נופלים וקמים: חוקרי האלצהיימר ממשיכים להיכשל בדרך לריפוי

הנושא העומד על הפרק נקרא השערת האמילואיד: הסברה שאחד הגורמים לאלצהיימר היא הצטברות של חלבון, בשם בטא אמילואיד, היוצרת גושים במוח. במובן מסוים, אין מחלוקת רבה על אמיתותה של ההשערה. מחקרים גנטיים הראו בבירור שגרסה לא נכונה של הגן הקשור לאמילואיד מובילה לאלצהיימר. השאלה כיום היא ספציפית יותר: האם תקיפת האמילואיד באמצעות תרופות יכולה להשפיע?

לילי הכריז כבר שמחקרו הנוכחי, שהוכתר כבר כאירוע השנה בעולם התרופות על ידי משקיעים רבים, נכשל. בהינתן זאת, התוצאות היו הטובות ביותר שהתומכים בתקיפת האמילואיד יכלו לקוות להן. חולים שקיבלו את התרופה של לילי תפקדו ב-11% טוב יותר במבדקי קוגניציה מאלו שקיבלו תרופת דמה, למרות שהתוצאה לא הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית. מעבר לכך, למרות שהנוגדן ביצע את עבודתו ומצא את האמילואיד בדם, הייתה לו השפעה מועטה על כמות האמילואיד במוח. אם כן, ייתכן שתרופה שתתמקד באמילואיד שבמוח תעשה עבדוה טובה אף יותר.

האם להתמקד בחולים קשים, או דווקא קלים? | צילום: fotolia

"אני חושב שיש לנו טיפול שתוקף את מטרתו, וכתוצאה מהמנגנון הזה מאט את הדעיכה בתפקוד הקוגניטיבי והפונקציונלי", אומר פול אייזן, חוקר מאוניברסיטת דרום קליפורניה, המעורב במחקרים מטעם כמה יצרניות תרופות. "אינני חושב שזו הפרכה של השערת האמילואיד, אלא אשרור שלה. למעשה, אני מאמין שזהו האשרור החזק ביותר עד כה".

ההפרכה לסברה של אייזן כל כך ברורה, שהיא כמעט שטחית: המחקר של לילי נכשל בשני ניסויים קליניים קודמים, אך הציג תוצאות יפות בקרב קבוצת חולים מתונים. ובכן, המחקר הנוכחי התמקד בקבוצה שכזו, והתוצאות לא היו כמצופה. כל זאת בלי להזכיר תרופה קודמת, שפותחה על ידי Elan Pharmaceuticals, פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון, שהשפיעה על האמלואיד, אך לא האטה את האלצהיימר. החוקרים למדו רבות מאז, בעיקר לוודא שלחולים יש סימנים ברורים של הצטברות אמלואיד במוח, או בנוזל השדרה, אך העובדה נותרת בעינה: מחקרי תרופות לאלצהיימר נחלו 100% כישלון בעשור האחרון.

אם התרופה הזו תצליח, היא תיראה כמו ביוגן – אדוקנומאב. בסריקות CT, היא בבירור מסלקת עודפי אמלואיד, וטוב מכך, כמות גדולה יותר של התרופה מסלקת יותר אמלואיד. ישנה תופעת לוואי הקשורה לעודף נוזלים במוח אצל כשליש מהחולים. עם זאת, לחוקרים עדיין אין מספיק מידע שיאפשר להם לבחור בתרופה ובמינון הנכונים. היא בהחלט יכולה לעבוד, אך קשה לומר משהו מעבר לכך.

מחקר האלצהיימר זקוק לניצחון. האופציה מבוססת-האמלואיד הבאה היא גלולה של חברת מרק, שאמורה לצאת בשנה הבאה. היא משתמשת במודל מחקר ישן יותר שלא מברר האם יש לחולה עודף אמלואיד במוח, ובוחן חולים קשים יותר, שני גורמים המפחיתים את הסיכויים. חוקרים סקפטיים, כמו ד"ר סמואל גנדי מבית החולים Mt. Sinai בניו יורק, חושבים שתרופות מבוססות-אמלואיד צריכות להינתן בשלב הרבה יותר מוקדם כדי שיועילו.

בהתחשב בהתמקדות של מנהל המזון והתרופות (FDA) בניסיון לאשר תרופות מהר יותר, הרגולטורים יכולים לשקול האם לספק הנחיות ברורות יותר עד כמה הם מוכנים להוריד את הרף לשם שיפור תרופות האלצהיימר. משקיעים בוול סטריט משוכנעים שלילי יוכל להשיג אישור אם יוכל אף רק להאט ההתדרדרות בקוגניציה, אך באופן מסורתי, ה-FDA דורש שיפור בקוגניציה ובתפקוד יחד. הנחיות ברורות יותר ומסלול מהיר יותר ישמרו את חברות התרופות בתחום, מאחר וניצחון מבושש להגיע. מצד שני, הדבר עשוי לסכן חולים שיקבלו תרופה שלא משפיעה בצורה משמעותית.