקט המתוקשר עם רשת שופרסל. יחד עם כל האירועים הללו, השווקים של מוצרי הצריכה קטנו באופן כללי.

אפקט מגה ימשיך לתרום לאי הוודאות בשוק. ענת גבריאלי | צילום: רמי זרנגר

למרות האירועים המאתגרים, הצלחנו ביוניליוור להגיע להישגים מאוד משמעותיים, למשל צמיחה והגדלת נתחי השוק בעולם הגלידה. הישג נוסף הוא בתחום מוצרי הטיפוח, שבו צמחנו כמותית בשוק יורד והגדלנו את נתחי השוק שלנו בקטגוריות אשר בהן אנו פועלים. מבחינת המהלכים השיווקיים שלנו, כמובן שאי אפשר להתעלם מהמהלך התקשורתי המצליח של השנה – "דניס" לברנפלקס תלמה, מהלך שזכה בכל פרס אפשרי, מספר צפיות פנומנלי לסרטונים וחשיפה תקשורתית רחבה בכל מדיה.

מבחינה עסקית, למרות התחזיות הקודרות, אני מקווה שהשוק יחזור לצמיחה מתונה ושיוניליוור תצמח אף יותר מהשוק. אני מאמינה אמונה שלמה בחזון ובאסטרטגיה של יוניליוור לקדם את תחום הקיימות כחלק בלתי נפרד מהיעדים העסקיים, ורואה בו מנוע צמיחה לעסקים. כחברה שמובילה כבר היום בתחום הקיימות בישראל, אני לוקחת על עצמי משימה אישית, לנסות ולהוביל חברות נוספות בישראל להירתם למשימה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן ולא רק כמס שפתיים.

נמשיך לשים את הצרכנים במרכז ונשמור על דיאלוג ישיר איתם במטרה להבין את שינויי ההתנהגות וההעדפות שלהם. אני מעריכה שאותם צרכנים, שהיתה להם ביקורת על קמעונאי וספקי המזון בשנים האחרונות, יתחילו להעריך את העבודה הרבה שנעשית בקרב כל השחקנים בשוק כדי להתאים את המוצרים, השירותים והמחירים לצרכים שלהם.

אני צופה שהשנה הקרובה תמשיך להיות מאתגרת מבחינת רשתות השיווק, ואני מעריכה שהשינויים בקרב הקמעונאים ו"אפקט מגה" ימשיכו לתרום לאי הוודאות וחוסר היציבות בשוק. קמעונאים וספקים כאחד יצטרכו להתרגל למציאות משתנה וללמוד להתנהל באחריות ובגמישות כדי להתאים את עצמם לתנאי השוק.

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים

כולם מבינים שתעשיית האנרגיה העולמית מתמודדת עם תנאי שוק לא פשוטים. הירידה החדה במחיר הנפט מציבה אתגרים כבירים לחברות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם, ומקשה גם על לא מעט מדינות הנשענות על הפקת נפט. ההתפתחויות הגלובאליות האלה יוצרות לא מעט אתגרים לחברות בתחום, אך לצד האתגרים, ישנה הזדמנות אדירה – פיתוח המאגרים ברמות המחירים הקיימות כיום בתעשייה עשוי להוביל לחיסכון בעלויות הפרויקטים.

השנה החולפת לא היתה פשוטה גם בעבורנו בזירה המקומית, ובמהלכה עמדנו יחד עם כל תעשיית הגז הישראלית בפני צומת דרכים גורלי. המהלך המפתיע של הממונה על ההגבלים הכניס את כולנו לסחרור רגולטורי וכפה הקפאה של הפעילות בשטח. מתווה הגז, שאושר על ידי הממשלה והכנסת, עצר את רכבת ההרים הרגולטורית שהיינו בה בשנים האחרונות ומאפשר לנו לחזור לעשייה, תוך התמקדות בפרויקט הדגל שלנו – פיתוח מאגר לווייתן – פרויקט התשתיות הגדול אי פעם בישראל. כמו כן נעמוד בפני הרחבת מאגר תמר – פרויקט אדיר כשלעצמו. עם השלמת הפרויקטים, מדינת ישראל תיהנה לראשונה בתולדותיה מביטחון אנרגטי מוחלט. נוסף לכך, ייצוא הגז למדינות שכנות אמור להכניס למדינה מיליארדים רבים ובתקווה, גם יחזק את מעמדנו האזורי. ישראל תהפוך לעוגן אנרגטי למדינות האזור.

שנת מפנה בה יונחו היסודות שיעצבו את משק הגז המקומי. יוסי אבו | צילום: יח"צ

2016 תהיה שנת מפנה שבמהלכה נשאף להניח את היסודות שיעצבו את משק הגז המקומי והאזורי בעשורים הבאים. ברמה המעשית, היעד הינו לעמוד בשורה של אבני דרך: חתימה על הסכמים לאספקת גז למדינות שכנות, גיבוש תוכנית אופטימלית לפיתוח מאגר לווייתן והרחבת מאגר תמר וגיוס המימון שיאפשר את יישום תוכניות הפיתוח. באופן אישי, ברור לי שהמשמעות היא עבודה סביב השעון – הרבה משרד ומעט בית, ועדיין אני מקווה שגם אוכל להקדיש יותר זמן למשפחה ולחברים.

ברמה הגלובאלית, אנו צפויים להישאר עם סביבת ריבית נמוכה וצמיחה מוגבלת תוך התאוששות במחירי הסחורות ובמחירי האנרגיה. נכון לעכשיו לא בטוח ששנת 2016 תוביל לשיפור מהותי בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית, ורמות הצמיחה הקיימות לא יעלו באופן משמעותי. יחד עם זאת, ההשקעה המאסיבית בפרויקטים המבוססים על גז טבעי, כגון תחנות כוח חדשות, הסבת מפעלי תעשייה לשימוש בגז טבעי, העבודות על פיתוח לווייתן והרחבת תמר, לצד פתיחת הים ליזמים חדשים שיחפשו עוד גז וגם נפט, יהיו מנוע צמיחה של המשק הישראלי בשנים הקרובות, וכך נוכל לסייע ב"הגדלת העוגה", כך שיהיו יותר משאבים לטיפול בבעיות השורש של החברה הישראלית.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי־טפחות

ככל שמדובר במשק הישראלי, התקווה היא שבסוף 2016 כלכלת ישראל תהיה במקום טוב יותר ושנראה נתוני צמיחה ופעילות טובים יותר. פעילות המשק בשנה הקרובה אמורה להיות חיובית, כאשר התוצר צפוי לגדול בכ־2.5% תוך מיצוי כושר הצמיחה בהינתן שיעור האבטלה הנמוך יחסית. מגמת פיחות השקל, ככל שתימשך, תסייע לייצוא, יחד עם המשך השיפור בכלכלת ארה"ב – יעד עיקרי לייצוא הישראלי. בתחום הנדל"ן למגורים הוציאה הממשלה לדרך מספר פרויקטים של "מחיר למשתכן", מתוך כוונה ליצור פתרון, גם אם חלקי ומצומצם, לזוגות צעירים. עם זאת ברור, שבלימת העלייה במחירי הדיור תבוא רק במקביל להגברה והאצה של מספר התחלות הבנייה בהלימה לביקוש הטבעי לדירות הקיים בישראל. בהקשר הזה ראוי לציין, כי תיק המשכנתאות הבנקאי ממשיך להתאפיין ברמת סיכון נמוכה במיוחד, הלוקחת בחשבון גם הרעה במצב הכלכלי בכלל והלווים בפרט.

מנגד, גורמי אי ודאות ניכרים ירחפו מעל 2016 – רובם המכריע בתחומים לא כלכליים, אך בעלי השפעה רבה על הכלכלה, ובראשם חשש מהסלמה ביטחונית, מקומית ואזורית, מחירי הנפט וההפרדות (decoupling) במדיניות המוניטרית הבין־גושית.

בזירה המקומית, מטרותיה המוצהרות של ועדת שטרום, להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולהכנסת שחקנים חדשים, מייצרות אף הן אתגר מיוחד, כמו גם הרגולציה, יוזמות החקיקה בעניינים בנקאיים והאווירה הציבורית כלפי הבנקים.

תוכנית העבודה לשנה זו, שאישרנו לאחרונה, בהחלט מתייחסת לנושאים אלה ומציבה לבנק יעדים שאפתניים שתכליתם לשמר את מעמדו המוביל במערכת הבנקאית.

שנת 2016 נפתחת כאשר במערכת הבנקאית הולכות ומתחדדות שתי תפיסות שירות שונות ומבודלות בתכלית: האחת רואה בטכנולוגיה תחליף לשירות הבנקאי האישי וחותרת להמיר עוד ועוד שירותים שעד היום הוענקו ללקוחות באמצעות הבנקאי שלהם בסניף, באפליקציות ובאמצעים טכנולוגיים אחרים. השנייה, זו שאותה מוביל מזרחי־טפחות, משלבת באופן מיטבי בין האדם־הבנקאי לבין המכונה, ומייעדת לטכנולוגיה תפקיד של אמצעי ולא מטרה.

ועדת שטרום תייצר אתגר מיוחד. אלדד פרשר | צילום: אבשלום שושני

בצד הקמעונאי, גם בשנה החולפת המשכנו לפתוח ניפים חדשים, בניגוד למגמה הרווחת בענף, והוצאנו לפועל את החלטתנו על כניסה למגזר הערבי, עם פתיחתם של שני סניפים שהצטרפו לסניף שלנו בנצרת: בכפר יאסיף ובאום אל־פחם.

הטמענו בבנק כולו, ובמיוחד בנקודות הממשק עם הלקוחות, את מהלך "הבנקאות השמחה", שעליו הכרזנו בשלהי 2014, והצלחנו באמצעותו לשפר משמעותית את חוויית השירות ללקוחות קיימים תוך גיוס עשרות אלפי לקוחות חדשים.

בד בבד המשיך הבנק להגדיל את נפח האשראי בתחום העסקים הקטנים ולגייס אלפי לקוחות חדשים, הן באופן עצמאי והן במסגרת הקרנות הייעודיות. הרחבת הפעילות בתחום העסקים הקטנים תהיה אחד היעדים המרכזיים בתוכנית העבודה גם בשנת 2016.

מזרחי־טפחות רואה בגופים המוסדיים שותפים, ולכן הרחבנו את שיתופי הפעולה והסינדיקציות עם גורמים בשוק ההון, שבאו לביטוי במגוון עסקאות ייחודיות בתחומי הנדל"ן בארץ ובחו"ל, יהלומים ועוד.

את 2015 חתמנו עם שתי עסקאות חדשניות המהוות פריצת דרך בישראל – גיוס הון רובד שתיים באמצעות אג"ח מסוג COCO, ומכירת נתח מתיק המשכנתאות של הבנק לחברות מקבוצת מנורה־ מבטחים. בכוונתנו להמשיך גם ב־2016 לבחון שיתופי פעולה מסוג זה, המשרתים באופן מיטבי את צורכי הבנק והגופים המוסדיים.

זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה

להערכתי, המשק ימשיך לצמוח ב־2016 בצורה מינורית, בקצב של 3% במקרה הטוב, ושיעור הגידול בצריכה הפרטית יהיה דומה לזה שראינו ב־2015. נוסף לכך קיים סיכוי רב שעד סוף השנה הממשלה תבחר ללכת לבחירות חדשות, מהלך שעשוי לערער את היציבות הפוליטית ולהכניס ממד של אי ודאות כלכלית מוגברת, יחד עם גידולים בצריכה הממשלתית.

התנאים האקסוגניים המשמעותיים ביותר שיפעלו השנה על החברה הם שערי המטבעות, עליית הנפט, שערי הריבית ותחושת המיתון שמלווה את המשק הישראלי.

רמת התחרותיות הגבוהה בתחום קמעונאות החשמל וה־home improvement תימשך גם במהלך 2016, כשיותר ויותר גורמים יכנסו לתחום הסחר האלקטרוני, מה שישפיע באופן ישיר הן על תפיסת המחיר של הצרכן והן על רמת התחרות בין השחקנים המרכזיים.

בענף המיזוג תימשך המגמה של חדשנות בעיקר בתחום האינוורטר וההתייעלות האנרגטית, זאת בנוסף להטמעת פתרונות IOT בתוך המכשיר עצמו.

במקרה הטוב יצמח המשק ב-2016 בקצב של 3%. זאב קלימי | צילום: יוני רייף

בשנה האחרונה הצליחה אלקטרה מוצרי צריכה לממש את רוב תוכניותיה העסקיות: מיציאה ממצב של משבר שהחל בסוף 2013, עד ליישום מוצלח של תוכנית התייעלות והקניית דרך עסקית חדשה. המהלך השפיע על כל אחד מהפרמטרים המרכזיים שהוגדרו: שיפור הרווחיות, השבחת כוח אדם ניהולי, שינוי תפיסה אסטרטגי והקניית חזון עסקי וערכי לחברה.

בין המהלכים שבוצעו: פתיחת הסכמי אספקה עם ספקים, כגון Midea הסינית, אחת מיצרניות המזגנים הגדולות בעולם, ועם וירלפול, מילה וליבר, יצרניות מוצרי חשמל ביתיים. כמו כן התבצעו סגירה של חנויות מפסידות, הקמת אתר סחר מקוון, פתיחת הסכמי שכירות ושיפורם ועוד.

ברמה העסקית, אני רוצה להגיע לסוף שנת 2016 כשהחברה מיישמת בהצלחה את האסטרטגיה שהתוותה ומצליחה להציג צמיחה בכל תחומי הפעילות המרכזיים שלה.

ברמה האישית, אני רוצה למצוא השנה בין שלל המשימות העסקיות הרבה יותר זמן לעיסוק בתחביבים שלי ולבילוי זמן איכות עם המשפחה והחברים, שזאת הפעילות האהובה עליי.

חגי בדש, מנכ"ל פסגות

הירידה במחירי הנפט, ההאטה המתמשכת בסין והתחזקות הדולר מול האירו ומטבעות השווקים המתעוררים הן שהזינו את התנודתיות החדה בשווקים לשנת 2015.

המשק הישראלי הציג צמיחה חיובית מתונה של 2.5%, בעיקר בזכות הצריכה הפרטית אשר צמחה ב־5% על רקע הריבית האפסית, שיעור האבטלה הנמוך וירידות המחירים. סביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות המשיכו לתמוך בהסטת כספים מהפיקדונות לעבר המוצרים הפיננסיים. בסך הכל הסתיימה השנה עם תשואה חיובית, אם כי נמוכה, כאשר בקופות הגמל עומדת התשואה הממוצעת על כ־2.5%.

על אף האתגרים הרבים בכלכלה ובשווקים, סוגר בית ההשקעות פסגות שנה מצוינת מבחינה עסקית. לצד הובלת טבלאות התשואה בקופות הגמל וההשתלמות באופן עקבי, הצגנו ביצועים מצוינים גם בקרנות הנאמנות ובתיקים המנוהלים.

הצלחתו האמיתית של הארגון באה לידי ביטוי בהפגנת האמון הגדולה שקיבלנו מצד ציבור הלקוחות, כאשר 2015 נסגרה כשנת שיא בגיוסים. בפתחה של 2016 הצמיחה הגלובאלית אמנם ממשיכה להשתפר, אך בקצב מתון ובאופן לא מאוזן בין המדינות השונות. הצמיחה המתונה ממשיכה ללחוץ את האינפלציה למטה, זאת נוסף למחירי הסחורות שירדו בשיעור חד בשנים האחרונות. בישראל לחצים אלו מלווים גם ברפורמות ממשלתיות להוזלת יוקר המחייה, אשר צפויות להותיר את האינפלציה ברמה נמוכה גם לאורך מרבית 2016. לאור זאת אנו צופים כי גם סביבת הריבית תמשיך להיות נמוכה ברוב מדינות העולם. בארה"ב ראינו העלאת ריבית ראשונה זה עשר שנים, אך תוואי ההעלאות צפוי להיות מתון ואיטי.

רפורמות ממשלתיות צפויות להותיר את האינפלציה ברמה נמוכה. חגי בדש | צילום: יח"צ

לאור מפת הסיכונים הגלובלית העמוסה והתנודתיות הגבוהה בשווקים, נדרש ניהול השקעות מקצועי המבוסס על מחקר יסודי ומקיף, פיזור גלובאלי רחב המאפשר הפחתת הסיכון ודינמיות גבוהה לצורך ניצול הזדמנויות בשוק. בכל הנוגע לרכיב המנייתי, אנו מעריכים כי השיפור הכלכלי בעולם, התמחור הסביר ביחס לרמת המכפילים ההיסטורית וסביבת הריבית הנמוכה אשר תמשיך ללוות אותנו גם ב־2016, תומכים בהמשך ההשקעה באפיק זה. עם זאת, נדרשת סלקטיביות גבוהה ברמת האזור הגאוגרפי, הסקטור וגם המניה הבודדת.

בשוק האג"ח הממשלתי אנו רואים בשנים האחרונות כי התשואה הגלומה הולכת ויורדת, זאת במקביל לעלייה מתמשכת בסטיות התקן, בעיקר בחלקו הארוך של עקום התשואות. לאור זאת, יש למקד את ההשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ קצר־בינוני, תוך שמירה על רכיב נזילות גבוה. יש להמשיך ולגוון את הרכיב בחו"ל – כאשר קיים היום היצע אג"ח אשר מספק תשואה גבוהה יותר ביחס לרמת הסיכון הגלומה בו. כמו כן אנו צופים כי ב־2016 יהיה אפשר לייצר תשואה עודפת באמצעות הרכיב הקונצרני, אך גם כאן נדרשת סלקטיביות.

בשנים האחרונות אנו עדים להבדלים מהותיים בין השווקים הפיננסיים הריכוזיים לתחרותיים. בתחומים שבהם פעילים בתי השקעות קיימת תחרות אמיתית על ליבו של הצרכן בהיבטי תשואות, תפעול ושירות. כך לדוגמה, בענף הגמל וההשתלמות 67% מהשוק בלבד מוחזק על ידי חמישה בתי השקעות, וענף קרנות הנאמנות מאופיין בתחרות ניכרת ומבוזר בין 19 חברות שונות. ענפי הפנסיה והביטוח, לעומת זאת, מאופיינים בריכוזיות, כאשר 96% משוק הפנסיה ו־94% משוק ביטוחי המנהלים מוחזקים בידי חמש חברות הביטוח הגדולות. פסגות נכנס לפני כשנתיים לתחום ביטוחי החיים ולפני כשנה לתחום פוליסות החיסכון. נכון להיום כבר ניתן להבחין בניצני התחרות בתחומים אלו.

קובעי המדיניות והרגולטורים מבינים כיום את הצורך בהגברת התחרות ומבצעים צעדים ראשונים לקידומה בתעשייה הפיננסית. בידי בתי ההשקעות פוטנציאל ממשי וזמין להגברת תחרות זו.

למנהלים חוזים – חלק ב'