רופא, הנעזר בבינה מלאכותית לניתוח הדמיות רפואיות, בוחן צילום רנטגן על גבי מסך | צילום: AFP via Getty Images
רופא, הנעזר בבינה מלאכותית לניתוח הדמיות רפואיות, בוחן צילום רנטגן על גבי מסך | צילום: AFP via Getty Images

נוותר על הרופא? המחקר שחושף למה לפעמים עדיף טיפול מה-AI בלי שום מעורבות אנושית

תמיד הנחנו שהעתיד הוא בשילוב בין רופאים ל-AI - אך מחקר חדש טוען שעם השיפור של מערכות הבינה, השילוב הזה עשוי במקרים מסוימים דווקא לפגוע בתוצאות. אבל האם נסכים להתמסר לטיפול של בינה ללא מגע יד אדם?

מרי וויטפיל רואלופס

בשנים האחרונוץ, עם התפתחות הבינה המלאכותית, התרחיש המקובל לגבי שילובה בעולם הרפואה היה של שיתוף פעולה: ה-AI ינתח מידע, יזהה דפוסים ויציע אפשרויות – והרופא האנושי יקבל את ההחלטות. כעת, קבוצה של חוקרים ויזמים בתחום הבריאות מציגה תרחיש מרחיק לכת בהרבה.

במאמר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA, טוענים הביו-אתיקאי יחזקאל עמנואל, החוקר אייב בייקר-באטלר, המשקיע המיליארדר וינוד קוסלה וניל קוסלה, מנכ״ל חברת הבריאות מבוססת ה-AI Curai Health ובנו של וינוד קוסלה, כי כבר לקראת שנת 2030 עשויות מערכות AI אוטונומיות לעלות על רופאים אנושיים במספר משימות רפואיות מרכזיות – ואף להשיג תוצאות טובות יותר מצוותים המשלבים רופא ו-AI.

עמדה זו חורגת מהגישה שמקדמים כיום גופים רפואיים מרכזיים בארצות הברית. ה-American College of Physicians, למשל, טוען כי בינה מלאכותית צריכה למלא תפקיד תומך בקבלת החלטות קליניות, כאשר האחריות וההחלטה הסופית נשארות בידי אנשי המקצוע. מחברי המאמר מערערים בדיוק על ההנחה הזאת: לדבריהם, ייתכן שהמודל הטוב ביותר בעתיד כלל לא יהיה ״רופא עם AI״ – אלא AI שפועל עצמאית, בלי רופא.

כבר מנצח

כדי לתמוך בטענה, המחברים מפנים למחקרים שהשוו בין ביצועי מערכות AI לבין אלה של רופאים. אחד מהם בחן את AMIE – Articulate Medical Intelligence Explorer של גוגל, מערכת AI שנבנתה לניהול שיחות רפואיות ואבחון. לפי המאמר, AMIE הציגה ביצועים טובים משמעותית מרופאים אנושיים באיסוף תלונות המטופל, בירור תסמינים ולקיחת היסטוריה רפואית.

מחקר נוסף שמצטטים המחברים בחן 377 מקרים רפואיים מורכבים אמיתיים. לפי הנתונים, מודל o3 של ChatGPT זיהה את האבחנה הסופית כבר בניסיון הראשון בכ-60% מהמקרים. לשם השוואה, 20 רופאים מומחים ברפואה פנימית שבחנו תת-קבוצה של 302 מהמקרים הגיעו לאבחנה הנכונה בניסיון הראשון בכ-16% בלבד.

הנתונים האלה עדיין אינם מוכיחים שמערכת AI יכולה להחליף רופא – אבחון רפואי כולל הרבה יותר מהצלחה בפתרון מקרים כתובים – אבל לדעת מחברי המאמר הם מצביעים על האפשרות שהפער בין היכולות הקוגניטיביות של המודלים לבין אלה של רופאים כבר מתחיל להצטמצם, ובמשימות מסוימות אף להתהפך.

טובים השניים מן האחד?

אינסטינקטיביץ, הנטיה היא לחשוב שגם אם AI יהפוך למדויק יותר, הדרך הבטוחה ביותר להשתמש בו תהיה להשאיר רופא אנושי בתהליך. אלא שמחברי המאמר טוענים כי במקרים מסוימים, דווקא השילוב עלול לפגוע בביצועים.

הם מסתמכים בין היתר על מחקרים שבחנו מה קורה כאשר בני אדם מקבלים גישה להמלצות של מערכות AI. לפי המאמר, סקירות של מחקרים על שיתוף פעולה בין בני אדם ל-AI מצאו מקרים שבהם צוותים משולבים השיגו ביצועים נמוכים יותר ממערכת ה-AI שפעלה לבדה.

זו נקודה מהותית בטיעון של המחברים. אם המערכת האוטונומית מדויקת יותר, הם טוענים, הדרישה שרופא יאשר כל החלטה שלה עלולה להכניס בחזרה לתהליך טעויות אנוש, הטיות ושיקול דעת פחות מדויק – במקום לשמש בהכרח כשכבת הגנה.

שחיקת הרופאים

לצד השיפור המהיר במודלים, המחברים מצביעים על תהליך נוסף שעלול להתרחש בצד האנושי: AI-induced deskilling – שחיקה הדרגתית של מיומנויות מקצועיות כתוצאה מהסתמכות הולכת וגוברת על בינה מלאכותית.

ככל שמערכות AI יקבלו על עצמן יותר מהעבודה הקוגניטיבית – איסוף מידע, גיבוש אבחנה, בחירת בדיקות או התאמת טיפול – רופאים עלולים לקבל פחות הזדמנויות לתרגל את אותן מיומנויות בעצמם. לטענת המחברים, כך עלול להיווצר פער שהולך ומתרחב: בזמן שהמודלים ממשיכים להשתפר, חלק מהיכולות האנושיות עלולות דווקא להישחק.

הטענה הזו הופכת את שאלת ה-״human in the loop״ למורכבת במיוחד. אם בעתיד יידרש רופא לפקח על מערכת שמבצעת את אותה משימה טוב ממנו – בזמן שהוא עצמו כבר מבצע אותה פחות ופחות – עצם הנוכחות האנושית לא מבטיחה בהכרח טיפול טוב יותר.

הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהרגולציה

התרחיש שמציגים מחברי המאמר עדיין רחוק מלהיות מוסכם בעולם הרפואה. ה-American Medical Association וה-American College of Physicians ממשיכים לטעון כי AI צריך לשמש ככלי תומך, ולא להחליף את שיקול הדעת של הרופא. ביוני האחרון אף אימץ ה-AMA מדיניות חדשה שלפיה החלטות הנוגעות לטיפול בחולים צריכות להישאר תחת פיקוח רפואי אנושי.

ויש גם מכשול בסיסי יותר: אפילו אם מערכות AI יגיעו לרמת הביצועים שמחברי המאמר צופים, המסגרת הרגולטורית הנוכחית בארה״ב עדיין אינה מותאמת ל״רופא AI״ שמאבחן ומטפל באופן עצמאי. שאלות של אחריות במקרה של טעות, רישוי, ביטוח ותשלום עבור הטיפול עדיין אינן פתורות. למעשה, מאמר נפרד שפורסם השנה ב-JAMA כבר הציע ליצור מסגרת רישוי חדשה במיוחד עבור מערכות AI רפואיות אוטונומיות – סימן לכך שהדיון עובר בהדרגה מהשאלה מה הטכנולוגיה מסוגלת לעשות, לשאלה מה יהיה מותר לה לעשות.

בינתיים, ה-AI כבר נכנס לחדר הטיפולים: לפי סקר של ה-AMA, שיעור הרופאים בארה״ב שמדווחים על שימוש לפחות ביישום AI אחד בעבודתם עלה מ-66% ב-2024 ל-81% ב-2026. אלא שהחזון שמציגים עמנואל וקוסלה הולך צעד משמעותי קדימה. אם התחזית שלהם תתממש, השאלה של העשור הבא כבר לא תהיה רק איך AI יכול לעזור לרופא לקבל החלטה טובה יותר – אלא באילו מקרים בכלל יהיה צורך ברופא כדי לקבל אותה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.