נוחי דנקנר: "אם הייתי יודע שהתנאים ישתנו – הייתי מוכר את סלקום לפני הרפורמה בסלולר"

אחת "המגרעות" שמנסים להדביק למועמדים לתפקיד נגיד בנק ישראל היא, רחמנא ליצלן, הקשר לקבוצת אי.די.בי. על פרופ' מריו בלכר מארגנטינה נכתב שהוא כיהן כדירקטור בקבוצת החברות של אדוארדו אלשטיין, שהתמודד על רכישת אי.די.בי.

פרופ' צבי אקשטיין מהמרכז הבינתחומי "הואשם" בכך שזמן קצר לפני סיום כהונתו בבנק ישראל קיבל הצעה להצטרף לקבוצת אי.די.בי כדירקטור. לא ברור אם השניים הצהירו בפני ועדת טירקל על "מחדלים" אלה בקורות החיים, ולא ידוע אם המותג אי.די.בי יעמוד להם לרועץ במרוץ לנגידות.

עד לפני שלוש שנים ההשתלבות בקונצרן אי.די.בי הייתה חלומו של כל רגולטור או של פרח ענף ראיית החשבון ועריכת הדין. מאז נקלעה לקשיי הנזילות החמורים, הפכה אי.די.בי מקונצרן לפירמידה, נוחי דנקנר לפרעה ומנהליו – מאנשי עסקים לטייקונים.

האם בשלב מסוים עמדת להישבר? שאלתי את דנקנר השבוע, אפילו תיארת את עצמך כגלדיאטור ברומא. "לא. לחלוטין לא. זה לא עמד על הפרק לרגע, למרות שתאמין לי שצריך תעצומות נפש בלתי רגילות כדי להתמודד עם מה שעברתי. מוקדם עדיין להספיד אותי", השיב.

הימים הקרובים יהיו המכריעים בקביעת גורלה של אי.די.בי. בית המשפט קבע שעד ה־22 באוגוסט (יום חמישי הקרוב) יש להשלים את מכירת כלל ביטוח. עד יום ראשון שלאחר מכן (ה־25 באוגוסט) ייקבע גורל הסדר החוב בקונצרן. דנקנר מגיע לשלב האחרון של מרוץ המרתון להצלת השליטה באי.די.בי כאצן שבמהלך הריצה לא רק שלא הוגש לו בקבוק מים או שהריעו לעברו, להפך: לאורך הדרך הוא ספג עגבניות, חבטות, נאצות ועוד נעצר לבדיקת סמים.

למרות כל אלה ערך דנקנר את ההכנות העסקיות הנדרשות להבראת אי.די.בי באותה נחישות של מטוס ג'מבו המתנתק ממסלול ההמראה. מדובר במיזוג כור עם דיסקונט השקעות, מכירת מניות קרדיט סוויס לשיפור הנזילות ומכירת כלל ביטוח. ערב סגירת העסקה נסוג המשקיע מתאילנד וכעת מחפשים חלופות להשלמתה עוד לפני סיום הרבעון.

השלמת העסקה תחסוך מאי.די.בי פיתוח רישום אזהרת רווח, והיא תהיה מסוגלת לפרוע את
התחייבויותיה. נוסף על כך, דנקנר מנהל מגעים מתקדמים לגיוס משקיעים לאי.די.בי אחזקות. אחד מהם, משקיע מאוקראינה, התקשר לדנקנר במהלך השיחה בינינו.

דנקנר: "גם לאחר השלמת העסקאות, פוטנציאל ההשבחה של אי.די.בי, ובראשן חברת הבת מכתשים אגן, הוא גבוה. יש לנו קשרים מצוינים עם שותפתנו הסינית כמצ'יינה, שיחד איתה נבצע מהלכים עסקיים נוספים".

נוחי דנקנר | צילום: פול תמונות – טל שחר, ידיעות אחרונות

הודעתם על כוונתכם לממש בהדרגה את האחזקות בקרדיט סוויס. האם התחלתם?

"מימוש קרדיט סוויס הוא מהלך משלים לשיפור התזרים שיהיה בעקבות מיזוג כור עם דיסקונט השקעות. מניית קרדיט עלתה בשיעור ניכר בחצי השנה האחרונה, והמימוש הוא מהלך הגיוני. אבל עדיין לא התחלנו למכור. אם ניקח בחשבון את ההשקעה הכוללת במניות קרדיט סוויס, אזי אנחנו ברווח".

אלא שכאמור, התנאי לפיתוח אי.די.בי הוא גיבוש הסדר חוב חדש שבמסגרתו ימשיך דנקנר להיות בקבוצת השליטה. הדבר היחיד שצריך לעניין את המוסדיים הוא החלופה שבה יצליחו למקסם את התועלת לחוסכים. כל שיקול כמו כעסים, תסכולים וסידורי עבודה עתידיים אינו רלוונטי.

רק שלוח הזמנים הצפוף אינו ידידותי בעליל עבור דנקנר. "אני במו"מ מתקדם להכנסת משקיע נוסף. לא יקרה דבר אם אחרי תקופה ארוכה כל כך של מגעים, סגירת ההסדר תידחה בעוד כמה ימים. למרות הכל אני אופטימי".

ברור שנעשו טעויות בניהול אי.די.בי. אתה מוכן לומר מה הטעות הגדולה ביותר שנעשתה, והאם יש לך לקחים להפיק מכך?

"בוודאי. יש הרבה לקחים, והיו טעויות. יש עסקות שהיום אולי לא הייתי מבצע, אבל זאת חוכמה בדיעבד. אפשר להגיד שכאשר מעריכים גורמי סיכון צריך להביא בחשבון גם אפשרות לתרחישים בלתי צפויים, ואני מדבר על שוק הסלולר. לו הייתי צופה מראש שהרגולטור ישנה את תנאי המשחק בשוק בצורה כל כך קיצונית, אין ספק שהייתי פועל למכירת סלקום עוד לפני הנזק האדיר שנגרם לה. אי.די.בי נפגעה גם מפני שסלקום הייתה פרת המזומנים החשובה ביותר שלה (רווח של 1.3מיליארד שקל לשנה – י"ש). השווי הנכסי שלה הגיע לפני הרפורמה לשיא של 3.6 מיליארד דולר. מאז הרפורמה צנח שוויה ל־500 מיליון דולר, ורק בחודשים האחרונים היא התאוששה והגיעה ל־1.1 מיליארד. הפגיעה בסלקום הייתה הקשה ביותר מבין כל אחזקות הקבוצה".

אז אתה כועס על הרגולציה?

"בעניין סלקום אני יכול לקבוע שהרגולציה הייתה לא מידתית. ניתן היה לבצע את השינויים על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אין לי עניין להתייחס כיום לפעולת הרגולטורים האחרים. אני גם לא מעוניין להחמיא לחלקם, מחשש שאולי זה עוד יזיק להם בתקשורת".

"הפגיעה בסלקום הייתה הקשה ביותר מבין כל אחזקות הקבוצה" | צילום: ארטיום דגל

וכולם מחכים לנחיתה

באירוע הבא יש הרבה סמליות: בבוקר פרסום דוחות אל על לרבעון השני (רווח מאכזב של 3.7 מיליון דולר) דיווחה החברה על נחיתת חרום של מטוס בטיסת 004 מניו יורק לתל אביב עקב התראת גלאי עשן בשירותים.

זה לא היה מטריד אלמלא תקלות נוספות שנחשפו לאחרונה. המנכ"ל אליעזר שקדי הבהיר ששיעור התקלות בחברה נמוך בהשוואה לממוצע בעולם, והמצב רק משתפר. אלא שעם כל החשיבות לתקלות, הדבר המרכזי העומד על הפרק באל על הוא כניסת קרן ההשקעות פימי כשותפה. הדיווח הראשוני לבורסה ב־31 בינואר 2013 הכה בתדהמה את ענף התעופה. קרן ההשקעות פימי בניהולו של ישי דוידי פתחה במגעים לרכישת השליטה באל על, נמסר בהודעה.

המשקיעים קיבלו את הדיווח בהתלהבות ומחאו כפיים כאילו רק עתה הם נחתו בשלום בנתב"ג. אם תושלם העסקה, תשקיע פימי 75 מיליון דולר תמורת הזכות להטיס קדימה את חברת התעופה הלאומית. משפחת בורוביץ אמורה הייתה לתפוס את עמדת טייס המשנה. 
דוידי סבור שאל על נמצאת בסכנת הידרדרות, ולכן התנה את הסכמתו לשידוך בכמה צעדים, ובראשם חתימת הסכם קיבוצי חדש ותוכנית התייעלות מקיפה. אלא שמאז נתקע המו"מ, או כפי שהעובדים טוענים: "ההנהלה סגרה את השיבר ואין עם מי לדבר".

לוח הזמנים לסגירת העסקה נדחה כמה פעמים. המועד העדכני הוא סוף אוגוסט, עם אפשרות לקבלת מועד ב' בסוף אוקטובר. כפי שהדברים נראים כעת, אין שום סיכוי שהעסקה תושלם עד סוף אוגוסט מסיבה פשוטה: אין מגעים בין ההנהלה לעובדים. 

ראובן וירובניק, סמנכ"ל אל על ומנציגי ההנהלה במו"מ, יצא לחופשה. העובדים ששיגרו לפני כחודש נייר עמדה עם שבעה סעיפים לא שמעו מאז מההנהלה. בין הצדדים קיימת הטחת האשמות בנוגע לשאלת האחריות לטרפוד המגעים. ההסתברות לחתימת ההסכם נראית רחוקה כמו האפשרות שבעוד תשעה חודשים ייחתם הסכם שלום עם הרשות הפלסטינית.

מנכ"ל קרן פימי, ישי דוידי | צילום: יונתן בלום

בינתיים קרן ההשקעות פימי הרימה ידיים. פורמלית היא לא נסוגה מהעסקה, אבל בפועל היא מתמקדת בפעילותה השוטפת. מסוף ינואר השלימה פימי שלוש עסקאות: רכישת השליטה בתאת טכנולוגיות תמורת 125 מיליון שקל, רכישת אוברסיס קומרס תמורת 110 מיליון שקל ומגעים לרכישת %30 ממניות ח.מר תמורת 95 מיליון שקל. עם היוודע דבר המגעים זינקו מניות ח.מר בבורסה בלא פחות מ־%15. בבורסה קוראים לזה "פרמיית דוידי". נוסף לכך מימשה הקרן אחזקות ב־250 מיליון שקל ברווח של 160 מיליון שקל.

בינתיים באל על המנועים דוממים. ההנהלה והעובדים מבינים שכניסת פימי לאל על היא חבל הצלה לחברת התעופה הלאומית והזדמנות שלא תחזור. ניסיון העבר מוכיח שפימי הצליחה להשביח את שווי החברות והועילה לעובדים ולבעלי המניות. בפימי יש תוכנית פעולה מדויקת לגבי אל על, והיא מתייחסת לא רק לתחום השכר אלא למנגנוני הרכש, נטרול סיכונים, כניסה לשווקים חדשים ועוד. ההשקעה תשפר את מצב אל על, תחזק את בסיס ההון ותשפר את סיכויי ההתמודדות מול המתחרים בשווקים הבינלאומיים.

יו"ר ועד עובדי אל על, אשר אדרי, טוען שהאחריות לטרפוד המגעים היא בהנהלת אל על. "אנחנו לא מוכנים להיות האשמים בכך. הגשנו נייר עמדה כבר ב־15 ביולי, אלא שמאז לא שמענו כלום מההנהלה. אנחנו מוכנים לשתף פעולה ולהתייעל כמו הרעת התנאים לדור ג', תוכנית פרישה, קיצוץ בהוצאות הטייסים בחו"ל ועוד, אבל בשום אופן לא מוכנים לקצץ בשכר שהוא ממילא נמוך. אין סיבה שנעשה את זה, וההנהלה מודעת לכך".

האם אינכם חוששים מההשלכות של אי כניסת קרן פימי לאל על? אתה מבין מה אתם עלולים לפספס? 

"האחריות שלי לאל על גבוהה מזו של המנכ"ל. גדלתי באל על, וכאן גם אסיים את הקריירה. אין לי משהו אחר, אבל אני לא מוכן לתת את הראש. זה לא בריא שפימי לא תשקיע, כי הזרמת כסף לאל על על ידי משקיע חיצוני היא חשובה, אבל אסור שזה ייעשה על חשבון צד אחד בלבד. פימי רוצה מראש פוליסת ביטוח בנוגע להשקעה באל על עוד לפני שהם נכנסים להשקעה. אי אפשר לראות את הכסף כבר בפעימה הראשונה. את זה אני לא יכול לתת".

בהנהלת אל על טוענים מנגד כי העובדים מתעלמים בהצעתם מהצעדים החיוניים הדרושים לשיפור המצב בחברה. "הצעת העובדים אינה רלוונטית לצורך קידום העסקה והצעדים החיוניים כולל הקטנת ההוצאה, וזה עצוב. ההנהלה עושה את כל המאמצים לכניסת משקיע לאל על, וחבל שהעובדים לא משתפים פעולה".

צילום: מתוך ויקיפדיה