|
פורבס בדק: מי הן החברות החברתיות בישראל – ומי מצפצפות על האזרחים? לצפייה בשאר הכתבות בסדרה לחצו כאן תאגידי המזון עיקר התלונות נגד חברות המזון נוגע בתחום שהכי רלוונטי לאזרח, הכיס שלו. כלומר: המחירים. בעוד שדוחות האחריות התאגידית כמעט ולא עוסקים בתחום הזה, ניתוח שערך ארגון אמון הציבור בנושא המחירים בשווקים לאורך השנה האחרונה, העלה תמונה לא מחמיאה בעניין ההוגנות וה"אחריות התאגידית" של כל החברות הגדולות. כך למשל, במחקר שערך הארגון על התייקרות מוצרי מזון מובילים במכירות בשנים 2008 עד 2011, נמצאו עליות מחירים של 24 אחוז ואף 35 אחוז במוצרים שבהם לחברות תנובה ושטראוס נתח שוק של 80 אחוז ויותר. בנוסף, בהשוואות מחירי מוצרים בישראל ביחס למחירם בשווקים תחרותיים בעולם, נמצאו בכל שלוש חברות המזון הגדולות מוצרים יקרים בעשרות אחוזים ממחירם במדינות אחרות. בשלוש חברות המזון הגדולות נצפו פרקטיקות של קביעת מחירים גבוהים מאוד בישראל במקביל לשליטה הגבוהה שלהן בשוק. לפי הארגון, "אם אחת החברות מבקשת להוכיח אחריות תאגידית אמיתית, עליה לתמוך בפומבי בקיום השוואות מחירים שוטפות בין המחיר של מוצריהן בארץ למחיר מוצרים מקבילים בשווקים תחרותיים בחו"ל". עיקר הניתוח כאן נוגע לאחריות הסביבתית של החברות, לתרומתן לקהילה וליחס שלהן לעובדים – קריטריונים חשובים לא פחות – אך אין ספק שהבעיה המרכזית שלהן, לפחות בכל הנוגע לביקורת הציבורית, טעונה שיפור אצל כולן. תנובה (לא מופיעה במדד מעלה. לא מופיעה במדד השקיפות) צילום: אריאל ירוזולימסקי תנובה עמדה במרכזה של המחאה החברתית שפרצה בקיץ שעבר. בעקבות המחאה והחרם על מוצריה, נאלצה היו"ר זהבית כהן לפרוש מתפקידה ולחברה נגרמו נזקים כספיים כבדים. מדוחות החברה לשנת 2011 עולה כי הרווח הנקי של תנובה נחתך ב־90 אחוז לסכום של 50.5 מיליון שקל. אבל נראה שתנובה פשוט לא למדה דבר והיא ממשיכה לצפצף על הציבור. משלמור, חברת יחסי הציבור של תנובה, נמסר בתחילה כי היא אינה מעוניינת לשתף פעולה. לאחר פנייה נוספת לדוברת החברה, אלונה אריאלי להב, היא נאותה לשתף פעולה אך עדיין לא היה ביכולתה להעביר נתונים מספקים. תנובה – כזכור מקרב הענק שניהלה היו"ר זהבית כהן נגד מאיר שמיר בניסיון למנוע את פרסום דוחותיה בציבור – אינה חברה ציבורית, וככזו היא הרבה פחות שקופה לציבור, ומעט מאוד מידע קיים אודותיה. העובדה שהחברה סירבה לשתף פעולה עם פורבס הייתה כמובן בעוכריה, שכן המידע המועט שמתפרסם בחודשים האחרונים אינו מחמיא, בלשון המעטה. מבחינה סביבתית: באחרונה נקנסה תנובה בכ־15 מיליון שקל בגין חריגה בהזרמת שפכים – הקנס הגבוה ביותר שהוטל אי פעם בגין עבירה סביבתית. מהחברה נמסר בפרסומים בנושא, וכך גם ענתה לפניית פורבס, כי היא אינה מעוניינת להגיב. בכל מקרה, הקנס טרם שולם ותנובה הגישה טיעונים לעונש. מהדוחות שפרסמה לפני מספר שבועות, עולה כי ארבעה ממתקני החזקת האמוניה שלה עשויים להיות מסוכנים למרכזי אוכלוסייה, זאת עקב התקרבות בנייה למפעלים. בדיווחים השונים על פרסום הקנס צוין כי המפעל לא הקים מתקן לטיפול באיכות התמלחת כפי שהתבקש והתחייב לבצע. הקנס, צוין, הוא גם על חריגה מאיכות השפכים המותרת. בכל הנוגע ליחס לעובדים, עובדי החברה פתחו באחרונה בשביתה ולא הפיצו מוצרים מסוימים לרשתות השיווק, בעקבות סירובה של ההנהלה לתוספת שכר בשיעור של 5 אחוזים לשנה. בנוסף, לטענת ועד העובדים סירבה החברה להעביר חלק מעובדי דרג ב' לדרג א', ולדאוג להפרשה מלאה לפנסיה. באשר למעורבות בקהילה, באתר החברה מצוינים פרטים כלליים בנוגע לפרויקטים שהיא מבצעת עבור חיילים וילדים, אך ללא ציון עלויותיהם כך שלא ניתן להעריך את סך תרומתה. באתר של מוזיאון תנובה, מצוין כי "מאז ומתמיד ראתה עצמה תנובה מחויבת להתנדב ולפעול למען הקהילה והסביבה בישראל". תנובה היא ההפך הגמור משטראוס־עלית. החברה לא העבירה נתונים, לא מפרסמת דוחות בכלל ולא משתפת את דירוג מעלה בפרטיה. השקיפות ממנה והלאה. בתנובה אפילו מעדיפים לשלם קנסות למשרד להגנת הסביבה מאשר לשתף אותו בפרטים על מדדי איכות הסביבה שלה, או להקים מתקנים פחות מזהמי סביבה, מה שכנראה לא מעיד עליה טובות. כמה מצער שחברה כה גדולה וחשובה בציבוריות הישראלית מתנהגת בצורה כזו. דוברת תנובה מסרה: "לראשונה בסוף מארס 2012 פרסמנו את הדוחות הכספיים המלאים של שנת 2011 דרך חברת מבטח שמיר. במסגרת הדוחות התפרסם גם דוח ברנע, ושם מפורטים גם נושאים הקשורים לאיכות הסביבה, חלק מאחריות תאגידית. מעבר לכך אין חובה לפרסם על חברות פרטיות". באתר החברה, שמונה כ־8,500 עובדים, ישנו תיאור של פעילותה הקהילתית. לאחר העברת רשימת שאלות מסודרת שהועברה לכל שאר החברות, נמסר כי אין ברשות תנובה את הנתונים המבוקשים, מאחר שהחברה היא לא חברה ציבורית ולא חברה במדד מעלה. צילום: יח"צ לפי דוח מעלה, החברה חלשה יחסית בהתנדבות ובסביבות העבודה שלה (8 ו־7 בהתאמה, ציונים גבוהים יחסית לחברות רבות, אך נמוכים ביחס לשטראוס). בדוח של הקליניקה לאחריות תאגיד יוצא כי אסם שילמה יותר מסים מאשר הייתה יכולה אילו עשתה תכנוני מס אגרסיביים יותר, וזאת בשיעור נמוך יחסית של כ־0.47 אחוזים. בדומה לשטראוס, החברה נמצאת בקבוצת הדירוג השנייה בדוח על רמת עמידה בתקני איכות סביבה שפרסם המשרד להגנת הסביבה. החברה מציינת במסמך מדיניות החברה כי היא "רואה באיכות, בבטיחות ובהגנה על הסביבה דרך חיים", אולם מעבר לציון המרשים של המדיניות החשובה, היא לא חושפת פרטים נוספים על האופן שבו היא מיישמת את מדיניותה. החברה, שמעסיקה כ־4,900 עובדים אשר רובם בהסכמים קיבוציים כמקובל בענף, הצהירה כי תתאים את עצמה לקריאות הציבוריות לצדק חברתי. עד אז, השכר של שישה מנהלים בכירים באסם עמד על כ־15 מיליון שקל, עם מנכ"ל שהשתכר כ־3.6 מיליון שקל, בשנת 2011. לפי ההערכות שפורסמו בעיתונות הכלכלית, קרוב לשליש מעובדי החברה מועסקים בשכר הנמוך מהשכר הממוצע במשק. עוד לפי דוח של החברה לשנת 2011 שפורסם בבורסה, החל משנת 2004 ועד לשנת 2011 נחסכו כ־250 אלף מטר קוב מים, וזאת למרות גידול בכמויות הייצור. לשם השוואה, צריכת המים בשנה למשק בית בישראל היא 90 קוב לנפש. בנוסף, 65 אחוז מהמוצרים שלה מופנים למיחזור. לפי אותו דוח, גדלה תרומתה לקהילה לסכום של כ־11.2 מיליון שקל, בהשוואה למעט יותר מחצי מן הסכום בשנה שלפני כן. שטראוס־עלית (30 נקודות במדד מעלה. 88 אחוז במדד השקיפות) צילום: יח"צ בחודשים האחרונים ישנה ביקורת ציבורית רחבה על מרבית החברות הגדולות במשק, כשביניהן גם חברת שטראוס. הביקורת האחרונה נגעה בחטיף הפופולרי "פסק זמן", לאחר שהתברר כי מחירו בחו"ל זול יותר מאשר מחירו בישראל. במהלך המחאה אף נערכה הפגנה מול ביתה של עפרה שטראוס. עם זאת, בכל הנוגע לאחריות חברתית, לעפרה שטראוס יש הרבה סיבות להתגאות ולטפוח לעצמה על השכם. חברת שטראוס־עלית מובילה בתחום זה באופן בלתי מעורער ובפער גדול משאר המתחרות. ניתן לומר שהיא אחת החברות הטובות, ואולי אף הטובה שבהן, בכל הפרויקט הרחב הזה, והמדדים השונים מצביעים על עליונות במרבית התחומים שבדקנו, ובראשם השקיפות. עפרה שטראוס, יו"ר הקבוצה, היא היו"ר של ארגון מעלה. בתחום המזון, אפשר לומר בבטחה כי מדובר במנצחת הבלתי מעורערת מבין כל חברות המזון. ציון מושלם במדד מעלה, מקום ראשון בקטגוריה בכל הנוגע לשקיפות, היחידה עם דוח אחריות תאגידית מסודר ומפורט. בנוגע לסביבת העבודה, 87 אחוז מן העובדים מציינים כי הם גאים לעבוד בחברה, שנמצאת בדירוגגבוה ב־BDI, חברת מידע שמדרגת את החברות הגדולות במגוון תחומים ובין היתר בשביעות רצון העובדים. שיעור הנשים המנהלות עומד על מעט יותר משליש. בקרב העובדים, גברים זכו לשכר גבוה יותר ב־8 אחוזים מן הנשים. נתון משמעותי הוא שמתוך עובדי הקבלן של החברה ב־2009 – 65 אחוז מן העובדים הפכו לעובדים מן המניין בשנה שלאחר מכן, זאת לפי דוח האחריות התאגידית של החברה. בכל הנוגע למעורבות בקהילה, השקיעה החברה לפי דוח האחריות התאגידית האחרון שלה (משנת 2010) כ־17 אלף שעות של העובדים. שווי שעות העבודה עומד על קרוב לכ־600 אלף שקל. בשנה זאת היא תרמה מוצרי מזון בסך של כ־5.6 מיליון שקל לפי דיווחיה. בתחום איכות הסביבה, כך לפי אותו דוח, החברה הפחיתה את כמות הפסולת שלה ופעלה למיחזור חומרים. בין דוחות האחריות התאגידית של החברה חל שיפור של כ־22 אחוז בהפחתת משקל הפסולת בחברה. גם בהפחתת גזי החממה נרשם לחברה הישג לא רע, פיחות של כ־8 אחוזים ביחס לדוח הקודם. לרעתה של שטראוס־עלית יצוין כי בדוח של הקליניקה לאחריות תאגידית היא שילמה פחות מסים ממה שאולי ראוי היה שתשלם (זאת באמצעות תכנוני מס פחות אגרסיביים, לפי דוח של המרכז האקדמי). נקודה שיש לרשום לזכות החברה היא העובדה שנרשמה למערך הרישום והדיווח של פליטת גזי חממה שמופיע באתר המשרד להגנת הסביבה, ובכך הייתה לחברת המזון היחידה שעושה זאת. החברה נמצאת בקבוצת הדירוג השנייה בדוח על רמת עמידה בתקני איכות סביבה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, כאשר אף חברה מבין הנמצאות בכתבה זאת לא הגיעה לדירוג הראשון (יצוין, כי חלק ניכר מהתחומים לא נסקרים במדד המדובר – למשל: סלולר, גופים פיננסיים). |
