רשימת Forbes 30Under30 מאגדת את מיטב הכישרונות, צעירות וצעירים – עד גיל 30 (כולל) – שהספיקו לרשום הישגים מרשימים בתחומם ולהוביל שינויים משמעותיים שהותירו חותם על החברה, במגוון תחומים – מהייטק, מדעים ויזמות עסקית, דרך תקשורת ומדיה, צבא וביטחון ועד פנאי, תרבות וספורט.

עם הכניסה לרשימה, חברי קהילת הצעירים נכנסים למועדון גלובלי ויוקרתי והופכים לחלק מקהילה צעירה, בינלאומית ודינאמית, שכוללת אלפי טאלנטים מרחבי העולם. חלק גדול מחברי המועדון, שחבריה מנהלים ביניהם קשרים נרחבים, כבר תופסים עמדות של כוח והשפעה בתחומים שונים ובמדינות רבות – והם מהווים כבר כיום את דור מנהיגי ומנהיגות העתיד.

מחזור 2024 של הצעירים המבטיחים הינו המחזור התשיעי של הפרויקט בישראל, כשחלק מבוגריו יהיו מועמדים לרשימה הגלובלית של Forbes Under 30. כבכל שנה, חשיפת רשימת הצעירים המבטיחים לוותה באירוע השקה אקסקלוסיבי לחברי קהילת ה-Under30. באירוע, שנערך באולם של פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, השתתפו נבחרי הרשימה הנוכחית, לצד עשרות בוגרי הרשימה משנים עברו.  

עבר, הווה, עתיד

את אירוע הערב החגיגי פתח איתי זהוראי, עורך התחקירים הראשי של פורבס ישראל ועורך הרשימה, אחריו עלה לברך את הנוכחים עו"ד גיל ווייט, שותף-מנהל בהרצוג פוקס נאמן. בהמשך נשאו דברים נציגי הבוגרים בהווה ובעבר – רז הרצברג, סמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של WIZ, בוגרת מחזור 2022, ונתאי לדאני, איש תקשורת, דובר קיבוץ ניר עוז אשר נבחר לרשימה השנה.

הרצברג שיתפה בדבריה עד כמה היה חשוב לה להשתתף באירוע ולנצל את הבמה למען המטרה החשובה: ״החזרת כל החטופות והחטופים הביתה בהקדם״.

ביוזמתה של רז פורסמה בגיליון הצעירים של מגזין פורבס מודעה ובה נכתב "57 מתחת ל-30 מחכים לחזור הביתה" ולצד הכותרת רשימת שמותיהם של כל החטופים מתחת לגיל 30.

״בלתי נתפס עד כמה מסלול החיים של כל כך הרבה צעירות וצעירים, יפים, חכמים ומבטיחים, השתנה לחלוטין בששת החודשים האחרונים – ואיך עדיין עשרות מהם שורדים בסכנת חיים ממשית, שהולכת וגוברת מיום ליום. מדינת ישראל לא תוכל לשוב למסלול חיים רגיל בלי שכולם יחזרו הביתה…

״אתמול ציינו חצי שנה מאז אותה שבת באוקטובר. כשאני מסתכלת על החדר הזה אני מתמלאת בהשראה, כי השנה הוא מלא אפילו יותר מבדרך כלל במשרתי ציבור, מתנדבים ויזמים, שהקדישו את עצמם למשימות השיקום, התמיכה האזרחית, ההסברה והתרומה לקהילה. להרבה מהאנשים שכאן איתנו יש תרומה מכרעת ליכולת שלנו, כעם, להתרומם מהמשבר הזה״.

את דבריה חתמה בתודות לכל הצעירים שתרמו מעצמם והקריבו למען המדינה במהלך התקופה האחרונה: ״אתם ממלאים את כולנו בהשראה, והעשייה שלכם צריכה להמשיך ולהנחות כל אחד מאיתנו – גם ביום שאחרי״, סיכמה.

נציג רשימת 2024, נתאי לדאני, איש תקשורת ודובר קיבוץ ניר, סיפר באירוע שלפני המלחמה היה בפרויקט כתבות על המדינות המאושרות בעולם. "כמה ימים לפני 7 באוקטובר הגעתי לישראל, במטרה לכתוב את הכתבה האחרונה בפרויקט – זו על האושר הישראלי.

״כמה ימים אחרי שנחתתי התחילו אירועי השבת השחורה. ואני, שבאתי כדי לכתוב על אושר, שקעתי בעצב. כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, קיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שרבע מחבריו, 117 תינוקות, ילדים, נשים וגברים נחטפו או נרצחו, חיפש דובר. דמות מעולם התקשורת, שתוביל את המאבק להחזרת חטופי הקיבוץ, תנציח את חיי הנרצחים, ותספר לעולם על המחדל שקרה בקיבוץ הקטן בשבת השחורה״, סיפר, ״ידעתי שאת סיפור האושר הישראלי אני לא אוכל לספר. אך את הסיפור של קיבוץ ניר עוז, מחובתי לספר.

״אני מלווה את אנשי קיבוץ ניר עוז כבר חצי שנה, ומסייע להם לספר את הסיפור שלהם. יחד איתם, אני מנסה להפוך סיפור של כאב לסיפור של תקווה, עוזר להשמיע קול עבור מי שנמצאים בשבי וזעקתם לא יכולה להישמע, ובעיקר, מקשיב לקהילה שהיתה כל כך מאושרת, איבדה את סוד האושר שלה ומנסה בכל דרך למצוא אותו שוב״, תיאר לדאני.

״חבריי ואני נכנסים היום לרשימת 30 מתחת ל-30 של מגזין פורבס. אבל גם זוכרים, שיש בשבי עוד מאה שלושים ושלושה חטופים, שלושים ושישה מהם מהקהילה שהפכה עבורי לבית נוסף. מתוך כלל החטופים, שישים ושניים הם כמונו, מתחת לגיל 30 – ביניהם גם אריאל ביבס, כפיר ביבס, סשה טרופנוב, ארבל יהוד, מתן צנגאוקר ואריאל קוניו – החטופים הצעירים, המבטיחים, והכל כך חסרים של קיבוץ ניר עוז״.

״מרגש לראות שנותנים במה חשובה לכל הצעירים שאין לי ספק שיובילו את העתיד שלנו״, בירך עו"ד גיל ווייט, שותף-מנהל בהרצוג פוקס נאמן. ״לאחר האסון שחווינו כולנו, הצעירים בישראל הוכיחו שאפשר לסמוך עליהם גם אחרי 7 באוקטובר. גם בשדה הקרב, וגם בהתנדבות ובהירתמות בזירה האזרחית, תוך כדי המשך הפעילות המקצועית בתחומי הטכנולוגיה, היזמות והחדשנות״.

״בשיא היו אצלנו בהרצוג מעל ל-100 מילואימניקים ומילואימניקיות שגוייסו למלחמה״, תיאר השותף-מנהל, "ולכל אורך הדרך נתנו ואנו ממשיכים לתת את כל התמיכה האפשרית על מנת שיצליחו לבצע את המשימות המבצעיות הקרביות על הצד הטוב ביותר״.

את האירוע פתח איתי זהוראי, עורך הרשימה בברכות לשותפים לפרויקט: חברת הסייבר WIZ במשרדיה נערכו צילומי הגיליון, ופירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, במשרדיהם התקיים האירוע המרכזי וחברת אקספרס VPN של טדי שגיא. זהוראי בירך בהמשך את  הצעירים הנרגשים שנבחרו לרשימה היוקרתית והדגיש כי עצם פרסום הרשימה בימי מלחמה אינו דבר מובן מאליו: ״בימים שלאחר השבת השחורה, ההלם והאבל הכבד, התלבטנו אם בכלל לקיים אירוע השנה – ואם בכלל ראוי וכדאי לפרסם את הרשימה בשנה של מלחמה כל כך קשה.

״בשבועות הראשונים של המלחמה נחשפנו לסיפורים מעוררי השראה של צעירים רבים, שסיפרו את הסיפור של דור הצעירים הנפלא שיש לנו בישראל. סיפורים מדהימים שהראו לנו בדיוק מהו האופי האמיתי של ׳דור הטיקטוק׳ לכאורה – והתגלה בשעתה הקשה של המדינה במלוא עוצמתו, עם רוח פנימית עצומה ונתיב חד וברור.

״אז הבנו שאין סיכוי שנוותר השנה – דווקא השנה – על הזכות לתת במה לסיפורים המדהימים האלו ולעוד סיפורים מעוררי השראה של דור המנהיגים הבא שלנו פה. אם היינו יכולים, היינו מכתירים את כל הדור הזה כ׳צעירים המבטיחים של ישראל׳. אין ראוי ממנו – ומבחינתנו אין לנו ספק שאתם השגרירים הכי ראויים שהדור הזה יכול לבקש״.

הפוסט דור המנהיגים: פורבס השיק את רשימת 30UNDER30 לשנת 2024 באירוע מיוחד הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

שמונה שנים מאוחר יותר, עם שווי שוק של 8.2 מיליארד דולר ו־8 מיליון הורדות של האפליקציה לגרסת ה־iOS – ההימור של אייל הוכח כמוצלח במיוחד. וזה בהחלט לא היה 'ההימור' היחיד. השקעות מוקדמות של אייל, העומד בראש קרן ההון סיכון ׳אנטרי קפיטל׳, בענקית הפינטק ׳Stripe׳, באתר המסחר האלקטרוני הקוריאני ׳Coupang׳ או בסטארטאפ הספרדי למשלוחי מזון ׳Glovo׳ – הניבו גם הן תשואות יפות. השקעות מוצלחות מעין אלו הביאו את המשקיע הישראלי המחונן לכבוש את המקום הראשון ברשימת ׳The Midas List Europe', הדירוג המוביל של Forbes למשקיעי הון סיכון באירופה, ישראל והמזה"ת.

עתה, כשהוא בפסגה, אפשר ביתר קלות לשרטט את המסלול שלו לשם, שהיה עקבי מאוד לאורך השנים. כמעט ליניארי. אייל טיפס בהדרגה במעלה רשימות מידאס אירופה והעולמית עד לקודקוד הפירמידה. זה קרה בעיקר הודות לאסטרטגיית ההשקעות המיוחדת שלו, אקלקטית ואנרגטית, אשר השקיעה בכישרונות מישראל בשלב הסיד, אך גם ידעה לכתוב צ'קים לסטארטאפים בשלב הגדילה – מסן פרנסיסקו ועד סיאול. ״אבי הוא אחד הציידים הכי טובים בביזנס״, אומר הארי סטבינגס, מייסד קרן הון הסיכון הלונדונית 20VC, שקרנותיו בהווה ובעבר זכו להשקעות של אייל. ״הוא פשוט חוטף עסקאות מעולות״.

אייל הוא אחד מארבעה משקיעים ישראלים, שהגיעו לצמרת רשימת מידאס אירופה השנה וכוללת את 25 המשקיעים הטובים ביותר באזור. מלבדו נבחרו  שלושה ישראלים נוספים: גילי רענן מ־Cyberstarts, מיכאל אייזנברג מ־Aleph וגיל דבנר מ־Angular Capital. גם לורל בודן, שותפה בכירה ב־83North, גריילוק ישראל לשעבר, המחזיקה יותר ממחצית מכוח האדם בתל אביב – נבחרה לרשימה היוקרתית

ההישג המרשים, שרושמים המשקיעים הישראלים, מגיע דווקא באחת השנים הקשות שידעה אומת הסטארטאפ. עוד לפני המלחמה ומתקפת הטרור הרצחנית של ה־7 באוקטובר, רבים מראשי ההיי־טק הישראלי – מייסדים, משקיעים ומנהלים – היו שקועים עד צוואר במאבק נגד הרפורמה המשפטית.

לא מעט עובדים ב׳אנטרי קפיטל׳ גויסו למילואים, שותפים לעבודה נהרגו או נפצעו, ואייל – כמו רבים ממשקיעי הון סיכון ויזמים ישראלים – התגייס גם הוא למאמץ המלחמתי: תיאם מתנדבים, איתר בתים למפונים וארגן סיוע לנפגעים. "אני תומך גדול בשלום אבל לא יכול להיות שלום בלי ביטחון", הוא מדגיש.

כמו באסטרטגיית ההשקעה שלו – אייל תמיד דואג להרים מבט ולצפות לטווח הרחוק. הוא תומך, כמו רבים בישראל, בהסכמי אברהם ובהרחבת מעגל השלום ונירמול היחסים עם מדינות ערביות נוספות באזור. קרן עושר מאבו דאבי משקיעה באנטרי קפיטל, אשר תמכה בסטארטאפים הפועלים באיחוד האמירויות. "ראינו אנשים טובים שרצו לבנות", מתאר אייל.

המעבר לדרבן

אף שנולד בישראל, כאשר היה בן שש, עבר עם משפחתו  לדרבן, דרום אפריקה. שם פגש אייל לראשונה את מרטין מושל, שהפך לימים להיות שותפו באנטרי קפיטל, ולאחר מכן תמך בחברה שהפכה לענקית ההימורים המקוונים סופר גרופ (Super Group), הרשומה למסחר בבורסה של ניו יורק. במהלך לימודיו בקולג' ביוהנסבורג, השתמש בכספי המלגה כדי להקים את העסק הראשון שלו – פיתוח תוכנה ותשתית רשתות – שנמכר לאחר תשע שנים בשמונה מיליון דולר לחברה הנסחרת בבורסת לונדון. בעשור הבא הקים וניהל עוד תשעה עסקים – מדרום אפריקה דרך סן פרנסיסקו ועד לונדון.

הוא חידש את קשריו עם חברו לספסל הלימודים בדיוק כאשר מושל ביצע את ההשקעה כאנג'ל בסטארטאפ ה־10 שלו. לאחר שהחברה נרכשה ב־19 מיליון דולר על ידי חברת טכנולוגיה הודית ב־2009, החליטו שני השותפים להפוך את השותפות לרשמית תחת השם – Entrée Capital.

ההון הראשוני לקרן הגיע מהונם האישי של השותפים – מהאקזיטים המוצלחים של אייל ומההשקעות של מושל. כיום מחזיק מושל 46% בפלטפורמת ההימורים אונליין Betway, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ־880 מיליון דולר. מושל, שלפי דיווחים הוא כיום התורם הגדול ביותר בפוליטיקה הדרום אפריקנית, נוהג לשמור על פרופיל נמוך, אך מעורב מאוד באנטרי. "אני לא מקבל החלטות על השקעה מבלי לשוחח עמו קודם. אנו מתייעצים בכל דבר״, מצביע אייל על הקשר ההדוק בין שני החברים־שותפים.

כדי ללמוד כיצד מתנהלים בעולם הון הסיכון רכשו השניים מניות בקרנות הון סיכון מובילות כמו Founder Collective, Iconiq ו־Stride VC. ״אין בית ספר להון סיכון״, הוא פוסק, ״אז השקענו בכמה קרנות ולמדנו מהן״. הקשרים שהם פיתחו בהשקעות הללו עזרו להם לזכות במקומות טובים בסיבובי השקעה מוצלחים כמו בסבבי הגיוס של Stripe (C) ושל Coupang (E) – כמה מהעסקאות המובילות של אנטרי.

״אבי הגיע לפגישות השנתיות שלנו כמו כל משקיע אחר, אבל ההבדל היה שאבי השקיע מאמצים כדי להכיר את היזמים״, מעיד דיוויד פרנקל, שותף מנהל ב־Founder Collective, שגם השקיע ב־Coupang. ״כל אחד מהמשקיעים היה יכול לעשות זאת, אבל אבי פשוט עבד קשה יותר״.

אנטרי קפיטל, ששמה מתכתב עם תשוקתו של אייל לבישול, זכתה בכמה הצלחות ״מקומיות״ כמו ההשקעה המאוד מוקדמת שלה ב־Monday.com. החברה הישראלית, שהונפקה בבורסת ניו־יורק לפי שווי של שבעה מיליארד דולר ביוני 2021, התקשתה בהתחלה למצוא את מקומה. ללא חילוץ מאנטרי קפיטל, היא הייתה נגמרת ללא כסף. "האמון הזה היה קריטי באותה עת", מספר השותף־מייסד זינמן.

מעבר להצלחה הענקית עם מאנדיי, ועסקאות ענק כמו Stripe ו־Coupang, צבר אייל סדרה של השקעות מוצלחות ״צנועות יותר״, כמו למשל מכירת הסטארט־אפ הסביבתי Breezometer בכ־200 מיליון דולר לגוגל בשנה שעברה, או הנפקה של 420 מיליון דולר של חברת הפינטק האוסטרלית Prospa (שנוסד על ידי בן דודו של מושל).

משקיעים ומייסדים שעבדו עם אייל מרעיפים תשבחות על חדות השקעותיו, ניסיונו היזמי (”שני כישלונות עגומים“ ושמונה אקזיטים לדבריו) – ונכונותו לקצץ בדמי הניהול. ״לצערי, מספר משקיעים גדולים הפכו לשמנים, והם חיים מדמי הניהול. התפיסה שלנו היא שאנחנו לא צריכים את דמי הניהול״, הוא מבהיר. זה נכון גם לגבי הוצאת כסף, אפילו מהשקעות מפתח כמו Stripe. ״אחד העקרונות שלנו הוא שכשההערכות השווי הופכות למנופחות, צריך למכור שליש״.

Monday.com היא חריגה לכלל זה. בניגוד למשקיע סיד רגיל, אייל השקיע בכל סבב, לכל אורך הדרך עד להנפקה. הוא יושב בדירקטוריון החברה ועדיין מחזיק במניות בשמו (אנטרי מכרה חלק מהמניות לפני ההנפקה). ״אבי הוא ה־VC הכי מוזר באופן שבו הוא משקיע״, מעיד המייסד-שותף של מאנדיי, ערן  זינמן. ״קרנות מסורתיות יותר משקיעות רק בסבבי סיד או בסבבים מאוחרים, אבל מבנה ההשקעה של אבי גמיש יותר… הוא קובע את הכללים ולכן זה קל יותר״.

הישראלי הראשון בפסגה

ההישג של אייל, שדורג השנה לראשונה במקום הראשון, והיה לישראלי הראשון שכובש את הפסגה של הרשימה היוקרתית, הופך לחריג עוד יותר כשמתחשבים בנסיבות. זה קורה דווקא השנה, באחת השנים הקשות והמאתגרות שחווה ההיי־טק הישראלי בעשורים האחרונים. ״ישראל, וגם אנחנו בקרן שלנו, מושפעים מהמצב כמו כל חברה אחרת״, מתאר אייל בראיון מיוחד לפורבס ישראל.

ההערכות עליהן הוא מדבר מתכתבות היטב גם עם נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץPwC Israel, המצביעים על ירידה חדה השנה הן בהיקף הכספי של עסקאות M&A (מיזוגים ורכישות) של חברות ישראליות והן בהשקעות הזרים בישראל אשר רושמות שפל של תשע שנים. על פי מסקנות הדו״ח, הפגיעה בשוק הישראלי גבוהה ביחס למגמה העולמית – וזו מיוחסת בעיקר לחוסר הוודאות הפוליטית והחברתית בישראל, לרפורמה המשפטית ולמחאות רחבות ההיקף.

״אם לא נתעשת, אני חושב שאנחנו נמשיך לפגר מאחור״, מתייחס אבי אייל לממצאים. ״השוק העולמי יתקדם ויצא מהמצב הכלכלי המסובך, וכל עוד לא נהיה מאוחדים בתור עם ונפתור את הבעיות הפנימיות שלנו, לא נצליח לצאת מהטלטלה הזאת״.

״מובן שחברות הייטק ישראליות מושפעות מכך, במיוחד חברות קטנות בשלבים מוקדמים שהמנהלים והיזמים שלהן נמצאים במילואים. העובדה שמנהלים רבים נעדרים מהחברות זו בעיה מורכבת שלא ניתן לפתור בקלות. במצב כזה, לא משנה כמה הטבות ומענקים תספק ממשלת ישראל. אותם אנשים צריכים לחזור לעבודה ולנהל את החברות שלהם. לכן אחד הדברים שישפיעו על ההייטק הישראלי יהיה כמה מהר ננצח במלחמה הזאת. כשנוכל להכריז שניצחנו, היזמים והמנהלים יוכלו לחזור לחברות, לשקם אותן מנזקי המלחמה ולהיות גורם משמעותי במנוע הכלכלי של התעשייה הישראלית״.

מנקודת המבט שלך, כמשקיע גלובלי ומקומי, איך אתה רואה את מצב ההייטק הישראלי כיום?

״הביצועים של ההייטק הישראלי ירדו במקביל למה שקרה בעולם. בעקבות המחאה השוק המקומי איבד את הפוקוס, וזה התגבר בעקבות המלחמה. אם השוק העולמי ירד ב־40% בשנה האחרונה, כאן צריך להוסיף לפחות 10%־15% בגלל השפעות המחאה והמלחמה.

"הסיבה העיקרית לכך היא תפוקה נמוכה יותר של ההייטק בישראל לעומת מה שהיה בעבר. אנשים עבדו פחות שעות בעקבות המחאה, ואחר כך עוד פחות בגלל המלחמה. הזמן שהם יכלו לשמור על קצב העבודה הגבוה והמדהים – אחת מנקודות החוזק המשמעותיות של ההייטק הישראלי בעולם – ירד. איבדנו את היתרון הזה, את האינטנסיביות, את האגרסיביות, את קצב העבודה הגבוה. כל זה ירד כי הלך לדברים אחרים – המחאה והמלחמה״.

ומה הכביד יותר? המחאה או המלחמה?

״המלחמה וההתגייסות הכבידו יותר על השוק, לדעתי. קצב העבודה בזמן המלחמה ירד בשיעור גבוה יותר בגלל גיוס המילואים וההתגייסות האזרחית הגדולה. לא ראיתי באופן חריג מקרים, שמשקיעים משכו השקעות פה בגלל המלחמה. יש ירידה בביקורי משקיעים בישראל בגלל המצב, ויש קרנות שדחו ביקורים פה – אבל זה זמני. זה כבר עכשיו מתחיל להשתנות.

"השבוע הגיעה קבוצה של 50 משקיעים אמריקאים לחפש השקעות. הם באים. קרנות שתכננו לבקר פה באוקטובר וביטלו, כבר מתכננות בתחילת השנה להגיע לישראל. כולם מבינים שלאט לאט חוזרים לשגרה. יש אווירה של חזרה לעסקים. בקרן שלנו למשל, בחודשיים האחרונים, מכרנו שתי חברות ישראליות לחברות בינלאומיות והשלמנו 3־4 גיוסים. כולם מקרנות בחו״ל. לא היה לנו אף לא מקרה אחד שמישהו אמר לנו שהוא רוצה לחכות או שהוא רוצה לבטל עסקה״.

ובכל זאת, המלחמה הרי הציתה גל של אנטישמיות, התקפות וקריאות לחרמות נגד יהודים וישראלים בכל העולם. בתור ישראלי־יהודי ומשקיע גלובלי שנמצא גם פה וגם שם, הרגשת שינוי בסנטימנט כלפיך בעקבות המלחמה?

״מצד המשקיעים באירופה ובארה״ב – הכל כרגיל. יתרה מכך. בכל שיחה שלי איתם הם דואגים לשאול לשלומי ולשלום הקרובים אלי. מצד שני יש בהחלט שינוי בסנטימנט מצד משקיעים ממדינות המפרץ. ההתקשרות איתם ירדה באופן מעשי כמעט לאפס. הורידו את הקצב לחלוטין. עד כדי כך שהם אפילו לא מתקשרים כדי לבדוק מה קורה עם הקרנות והחברות שהשקיעו בהן״.

אתה חושב שהמצב יחזור לקדמותו?

״אין לי ספק. ההדממה הזו הכרחית, והיא זמנית. אני אישית מקווה שיהיה שלום עם כל מדינות המפרץ, והעסקים יחזרו להיות בדיוק כמו שהיה לפני המלחמה. בסופו של דבר גם אנחנו וגם הם מאמינים בשלום ורוצים שלום. יודעים גם ששלום זה ביזנס. זה הולך ביחד״.

הפוליטיקאים לא לוקחים אחריות

שבועות ספורים לפני המלחמה אמרת שבתור מי שגדל בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד אתה רואה קווי דמיון לישראל של ימינו. אתה עדיין רואה את אותו דמיון או שמשהו בכל זאת השתנה מאז השבעה באוקטובר?

״ישראל היא לא מדינת אפרטהייד וגם לא תהיה מדינת אפרטהייד. השאלה היא מה אנחנו מוכנים לעשות בתור מדינה כדי להביא לסוף הפילוג בעם. איזו מדינה אנחנו רוצים להיות. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בתור אומה שכוללת מגוון שלם של אנשים, מכל המינים וכל הסוגים, דרוזים, ערבים, יהודים, נוצרים, מוסלמים – ולמצוא את המאחד והמשותף.

"בשביל זה אנחנו צריכים מנהיגים אמיתיים שיובילו אותנו – וכרגע אין לנו אף מנהיג כזה במדינה. ממש לא ברור לי מי ה׳מנדלה׳ או ה׳דה־קלרק׳ שלנו. מי המנהיג שיכול לאחד ולהוביל אותנו. זה מה שחשוב. ולא רק להוביל, אלא לאחד ולהוביל. אחרת נגיע לאותו מצב כמו שהיה בדרום אפריקה. מדינה מפולגת ומבודדת, שהעולם לא רצה קשר איתה״.

ראינו גילויי אחדות והתחלה של תהליך איחוי הקרעים בעם.

״רוב העם באמת התאחד למען המטרה הכללית. הצבא התאחד. חלק גדול מהאוכלוסייה התאחד בתמיכה בצבא ובמפונים. אבל האם אנחנו התאחדנו בתור עם? אני לא חושב. הפוליטיקאים שלנו לא מסוגלים אפילו לקחת אחריות על מה שקרה. עד שהם לא יגלו אחריות ויפסיקו לפלג, זה גם לא יקרה״.

אז מה צפוי לנו בהמשך. אתה אופטימי יותר או פסימי יותר לקראת 2024?

״למרות כל הדברים, תמיד הייתי אופטימי. אנשים פה בסוף רוצים לחיות ביחד. להצליח ביחד. לעשות טוב מסביבם. זו הנטייה החשובה. העם הישראלי הרי רוצה לעשות טוב. בהיבט העסקי אני גם אופטימי, למרות שזה ייקח עוד שנה לפחות עד שנראה התאוששות. יהיו חברות שייגמר להן הכסף, שלא יצליחו לגייס, אבל לדעתי עד סוף השנה נראה את שינוי המגמה, ומומנטום הצמיחה יתפוס תאוצה״.

הפוסט אופטימי בצמרת: משקיע ההייטק המוביל באירופה חושב שלמרות משבר המנהיגות יהיה כאן טוב הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

יש הרואים בו את השלב האבולוציוני הבא של הטרור המודרני, השואף להגשים את אותן מטרות רק באמצעים אחרים, טכנולוגים, מתקדמים יותר – ובמידה לא מועטה אף הרסניים יותר. זהו טרור המתנהל במרחב אחר – האינטרנטי – ומשתמש בשלל פעולות סייבר התקפיות ללוחמת רשת, התקפות על מחשבים, רשתות ומידע המאוחסן בהם, במטרה להשיג את אותן מטרות טרוריסטיות: זריעת פחד ושימוש באמצעים מיליטנטיים ואלימים לקידום מטרות פוליטיות, דתיות או חברתיות.  

האיום הזה בהחלט איננו דבר חדש עבור דורון אמיר, מנכ״ל־מייסד של יוניקורן הסייבר CyTaka אשר מילא בעשורים האחרונים שורה של תפקידים בתחומי הסייבר ואבטחת המידע. אמיר מתאר מגוון עצום ומטריד במיוחד של פעולות התקפיות מצד האקרים פרטיים, ארגונים או מדינות בתוך מרחב הסייבר, שכבר היום מתרחשות על בסיס יום יומי. ״המטרות עשויות להיות מגוונות ומשתנות לפי היעד הספציפי״, הוא מסביר. ״גניבת מידע מסווג מאנשים פרטים או ארגונים לצורך ביצוע הונאות, פעולות מסחריות אסורות, שיבוש פעילות גניבות או דרישת תשלומי כופר, למשל״. 

התלות במרחב הדיגיטלי גדל 

זירה נוספת במרחב הזה כוללת את הקרב על התודעה. "בעולם כבר מזמן מתבססים על המדיה הדיגיטלית ככלי לצריכת המידע בסיסי ביותר, ומייחסים לרשתות החברתיות אמינות גבוהה יחסית גם לאור הזמינות והוויזואליה", אומר יגאל אונא, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי וראש האגף בשב"כ. "בדיוק את זה מנסים לנצל גורמים עוינים – בשגרה ובעיקר בתקופה הזו וסביב המלחמה".  

אונא ,המשמש היום כחבר בוועדה המייעצת של CyTaka, מציין כי זו זירת לחימה לכל דבר. "גם בה עלינו להשיג ניצחון בקרב על התודעה ועל האמת" הוא אומר. "ניצחון שכזה אינו דבר מובן מאליו, במיוחד בשעה שנעשים נסיונות רבים לסלף את המציאות ולערער את התמיכה הנדרשת לישראל. מדינת ישראל היא מעצמה בתחום הסייבר – והגיע הזמן שנפעיל את העוצמה הזו גם אל מול מבקשי נפשנו ברשתות החברתיות". 

זהו איום אמיתי שהופך לאיום גדול ומוחשי יותר, במיוחד בשבועות האחרונים עם התעצמות המלחמה. במערך הסייבר הלאומי העריכו לאחרונה כי 15 קבוצות תקיפה שונות – מכוונות בעיקר מאיראן – יוזמות מדי יום אלפי מתקפות על ישראל. במקביל דיווחה ענקית הסייבר הישראלית, צ׳ק פוינט, על עלייה של 18% בהיקף מתקפות הסייבר על מטרות ישראליות, מתחילת המלחמה וזינוק של למעלה מ־50% במתקפות כנגד מטרות ממשלתיות וביטחוניות.  

צו 8 

לשם כך משתמשים התוקפים במגוון כלי תקיפה: סוסים טרויאניים, תוכנות רוגלה, וירוסים, זיוף כתובות IP וגם כתובות המוטמעות בכרטיסי רשת של מודמים ומחשבים. ״הכלים העומדים לרשות התוקפים הולכים ומשתכללים מדי שנה, בעוד התלות במרחב הסייבר הולכת וגוברת״, ממשיך אמיר לתאר את גודל האיום ומתריע מפני איום גדול נוסף – מתקפות סייבר בקנה מידה נרחב המוכוונות נגד מדינות, גופים מוניציפאליים או תאגידים גדולים. ״מתקפות בסדר גודל ועוצמה שכאלו עלולות לשבש, לשתק ולהביא להרס נרחב של תשתיות חיוניות, לגרום להרס פיזי ולנזקים כלכליים גדולים – אפילו לגרום לפגיעה ממשית בחיי אדם״, הוא מזהיר.  

עד לפני שפרצה המלחמה הקדיש דורון אמיר (47)  את עיקר זמנו לתחומים אחרים – פיתוח תחום הסייבר בארץ ובחו״ל וקידום הסכמי אברהם במדינות מוסלמיות. הוא עשה זאת בעיקר באמצעות מיזם הסייבר שהקים ואותו הוא מנהל ־ CyTaka – אשר פועל להעצמת יכולות הסייבר במדינות התומכות בישראל. אך כמו רבים וטובים אחרים, שנקראו לדגל בעקבות מתקפת הטרור של ה־7 באוקטובר, גם אמיר החליט, בהחלטה של רגע ובאופן עצמאי, לשים את כל העסק בצד ולהתגייס למען התמקדות במטרה חדשה – מלחמה בטרור הסייבר.  

״מרגע האירוע ובמהלך כל השבועות האחרונים אנו מגייסים את כל המשאבים והקשרים שיש לנו בישראל ובעולם״, הוא מספר, ״כולל אגב גם אנשי סייבר מוסלמים ממדינות שונות שהתגייסו לעזור ולהילחם יחד״. בחמ״ל מיוחד שהוקם ממש ב־7 באוקטובר החלו ׳הצוותים המיוחדים׳ לעבוד מסביב לשעון – החל מיירוט מידע קריטי ועד סיכול ממוקד של כל פעילות עוינת תומכת טרור שהצליחו לאתר. 

״הפלטפורמה הגלובלית בחברה שלנו קמה מלכתחילה במטרה לשתף מידע חיוני בתחום הסייבר ונועדה להילחם נגד מתקפות הכופרה והסייבר – ספציפית במרחב הסייבר האזרחי״, מסביר אמיר את הפעילות בימי שגרה. ״המלחמה הביאה את הצורך בשינוי מהיר. שילבנו את הפלטפורמה נגד טרור הסייבר – פגיעה בשכבת האמינות של המידע המגיע לתקשורת הבינלאומית וגורם להסטה ושנאה על ידי הפצת תכנים מזוייפים, לוחמה פסיכולוגית ושימוש בסייבר התקפי לסחיטת כספים המשמשים את ארגוני הטרור״. 

במילים אחרות, פעילות אזרחית הגנתית בימי שגרה עברה מהר לפעילות התקפית בימי מלחמה ופעילות תומכת סייבר אזרחי־הגנתי הפכה לפעילות תומכת סייבר התקפי. ״אנחנו למעשה מקשרים בין האקרים שיוזמים פעולות תקיפה או מבקשים להתנדב למשימות אנטי טרור״, מחדד אמיר. ״הקבוצות הללו כוללות האקרים מוכרים מאוד בעולם, ממדינות רבות, כולל מוסלמיות, שמגנות את הטרור ומתנגדות לו. בדיוק כמו לוחמי רשת שנלחמים למען הסביבה. 

לכולם ברור שלא מדובר פה במשהו פוליטי אלא במעשה אנושי ובסיסי. הרי לא צריך להיות ישראלי כדי שיהיה לך אינטרס בהשמדת החמאס ודאעש. צריך פשוט להיות בן אדם שמתנגד לטרור אכזרי״. 

ואיך זה מתרחש בפועל? איך ההאקרים פועלים התקפית נגד ׳פעילי טרור הסייבר׳? 

״יש מגוון פעולות התקפיות במרחב הזה. תקיפות כמו Hybrid Attack למשל, לגילוי סיסמאות של אתרים ופרופילים המפיצים מידע מסית ומעודד לטרור. הקמת אתרי Phishing המתחזים לפעילים תומכי טרור ומצליחים לאתר 'מחבלי סייבר', אשר לאחר אימות בווקטורים נוספים מאפשרים ביצוע ׳סיכול טכנולוגי ממוקד׳ נגדם.  

״המידע שאנו אוספים גם משמש אותנו לבצע Social Engineering – טכניקות מיוחדות שנועדו לתמרן משתמשים חשודים לשתף מידע או לבצע פעולות שמסגירות את הקשר שלהם לפעילות טרור סייבר. חלק מההצלחות שעוד נראה בקרוב הן כתוצאה מפעולת החדרת Rootkit למערכות תומכות טרור – כלומר תוכנות שמאפשרות לצוות המבצע לשדר פעילות בהרשאות גבוהות וללא מגבלות. אנו גם משתמשים בתוכנות AI מיוחדות המאפשרות לנו לזהות במהירות יחסית פרופילים מזויפים על ידי אלגוריתמים להשוואת תמונות, כולל השוואה למידע שמופץ עם תצלומי דיפ־פייק ותצלומים ערוכים שעולים לרשתות החברתיות״. 

מדבריו של אמיר, כמו גם מהלהט הבולט שבו הוא מתאר את מהלך העניינים, אפשר להתרשם בקלות כי בעיניו מדובר בשליחות. מתקפת הטרור של ה־7 באוקטובר החזירה אותו 22 שנים אחורה – לפיגוע התאומים של ה־11 בספטמבר. 

"הסייבר הישראלי הוא הטוב בעולם, אבל לצערנו, הוא לא מנע את מתקפת הטרור. נרצחו כ־1,200 ישראלים. בהשוואה לפיגוע בתאומים – ביחס לגודל האוכלוסיה – מדובר במונחים אמריקניים בכ־40,000 נרצחים. באופן יחסי אנחנו מתמודדים אם משהו גדול גם ביחס לארה"ב. אבל כרגע היעד החשוב ביותר הוא החזרת השבויים". 

בחזרה לעבר 

כעת אמיר משתמש ביכולות הסייבר שצבר לטובת המאמץ המלחמתי ״במסגרת החוק ומבלי להפר את הכללים״, חשוב לו להבהיר. ״אנחנו לא NSO, ואין לנו תוכנות ריגול אבל יש מספיק קבוצות של האקרים חופשיים שמבינים שהטרור לא רק חסר מוסר ורחמים הוא גם חסר דת ולאום״.  

כבר עתה ברור שעוד שנים רבות יעסקו בשורת המחדלים המודיעיניים שקדמו לאירועי טבח ה־7 באוקטובר. קהילת המודיעין אשר נכשלה כישלון חרוץ בקריאת המפה ובאיסוף מידע קריטי, ספגה פגיעה תדמיתית ומקצועית אנושה – אך עמה גם תדמיתה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית.  

״הסייבר הישראלי הוא הסייבר הטוב בעולם, גם אם לצערנו הסייבר הזה לא מנע את מתקפת הטרור", הוא אומר. "למרות זאת הסייבר ההגנתי ערוך ומוכן עדיין כל העת להגנה – 24/7. אויבנו אורבים בפינה ורק מחכים שנעשה טעות. כולנו ראינו את התוצאות המחרידות המתרחשות, כשאין צבא שעומד מאחורי הגדר, אפילו ליום אחד, ואני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם בסייבר היום היו נעלמים אפילו לשעה אחת. לכן ברור שהסייבר הישראלי הוא עדיין החזק בעולם ומסיבה פשוטה – אין מדינה בעולם שסופגת התקפות סייבר כמו ישראל. לא באיכות ולא בכמות. מספר ההתקפות שאנחנו הודפים הוא מהגבוהים בעולם כולל מתקפות של מדינות וארגונים שתוקפים תשתיות ומערכות אסטרטגיות, ממש ללא הפסקה – וככל שמספר התקיפות גדל כך גם היכולת שלנו משתפרת״. 

הפוסט עולה להתקפה: מהפך הסייבר של דורון אמיר בעקבות ה-7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

שמונה שנים אחרי, עם שווי שוק של 8.2 מיליארד דולר ו-8 מיליון הורדות של האפליקציה לגרסת ה-iOS – ההימור של אייל הוכח כמוצלח במיוחד. וזה בהחלט לא היה 'ההימור' היחיד. השקעות מוקדמות של אייל, העומד בראש קרן ההון סיכון ׳אנטרי קפיטל׳, בענקית הפינטק ׳Stripe׳, באתר המסחר האלקטרוני הקוריאני ׳Coupang׳ או בסטארטאפ הספרדי למשלוחי מזון ׳Glovo׳ – הניבו גם הן תשואות יפות. השקעות מוצלחות מעין אלו הביאו את המשקיע הישראלי לכבוש את המקום הראשון ברשימת מידאס אירופה, הדירוג המוביל של משקיעי הון סיכון באירופה, ישראל והמזרח התיכון.

המסלול שלו לפסגה היה עקבי. כמעט ליניארי. אייל טיפס במשך השנים בהדרגה במעלה רשימות מידאס אירופה והעולמית עד לקודקוד. זה קרה בעיקר הודות לאסטרטגיית ההשקעות המיוחדת שלו, אקלקטית ואנרגטית, אשר השקיעה בכישרונות מישראל בשלב הסיד, אך גם ידעה לכתוב צ'קים לסטארטאפים בשלב הגדילה – מסן פרנסיסקו ועד סיאול. ״אבי הוא אחד הציידים הכי טובים בביזנס״, אומר הארי סטבינגס, מייסד קרן ההון סיכון הלונדונית 20VC, שקרנותיו בהווה ובעבר זכו להשקעות של אייל. ״הוא פשוט חוטף עסקאות מעולות״.

אייל הוא אחד מארבעה משקיעים ישראלים שהגיעו לצמרת רשימת מידאס אירופה השנה הכוללת את 25 המשקיעים הטובים באירופה, ישראל והמזה״ת. מלבד אייל נבחרו לרשימה היוקרתית שלושה ישראלים נוספים: גילי רענן מ-Cyberstarts, מיכאל אייזנברג מ-Aleph וגיל דבנר מ-Angular Capital. גם לורל בודן, שותפה בכירה ב-83North, גריילוק ישראל לשעבר, המחזיקה יותר ממחצית מכוח האדם בתל אביב – נבחרה לרשימה.

ההישג המרשים שרושמים המשקיעים הישראלים מגיע דווקא באחת השנים הקשות שידעה אומת הסטארט-אפ. עוד לפני המלחמה נגד ארגון הטרור חמאס ומתקפת הטרור הקטלנית של ה-7 באוקטובר, רבים מראשי ההיי-טק הישראלי – מייסדים, משקיעים ומנהלים – היו שקועים עד צוואר במאבק נגד הרפורמה המשפטית.

לא מעט עובדים ב׳אנטרי קפיטל׳ גויסו למילואים, שותפים לעבודה נהרגו או נפצעו, ואייל – כמו רבים ממשקיעי הון סיכון ויזמים ישראלים – התגייס גם הוא למאמץ המלחמתי: תיאם מתנדבים, איתר בתים לפליטים וארגן סיוע לנפגעים. "אני תומך גדול בשלום אבל לא יכול להיות שלום בלי ביטחון", חשוב לו להדגיש.

כמו באסטרטגיית ההשקעה שלו – אייל תמיד דואג להרים מבט ולצפות לטווח הרחוק. הוא תומך, כמו רבים בישראל, בהסכמי אברהם ובהרחבת מעגל השלום ונירמול היחסים עם מדינות ערביות נוספות באזור. קרן רווחה ריבונית מהמפרץ היא משקיעה באנטרי קפיטל, אשר תמכה בסטארט-אפים הפועלים באיחוד האמירויות. "ראינו אנשים טובים שרצו לבנות", מתאר אייל.

המעבר לדרבן

אף שנולד בישראל, כאשר היה אייל בן שש, פרש אביו מחיל האוויר ועבר לעבוד כמהנדס בדרבן, דרום אפריקה. שם פגש אייל לראשונה את מרטין מושל, שהפך לימים להיות שותפו בהקמת אנטרי קפיטל, ולאחר מכן תמך בחברה שהפכה לענקית ההימורים המקוונים ׳סופר גרופ׳ (Super Group), הרשומה למסחר בבורסה של ניו יורק. במהלך לימודיו בקולג' ביוהנסבורג, אייל השתמש בכספי המלגה כדי להקים את העסק הראשון שלו – פיתוח תוכנה ותשתית רשתות – שנמכר לאחר תשע שנים בשמונה מיליון דולר לחברה הנסחרת בבורסת לונדון. בעשור הבא הקים וניהל עוד תשעה עסקים – מדרום אפריקה דרך סן פרנסיסקו ועד לונדון.

אייל חידש את קשריו עם חברו לספסל הלימודים, מושל בדיוק כאשר זה ביצע את ההשקעה כאנג'ל בסטארט-אפ העשירי שלו. לאחר שהחברה נרכשה ב-19 מיליון דולר על ידי חברת טכנולוגיה הודית ב-2009, החליטו שני השותפים להפוך את השותפות לרשמית תחת השם – ׳ Entrée Capital׳

ההון הראשוני לקרן הגיע מההון האישי של השותפים – מהאקזיטים המוצלחים של אייל ומההשקעות של מושל. כיום הוא מחזיק 46% בפלטפורמת ההימורים אונליין Betway, הנסחרת כיום בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ-880 מיליון דולר. מושל, שלפי דיווחים הוא כיום התורם הגדול ביותר בפוליטיקה הדרום אפריקנית, שומר על פרופיל נמוך אך מעורב עמוקות באנטרי. "אני לא מקבל החלטות השקעה מבלי לשוחח עמו קודם. אנו מתייעצים בכל דבר״, אייל מדגיש. כדי ללמוד כיצד מתנהלים בעולם ההון סיכון, רכשו השניים מניות בקרנות הון סיכון מובילות כמו Founder Collective, Iconiq ו-Stride VC. ״אין בית ספר להון סיכון״, הוא פוסק, ״אז השקענו בכמה קרנות ולמדנו מהן״.

הקשרים שהם פיתחו בהשקעות הללו עזרו להם לזכות במקומות טובים בסיבובי השקעה מוצלחים כמו בסבבי הגיוס של Stripe (C) ושל Coupang (E) – כמה מהעסקאות המובילות של אנטרי. ״אבי הגיע לפגישות השנתיות שלנו כמו כל משקיע אחר, אבל ההבדל היה ש… אבי השקיע מאמצים כדי להכיר את היזמים״, אומר דיוויד פרנקל, שותף מנהל ב-Founder Collective, שגם השקיע ב-Coupang. ״כל אחד מהמשקיעים היה יכול לעשות זאת, אבל אבי… פשוט עבד קשה יותר״.

אנטרי קפיטל, ששמה מציין את תשוקתו של אייל לבישול, זכתה בכמה הצלחות ״מקומיות״ כמו Monday.com. החברה הישראלית, שהונפקה בבורסת ניו יורק על פי שווי של שבעה מיליארד דולר ביוני 2021, התקשתה בהתחלה למצוא את מקומה. ללא חילוץ מאנטרי קפיטל, היא הייתה נגמרת ללא כסף. "האמון הזה היה קריטי באותה עת", אומר השותף-מייסד זינמן.

מעבר ל-Monday.com, ועסקאות ענק כמו Stripe ו-Coupang, צבר איל סדרה של ניצחונות צנועים יותר כמו למשל מכירת הסטארט-אפ הסביבתי Breezometer בכ-200 מיליון דולר לגוגל בשנה שעברה, או הנפקה של 420 מיליון דולר של הפינטק האוסטרלי Prospa (שנוסד על ידי בן דודו של מושל).

משקיעים ומייסדים שעבדו עם אייל מרעיפים תשבחות על ניסיונו היזמי (”שני כישלונות עגומים“ ושמונה אקזיטים לדבריו), חדות השקעותיו – ונכונותו לקצץ בדמי הניהול. ״לצערי, מספר משקיעים גדולים הפכו לשמנים, והם חיים מדמי הניהול. התפיסה שלנו היא שאנחנו לא צריכים את דמי הניהול״, הוא מבהיר. זה נכון גם לגבי הוצאת כסף, אפילו מהשקעות מפתח כמו Stripe. ״אחד העקרונות שלנו הוא שכשההערכות השווי הופכות למנופחות, צריך למכור שליש״.

Monday.com היא חריגה לכלל זה. בניגוד למשקיע סיד רגיל, אייל השקיע בכל סבב, לכל אורך הדרך עד להנפקה. הוא יושב בדירקטוריון החברה ועדיין מחזיק במניות בשמו (אנטרי מכרה חלק מהמניות לפני ההנפקה). ״אבי הוא ה-VC הכי מוזר באופן שבו הוא משקיע״, אומר זינמן. ״קרנות מסורתיות יותר משקיעות רק בסבבי סיד או בסבבים מאוחרים, אבל מבנה ההשקעה של אבי גמיש יותר… הוא קובע את הכללים ולכן זה קל יותר״.

הפוסט אבי אייל במקום הראשון ברשימת משקיעי הון הסיכון של פורבס באירופה הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

אור יוגב, הרצליה (במקור מקיבוץ דן) מאייר, בוגר בצלאל. עובד בוויקס 

העבודה מתארת את החטיפה של שירי ביבס עם שני בניה אריאל וכפיר מניר עוז בבוקר ה-7 באוקטובר. כשהתחילו הדיווחים על מה שקורה בדרום, רצתי לטלגרם ולטוויטר כדי להתעדכן. הערוצים המרכזיים פיגרו בכמה שעות. כשראיתי את התיעוד הזה של שירי עם הבנים שלה, הבנתי מייד שקורה פה משהו בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, והדימוי הזה נשאר חרוט אצלי בראש מאז.

שילת מזרחי, פתח תקווה, צלמת, בוגרת תואר בחינוך ותקשורת חזותית במכללת אמונה, ירושלים

לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליהם. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על ילדים וקשישים שאולי עוברים את מה שגלעד שליט עבר. וחשבתי גם על רון ארד. ההשוואה לא הפסיקה לעלות בראשי. הם רק אזרחים, הם לא מתורגלים בזה. לא הכינו אותם לתרחיש כזה. כמה כוח הם צריכים עד שנצליח לשחרר אותם. רציתי לעצב משהו שמבטא את תחושות החטופים. שלא משנה כמה זמן וכמה כוח עוד נשאר בהם, הבקשה שלהם מאיתנו היא שלא נוותר עליהם, בין אם הם בחיים ובין אם לאו.

אור ליבנה, ראש העין, מאיירת ומעצבת גרפית של ספרי ילדים ומגזינים

מאז תחילת המלחמה אני חושבת בעיקר על הנשים שנאנסו ועברו זוועות ועל אלה שנחטפו ונמצאות, נכון לכתיבת שורות אלו, בשבי החמאס. התמונות והסרטונים של בחורות קשורות בידיהן לא הרפו ממני. רציתי לבטא את זה באופן מינימליסטי גראפי ועוצמתי, אולי כדי לצעוק לעולם את מה שאנחנו עוברים כאן ואת מה שעבר על הנשים והילדות. זעמתי, כשהבנתי שארגוני נשים בעולם שותקים ומראים רק את הקושי של הצד הפלסטיני. זה ערער לי את כל האמון שהיה לי בגופים חברתיים, שכעת מפנים לנו עורף. התחושה היא שאם לא נעשה ונפעל לבד, אף אחד לא יבוא לעזרתנו.

רוני פליגמן, בוגרת תקשורת חזותית בשנקר, עובדת בוויקס

ברגע שהקימו את האתר Design Duty, החלו לרוץ בראשי רעיונות, אבל הם לא באמת הגיעו מהראש שלי אלא מהקרביים. מכאב הלב שנוצר נוכח האירועים הבלתי נתפסים שפקדו אותנו בשבת השחורה. לא יכולתי לשאת את הרגשות האלה, וחשתי שאני חייבת לבטא אותם בצורה הכי חדה ומזעזעת, בדיוק כמו שהמציאות הכתה בנו.

דביר מויאל, כפר חוגלה, מעצב גרפי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבית-ספר לעיצוב בסידני, אוסטרליה 

העיצוב ממחיש מכונת זמן שמכוונת ל 7.10.23 לשעה 5:30 בבוקר – שעה לפני המתקפה.  
משאלת הלב שמומחשת בהיפותטיות טראגית היא שרק אם היינו יכולים לחזור בזמן אפילו שעה לאחור עם הידיעה של מה שקרה, היינו מצליחים למנוע את העתיד לבוא. את הרעיון לעיצוב שאבתי מאחד הסרטים האהובים עליי, ״בחזרה לעתיד״, בו גיבור הסרט חוזר אחורה בזמן בכדי להזהיר את ידידו, ובכך מציל את חייו – ומשנה את העתיד.

הגר ליברמן, תל אביב, סטודנטית שנה ד' בבצלאל לתקשורת חזותית

האיור הזה מציג את ה-7 באוקטובר כיום התנפצות התמימות מבחינתי, יונת השלום הלבנה מהאגדות התבררה כחיית טרף מסוכנת.  

רן זמיר, תל אביב, אנימטור

בתור יוצר, רוב היצירות וההשראה שלי באות מאירועים שאני חווה בחיים ומרגיש סביבי. מאז ה-7 באוקטובר לא הייתה בי אף לא טיפה של מוטיבציה ליצור, ורק צרכתי חדשות כל היום. כשצפיתי בנאום של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, פתאום הרגשתי תקווה. באותו רגע ידעתי שאני חייב ליצור, כדי להעלות את המורל. יצרתי תמונה באמצעות בינה מלאכותית (AI), שמתבססת על פוסטרי פרופוגנדה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ונועדה לעורר תקווה לימים טובים יותר. 

הפוסט הכרזות המטלטלות: "הרעיונות החלו לרוץ לא מהראש אלא מהקרביים" הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

החברה הודיעה על המהלך באמצעות X, כשציינה שאלטמן הסכים לחזור כמנכ"ל, והחברה תקים "דירקטוריון ראשוני" בראשות מנכ"ל סיילספורס ברט טיילור. חברי דירקטוריון נוספים כוללים את שר האוצר לשעבר לארי סאמרס ומנכ"ל קווארה אדם ד'אנג'לו.

חזרתו של אלטמן ל-OpenAI מסכמת כמה ימים דרמטיים במיוחד בחברה, שהחלו עם פיטוריו המפתיעים ביום שישי. דירקטוריון החברה אמר שההחלטה להדיח את אלטמן נבעה מכך שהמנכ"ל "לא היה כן בתקשורת שלו עם הדירקטוריון", והוסיף שאין לו עוד אמון ביכולתו של אלטמן להמשיך להנהיג את OpenAI.

למען הצוות

כמה שעות לאחר מכן הודיע גם נשיא החברה ברוקמן על עזיבתו. החלטת הדירקטוריון עוררה התנגדות חזקה מצד המשקיעים הגדולים ביותר של OpenAI, שניסו להתערב ולהשיב את אלטמן לתפקידו. אך הדירקטוריון בחר במנכ"ל טוויץ' לשעבר אמט שיר כמנכ"ל בפועל.

עם ההשקעה של יותר מ-10 מיליארד דולר בסכנה, מיקרוסופט התערבה ושכרה את אלטמן וברוקמן להוביל את צוות המחקר הפנימי בתחום האינטליגנציה המלאכותית שלה. מייד לאחר ההודעה על עזיבת השניים למיקרוסופט, החל מרד עובדים ב-OpenAI, כאשר 95% מהם איימו להתפטר אלא אם אלטמן יוחזר לתפקידו.

בציוץ ב-X אלטמן כתב, שהוא אוהב את OpenAI, ו"כל מה שעשיתי בימים האחרונים היה למען שמירת הצוות של החברה ומימוש המשימה שלו". המנכ"ל החוזר אמר, שהוא האמין שההחלטה שלו להצטרף למיקרוסופט בתחילת השבוע הייתה "הנתיב הטוב ביותר" עבורו ועבור הצוות. אבל עם דירקטוריון חדש ותמיכת מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, אלטמן אמר שהוא "מצפה לחזור" לחברה ו"לבנות על השותפות החזקה שלנו" עם מיקרוסופט.

גם מייסד OpenAI גרג ברוקמן הודיע שהוא יחזור לחברה, ימים ספורים לאחר שהתפטר מתפקידו כנשיא בתגובה לפיטוריו של אלטמן.

שמח מהתוצאה

נאדלה גם שיבח את ההחלטה וצייץ ב-X: "אנו מעודדים מהשינויים בדירקטוריון של OpenAI. אנו מאמינים שזהו צעד ראשוני והכרחי לממשל תאגידי יציב, שקוף ויעיל יותר. שוחחתי עם סם וגרג והסכמנו שיש להם תפקיד מפתח בהנהגת OpenAI, כדי להבטיח לחברה שגשוג. אנחנו בונים על השותפות החזקה שלנו".

אמט שיר, שמונה כמנכ"ל בפועל בתחילת השבוע, אמר שהוא "שמח מאוד" מהתוצאה: "זו הייתה הדרך שהביאה לתוצאה הנכונה עבור כל המעורבים. אני שמח שהייתי חלק מהפתרון".

על פי פרסומים ראשונים, מונה הדירקטוריון הראשוני "לבדוק ולמנות" דירקטוריון מלא של 9 חברים. דווח כי אלטמן ביקש מקום בדירקטוריון החדש, וגם מיקרוסופט – המשקיעה הגדולה ביותר בחברה. בנוסף, החברה תחקור את פיטוריו השנויים במחלוקת של אלטמן והדרמה שלאחר הפיטורים.

הפוסט הדרמה שלא נגמרת: אלטמן חוזר ל-OpenAI לאחר שהעובדים איימו לעזוב יחד אתו הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

בציוץ ב-X אמר נאדלה, שאלטמן וברוקמן "יחד עם עמיתים" יובילו במיקרוסופט "צוות מחקר מתקדם חדש באינטליגנציה מלאכותית". עם זאת, מנכ"ל מיקרוסופט ציין, כי חברתו נותרה "מחויבת" לשותפות עם OpenAI, וכי "יש להם ביטחון במפת הדרכים המוצרית שלהם". אלטמן הגיב לציוץ של נאדלה בשתי מילים: "המשימה נמשכת", בעוד ברוקמן טרם הגיב.

הפוסט של נאדלה הבהיר, שעובדי OpenAI אחרים יצטרפו לצד אלטמן וברוקמן, אך הוא לא ציין שמות.

בפוסט נוסף אמר נאדלה, שאלטמן יכהן כמנכ"ל היחידה החדשה וציין שהצוות יפעל באותו קו כמו ישויות אחרות בבעלות מיקרוסופט כמו "GitHub, Mojang Studios ו-LinkedIn".

ההכרזה של נאדלה הגיעה לאחר סוף שבוע דרמטי, שהחל עם פיטוריו הבלתי צפויים של אלטמן מתפקידו ב-OpenAI. דירקטוריון החברה הודיע ביום שישי על הדחתו של אלטמן. בהודעה לעיתונות אמר הדירקטוריון, כי המהלך היה תוצאה של בדיקה, שמצאה כי אלטמן "לא היה כן במידע שמסר לדירקטוריון". חברי הדירקטוריון הוסיפו, כי איבדו אמון ב"יכולתו להמשיך ולהוביל את OpenAI".

מאוחר יותר ביום שישי הודיע גם הנשיא ומייסד OpenAI גרג ברוקמן, ​​כי הוא עוזב את החברה בתגובה להחלטת הדירקטוריון. משקיעים מובילים ב-OpenAI ניסו להתערב בסוף השבוע כדי להחזיר את אלטמן לתפקיד, אבל ביום ראשון מינה הדירקטוריון את מנכ"ל Twitch לשעבר אמט שיר למנכ"ל OpenAI.

רבים ממוצרי ה-AI הנוכחיים של מיקרוסופט – כולל Bing Chat, Windows Copilot, Github Copilot – מבוססים על טכנולוגיית OpenAI. לא ברור אם אלטמן וברוקמן הובאו על מנת להסב את מוצרי OpenAI למוצרים פנימיים של מיקרוסופט או לעבוד על משהו שונה לחלוטין. נאדלה הדגיש בפוסט שלו, כי החברה עדיין מאמינה ב-OpenAI ומצפה "להכיר את המנכ"ל החדש ואת צוות ההנהלה החדש של החברה ולעבוד איתם".

הפוסט לא חוזר הביתה: סם אלטמן מצטרף למיקרוסופט להוביל את תחום ה-AI הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

קרנות הון סיכון, המחזיקות מניות בחברה המסחרית של OpenAI,  דנו יחד עם מיקרוסופט ועובדים בכירים בחברה באפשרות להחזיר את אלטמן. המנכ"ל המודח שוחח עם כמה גורמים, שאישרו לפורבס, כי רמז שבכוונתו להקים סטארטאפ חדש. לא ברור אם החברות יוכלו להפעיל די לחץ כדי לבצע מהלך כזה – ולשכנע את אלטמן לחזור לתפקידו.

על פי אחד מקורות, התוכנית תהיה להפעיל לחץ על הנהלת OpenAI החדשה, בראשות המנכ"לית בפועל מירה מוראטי וחברי הדירקטוריון. הכוונה היא ללחוץ במספר אמצעים: לעכב את האשראי של המשקיעה הגדולה בחברה – מיקרוסופט, ליצור מרד המוני של חוקרים בכירים, ואיום בתביעה אפשרית מצד המשקיעים.

מול שילוב כזה, מעריכים אותם גורמים, תאלץ ההנהלה לקבל את אלטמן בחזרה. מהלך כזה יוביל כנראה לעזיבה של מי שנחשבים אחראים לפיטורי אלטמן, כולל המייסד, הישראלי לשעבר, איליה סוצקבר וחבר הדירקטוריון אדם דאנג'לו, מנכ"ל Quora.

"ימשיכו קדימה"

אם המהלך לא יבשיל בזמן הקרוב, מעריכים אותם גורמים, המנכ"ל המודח אלטמן והנשיא המתפטר גרג ברוקמן צפויים לגייס הון לסטארטאפ חדש. "הם פשוט ימשיכו קדימה למיזם החדש שלהם", הוסיף אחד המקורות.

אתמול דיווח The Information, שאלטמן כבר נפגש עם משקיעים כדי לגייס הון למיזם חדש. מקור המקורב לאלטמן אמר ששתי האפשרויות נותרות אפשריות. "אני חושב שהוא באמת רוצה את התוצאה הטובה ביותר", אמר המקור. "הוא לא רוצה לפגוע באנשים".

לפחות אחת המשקיעות, קרן ההון סיכון Sequoia, עמדה בקשר עם מיקרוסופט כדי לפעול להחזרת אלטמן וברוקמן לחברה. שחקן מפתח בכל ניסיון חזרה אפשרי יהיה מיקרוסופט, השותף העיקרי של OpenAI שהזרים 10 מיליארד דולר לחברה. מנכ"ל מיקרוסופט סטיה נאדלה הופתע ו"זועם" על הפיטורים, על פי דיווח בבלומברג. מיקרוסופט העבירה רק חלק קטן מהסכום שהבטיחה ל-OpenAI, על פי אחד הדיווחים. מקור המקורב למיקרוסופט אמר שהחברה הייתה מעדיפה יציבות ב-OpenAI.

הפתעה מוחלטת

האתר The Verge דיווח אתמול שדירקטוריון OpenAI ניהל דיונים על החזרת אלטמן. לא היה ברור אם דיונים אלה היו תוצאה מיידית של לחץ המשקיעים. 

ביום שישי דיווח פורבס כי המשקיעים בחברה הופתעו לחלוטין מפיטורי אלטמן על ידי דירקטוריון OpenAI.

OpenAI טרם הגיבה לבקשת התגובה של פורבס. מיקרוסופט סירבה להגיב.

הפוסט עם מעט עזרה ממיקרוסופט: משקיעי OpenAI מנסים להחזיר את אלטמן לחברה הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

הקשיים של חוד החנית

רבות דובר על היותו של ענף ההייטק קטר הצמיחה של המשק הישראלי. לפי דו"ח האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ודלויט מתחילת 2023, ההייטק תורם לכלכלה בהיותו אחראי לכ-54% מהיצוא, כ-12% מהתעסוקה ו-240 מיליארדי שקלים מהתוצר.

כעת גם חוד החנית של הכלכלה המקומית חשוף לקשיים רבים עקב המצב הבטחוני וההאטה בפעילות הכלכלית. הענף מתמודד עם אתגרים ייחודיים עקב המלחמה. אלה כוללים את גיוסם של עובדים רבים למילואים, הורדת נפח הפעילות והפניית משאבים למיזמי סיוע והתנדבות, ובנוסף הרתיעה הטבעית בקרב משקיעים מחו"ל מהשקעה באזורי קרבות, הסובלים מחוסר ודאות גבוה. קיים סיכון ממשי להאטה בקצב הזרמת המזומנים מחו״ל ע״י משקיעי הון-סיכון וכן להשקעה נוספת של חברות הענק באתרי המחקר והפיתוח הישראליים.

בעוד המחסור בכוח אדם בימים אלה יתאזן מיד בתום המלחמה, הזעזוע בתפיסה של העולם את המשק הישראלי עלול להישאר זמן רב יותר. לכן, במידה רבה, אתגר ההשקעות הזרות הוא המשמעותי מכולם. לצד הזדהות ברורה ומלאה עם ישראל, קרנות הון-סיכון בחו"ל וענקיות הטכנולוגיה, יחד עם משקיעים פרטיים ומוסדיים מעבר לים, בוחנים כעת את תעשיית ההייטק הישראלית בהתאם ליכולתה להוכיח המשכיות עסקית בזמן המלחמה.

במילים אחרות, הסטארט-אפים וחברות הטכנולוגיה שלנו נדרשים להוכיח למשקיעים הזרים, כי הם נכונים למשבר ומסוגלים להוסיף ולתפקד באופן מיטבי, תוך שהעסק ממשיך לפעול, לפתח, לייצר, לשווק, ולמכור – גם במצב חירום. עבור המשקיעים, המלחמה היא על כן סוג של מקרה קיצון, המאפשר להם למדוד את העמידות של חברות הפורטפוליו שלהם ושל ההייטק המקומי כולו בפני זעזועים ומשברים.

החדשות הטובות, ויש מעט כאלה בימים הקשים הללו, הן שלהייטק הישראלי יש את כל הנתונים להצליח ולהוכיח למשקיעים ולעולם, כי הוא חזק ומסוגל לעמוד במשבר. למעשה, כבר כעת מוכיחות חברות רבות כי פניהן להמשך העשייה. הניסיון שצברנו בחברת למינר מאז פרוץ המלחמה, והמגמות שאנחנו מזהים בקרב הקולגות והעסקים שסביבנו, מצביעים על מספר דרכים לעשות זאת.

בראש ובראשונה, נדרשת החלטה אסטרטגית להמשיך ולעבוד. גם מצד המעסיק, אך בעיקר מצד העובדים שלא גויסו למילואים. במקרה שלנו, בלמינר, הצוות בחר להמשיך ולעבוד כמה שאפשר תוך הבנה, שכל עובד מתמודד עם זה אחרת. זאת אינה החלטה קלה. תחושות של עצב, כאב, וכעס מציפות את כולנו נוכח האירועים, והנטייה הטבעית היא להתחבר לחדשות ולהתעסק בעיקר במלחמה. בכל רגע שבו אנו ממשיכים בשגרה עוקצת אותנו תחושת אשמת הניצולים. כיצד אנחנו יכולים להמשיך ולעבוד כרגיל כאשר יש יותר מ-220 חטופות וחטופים בעזה? כאשר מאות אלפי ישראלים נאלצו לפנות את בתיהם?

עם זאת, החלטה אסטרטגית זאת היא קריטית במיוחד ליציבות העסק וליכולתו לצלוח ואף לצמוח ביום שאחרי. העבודה עם הלקוחות שלנו, אשר מרביתם נמצאים בחו"ל, לימדה אותנו על החשיבות שבתחזוקה ובהמשכיות של מערכי התמיכה, השיווק והמכירות, הפעילים בעיקר מול הלקוחות בארה״ב ובאירופה.

למדנו גם על הערך שבמתן גיבוי לעובדים המגויסים למילואים ובעידוד העובדים שנשארו בעורף. כך, עובדים רבים לקחו על עצמם לבצע משימות קריטיות על מנת לתמוך בעובדים שיצאו למילואים. גמישות והכלה של צרכי העובדים הינם תנאי לכך.

בתקופה שבה רובנו מתקשים לעבוד כרגיל, ראינו כי העובדים נוטים לתת יותר מעצמם ככל שהחברה מפגינה יותר הכלה ואמפתיה, ובעיקר מאפשרת גמישות מלאה בעבודה. בימים אלה חלק מעובדי למינר עובדים מרחוק ואחרים בוחרים את מתכונת העבודה המתאימה ביותר עבורם מבחינת המקום, השעות, הימים והיקף העבודה. עובדים רבים מתנדבים לסייע למפוני העוטף ולחיילים – כל עובד לפי יכולתו – והדבר תורם אף הוא ללכידות ולמוטיבציה.

רכיב נוסף בבניית המשכיות עסקית נוגע לזיהוי הצרכים בשוק סביב המשבר, והיערכות מבעוד מועד למענה לכך. במקרה של ענף הסייבר, שבו אנחנו פועלים, המשמעות היא כי המלחמה צפויה להגביר את הצורך בפתרונות מתקדמים לעולם, שיהיה מורכב ומאתגר עוד יותר מבחינה בטחונית. הזמן להיערך לכך, כדי שהחברה תדע לספק תשובות ברגע האמת, הוא עכשיו – על כל המורכבות התפעולית הכרוכה בכך. וזה לא רק בסייבר. חברות הייטק רבות בישראל מוכיחות בימים אלה כי הן ערוכות לספק את המוצרים והשירותים הנדרשים מהם, ובאיכות הגבוהה ביותר, בעקבות המלחמה.

מיזם חובק עולם

לבסוף, חשוב לעמוד בקשר ישיר עם המשקיעים בחו"ל ולקיים איתם תקשורת פתוחה ורציפה. בלמינר, זכינו שחברת האם שלנו רובריק, נרתמה מהרגע הראשון והפגינה תמיכה עצומה, סולידריות והבנה למצב, כולל לאילוצים הנובעים מגיוס עובדים למילואים.

רובריק אף השיקה מיזם שאפשר לעובדיה ברחבי העולם לתרום לארגון "איחוד הצלה", תוך שהיא משווה ותורמת דולר על כל דולר שתרמו העובדים. בנוסף, פתחה רובריק לעובדי למינר ולבני משפחותיהם תוכנית Mental Health לתמיכה רגשית ונפשית בתקופה המורכבת שאנו עוברים ולליווי גם בהמשך במידת הצורך.

המשכיות עסקית היא קריטית על מנת שהעולם ימשיך להאמין ולהשקיע באומת הסטארט-אפ הישראלית. ההייטק הישראלי עבר משברים רבים, בין אם בעקבות מבצעים צבאיים, או משברים כלכליים גלובליים. התעשייה שלנו הוכיחה בעבר, כי היא חזקה מספיק כדי לשרוד את המשברים ולגדול מהם, וכך יהיה גם הפעם.

עמית שקד ואורן אברהם הם בוגרי Forbes 30Under30   לשנת 2022, מייסדי למינר ומשמשים כמנכ"ל החברה וכסמנכ"ל הטכנולוגיות (בהתאמה)

הפוסט מוכרחים להמשיך לעבוד// עמית שקד ואורן אברהם הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

את הפרויקט הוביל סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר, רפאל פרנקו. לדבריו הצליח החמ"ל לזהות 60 נעדרים בשבועיים ואת מיקומם של עוד חמישה אחרים. הזיהויים עדיין לא הובילו לחילוץ כלשהו, אולם הדאטה הועברה לידי צה"ל.

פרנקו, כיום מייסד שותף של סטארט-אפ האבטחה Code Blue Cyber, אמר לפורבס שהפרויקט הועבר לממשלת ישראל, כיוון שנאספו "הרבה נתונים רגישים, שאתה לא רוצה לחלוק עם אזרחים". לפי הודעת דובר צה"ל, נמסרו הודעות למשפחותיהם של 212 חטופים.

פרנקו מספר כי החמ"ל מורכב ממומחי AI, סייבר, מודיעין  ודאטה אנליסטים. הייחוד בעבודה שלהם, לדבריו, הוא ביכולת לקשר בין זיהוי מיקומים לסרטוני המחבלים ברשתות בהם מוצגים חטופים. משם, המשיכו מומחי החמ"ל, לאסוף סרטונים ותמונות מקבוצות 'שכנות' או 'קרובות' ברשתות החברתיות.

בחלק מאתרי המדיה החברתית, כמו פייסבוק, היה צורך לאסוף דאטה באופן ידני, מכיוון שהחברה אינה מאפשרת לשאוב את הנתונים. לעומת זאת, טלגרם, שהוכיחה את עצמה כאחת האפליקציות הפופולריות ביותר לשיתוף תמונות בזמן מלחמה, מאפשרת לשאוב את התוכן מתוכה בצורה אוטומטית, אמר פרנקו.

עשרות אלפי תמונות וסרטונים

אחד השותפים העיקריים של היוזמה היה הסטארט-אפ הישראלי בן השלוש Tagbox. הסטארט-אפ משתמש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי למיין תמונות וסרטונים עבור עסקים. אבל בשבועיים האחרונים העביר הסטארט-אפ את עיקר הפעילות שלו כדי לסייע למאמץ של פרנקו.

"היו לנו קרוב ל-1,000 איש שמצבם לא היה ברור – חיים או מתים, כאן או בעזה", אמר מייסד ומנכ"ל טאגבוקס גיא בר-נר. "פשוט הורדנו כל מה שעשוי להיות רלוונטי וניתחנו את כל החומרים האלה. מדובר בעשרות אלפי תמונות וקבצי וידיאו". לדבריו, האלגוריתם של אמזון הצליח לקלוט פנים שאנליסט אנושי לא יכול היה כלל לראות.

לאחר שהחמ"ל סימן התאמה, הצוות עבד לצד צה"ל, כדי לסקור באופן ידני את התמונות. "זו הייתה עבודה ממש קשה, כי אתה צריך לעבור על תמונות וסרטונים קשים", אמר בר-נר. "זה צבט את הלב."

השימוש באלגוריתם של אמזון הוא היישום השני המתפרסם שנעשב בו שימוש בשבועיים האחרונים. בשבוע שעבר דיווחנו כי מערכת זיהוי פנים מתוצרת החברה הישראלית  Corsight AI, סייעה לבית החולים סורוקה לזהות מאושפזים מול נתוני הנעדרים.

כלי הזיהוי של אמזון הושק ב-2016 והציע למשטרה ולגופים ציבוריים זיהוי פנים זול וקל לשימוש. אלא שבמהלך הזמן הצטברו ביקורות על המערכת. Buzzfeed News טענה, למשל, שהמערכת של אמזון, Rekognition, זיהתה בטעות פושעים כסלבריטאים. במקרה אחר טען האיגוד האמריקני לחירויות האזרח שהמערכת מצאה התאמה בין 28 חברי קונגרס לבין צילומי עצורים בארה"ב. כעבור זמן הפסיקה אמזון לשווק את המערכת למשטרה.

הפוסט מתנדבי סייבר משתמשים באלגוריתם של אמזון לזיהוי נעדרים הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

בהצהרה המשותפת התחייבו הקרנות, רובן פועלות מארה"ב, "להתייצב יחד" לצד ישראל, אזרחיה וקהילת ההייטק שתמיד היתה שותפה משמעותית לחדשנות הגלובלית. הקרנות גינו את מעשי הטרור הברבריים, ההרס שהם חוללו והצרו על אובדן חייהם של חפים מפשע. ההצהרה קראה גם להחזרת החטופים והשבויים לישראל ולחזרה לשגרה של קהילת הסטארטאפים בישראל.

"ברוח השלום והאחדות, אנו קוראים לקהילות משקיעי הטק בעולם לתמוך ולסייע לסטארטאפים, ליזמים ולמשקיעים הישראלים שעוברים ימים מאתגרים", נכתב בהצהרה. "אנו מאמינים בעתיד בהיר ומשגשג יותר לאזור. נמשיך לסייע ליזמים ולסטארטאפים המוכשרים בישראל ומחוצה לה לעשות את עבודתם החיונית בעיצוב עתיד טוב יותר לכולם".   

מעבר להצהרה המשותפת מצאו לנכון גופי השקעה רבים לעשות גם מעבר לזה: קרן אינסייט פרטנרס, שהשקיעה בסטארטאפים רבים בישראל, התחייבה לתרום מיליון דולר לסיוע הומניטרי. ג'נרל קטאליסט התחייבה ל-250 אלף דולר והשותפים בפירסט ראונד קפיטל תרמו באופן אישי חצי מיליון דולר. גופים נוספים ארגנו אירועי גיוס ציבוריים או פתחו אתרי גיוס כמו ויין ונצ'רס שגייסו בערב אחד 200 אלף דולר.

המשקיע הישראלי מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ב-X (טוויטר), כי עבד – למרות השבת – בתפקידו כיו"ר ארגון "השומר החדש", וארגן מתנדבים שיגנו על משקים בנגב לאחר טבח החמאס. אייזנברג סיפר כי עסק בימים האחרונים בגיוס תרומות תוך כדי קבורת בן דודו שנהרג בהתקפה.

להצהרה הפומבית יש חשיבות בפני עצמה, אך מנהלי השקעות ויזמים בארץ טוענים, כי חשוב יותר שקרנות הון סיכון בינלאומיות ימשיכו להביע אמון בהייטק הישראלי באמצעות ניהול "עסקים כרגיל".

"פשעי מלחמה"

בתוך כך, לקראת אחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם Web Summit  שיתקיים בחודש הבא בליסבון, הכריז מייסד הכנס, פאדי קוסגרייב, כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה ברצועת עזה.

בעקבות ההכרזה הודיעו קרנות הון סיכון בינלאומיות ובכירים בהייטק הישראלי, כי יחרימו את הכנס הטכנולוגי שנחשב לגדול באירופה. בין הגופים הבינלאומיים שהודיעו כי לא יגיעו לכנס נמנים קרן סקויה, בסמר, פאונדרס פאנד והאקסלרטור הענק ווי קומבינייטור. אסף רפפורט, מנכל וויז, ואורי גושן, מנכ"ל משותף ב-AI21 Labs, שהיו אמורים לנאום בכנס, ביטלו את הגעתם. גם שגריר ישראל בפורטוגל הודיע לראש עיריית ליסבון כי ישראל תחרים את האירוע.

קוסגרייב האירי, אחראי לשערוריות רבות ונמצא לא פעם מפיץ פייק ניוז או לא דובר אמת. אתמול כבר מחק כמה מציוציו בטוויטר ופרסם התנצלות על הדברים שכתב.

הפוסט יותר מ-800 קרנות הון סיכון חתמו על הצהרת תמיכה בישראל הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.

"הקהל נותן אמון רב יותר במשפיענים מאשר בפרסומות. הם יכולים למכור מוצרים בתוך דקות. הם יכולים לגרום לפלאש-מוב שתשתק עיר גדולה", אומרת ארין לאנוטי, מנהלת החדשנות הראשית ב-Ad titan Omnicom PR Group.

כדי לדרג את היוצרים הרווחיים בעולם, פורבס חיבר נתונים על הרווחים המשוערים, ספירת העוקבים, שיעורי המעורבות והפעילות היזמית של אלפי אישים באינטרנט בעזרת חברת השיווק Influential.

התוצאה: 50 אנשים המנצלים את בסיס המעריצים האדיר שלהם כדי לעצב מחדש את עולמות המדיה, השיווק, הבידור והטעם.

יוצרי התוכן המרוויחים ביותר לשנת 2023

1. ג'ימי דונלדסון (MrBeast)

רווחים: 82 מיליון דולר

סה"כ עוקבים: 312 מיליון

ממוצע מעורבות: 9.8%

עם יותר מ-300 מיליון עוקבים, קהל המעריצים של MrBeast גדול כמעט כמו אוכלוסיית ארה"ב. הכוח והפופולריות שלו מגיעים מסרטוני ההפקה והפעלולים הגבוהים שלו הכוללים הישרדות באנטארקטיקה במשך 50 שעות ובניית מפעל שוקולד וונקה. טיטאן היוטיוב, ששמו האמיתי הוא ג'יימי דונלדסון, השתמש בכוח האדיר שלו כדי להרוויח הון מפרסומות דיגיטליות – ולבנות אימפריה בעולם האמיתי. מותגים מבוססי Beast כוללים את מזני החטיפים Feastables ואת רשת המסעדות MrBeast Burgers, בתוספת קו הסחורה רחב הידיים של דונלדסון.

2. אולג'ידה אולטונג'י (KSI)

רווחים: 24 מיליון דולר

סה"כ עוקבים: 112 מיליון

ממוצע מעורבות: 6.5%

אולג'ידה אולטונג'י המכונה KSI, החל להגיב למשחקי הווידאו של פיפ"א ביוטיוב בשנת 2009, ומשך מיליוני עוקבים בגלל ההומור המוזר שלו. מאז הוא הפך לראפר ומתאגרף, הוציא שני סינגלים ב-2023, והשיג עסקת הפצה רב שנתית לחברת הקידום שלו, Misfits Boxing. הוא הפנים של Prime Hydration לצד לוגאן פול (מספר 6 ברשימת יוצרי התוכן הרווחיים). משקה הספורט הפך השנה למשקה הרשמי של ברצלונה, UFC וארסנל. אולטונג'י גרר ביקורת בעקבות תוכן מיזוגיני והשמצות גזעניות וטרנספוביות, אבל הוא תמיד הופך את השערוריות לצפיות, הן באינטרנט והן בזירה.

3. ג'ייק פול

רווחים: 34 מיליון דולר

סה"כ עוקבים: 66 מיליון

ממוצע מעורבות: 1.6%

הפרסום אינו זר לג'ייק פול, כוכב Vine שהפך למתאגרף, שהפעלולים שלו ביוטיוב – כמו קעקועים בהפתעה, אכילת מזון לכלבים ורחצה במשחה שורפת – משכו מיליוני מעריצים, וגררו מחלוקות כולל האשמות על התנהגות מינית בלתי הולמת, הונאת מעריצים, ולאחרונה, אישום של ה-SEC על חסות לא מוכרזת של מטבעות קריפטוגרפיים. ובכל זאת, היכולת של פול למשוך קהל הפכה אותו לאחד הספורטאים בעלי השכר הגבוה ביותר בשנת 2022. הוא זכה לחסות של משקה האנרגיה Celsius, הקים את אפליקציית הימורי הספורט "Betr" שגייסה 50 מיליון דולר, וחתם השנה חוזה MMA.

4. Rhett & Link

רווחים: 35 מיליון דולר

סה"כ עוקבים: 51 מיליון

ממוצע מעורבות: 0.85%

החברים הכי טובים מאז בית הספר היסודי, שני המהנדסים לשעבר – רט ג'יימס מקלוהן וצ'רלס לינקולן "לינק" ניל השלישי – החלו לפרסם סרטוני קומדיה ביוטיוב בשנת 2006. כיום, חברת הבידור שלהם, Mythical, שבסיסה בקליפורניה, מעסיקה למעלה מ-100 עובדים שיוצרים סדרות יוטיוב כמו התוכנית היומית Good Mythical Morning, תוכניות בישול וערוץ המערכונים Smosh עבור 18 מיליון המנויים שלהם. הצמד מפיק פודקאסטים, סיורים חיים ואירועים בשידור חי. בינתיים הקרן שהקימו, Creator Accelerator משקיעה ביוצרים חדשים.

5. צ'ארלי ד'מיליו

רווחים: 23 מיליון דולר

סה"כ עוקבים: 213 מיליון

ממוצע מעורבות: 0.7%

צ'רלי ד'אמליו ממשיכה לשלוט בתור היוצרת הנשית המובילה ברשימת היוצרים המובילים בטיקטוק וברשימת יוצרי התוכן הרווחיים של פורבס. כיום ד'אמיליו היא אחת הכוכבות הוויראליות ביותר באינטרנט, הפכה לפנים של פראדה ולפרסומת מהלכת עבור אמזון, CeraVe ו-SKIMS, קו הבגדים שייסדה קים קרדשיאן. הבושם בן השנה של ד'אמליו, Born Dreamer, נמצא ברשתות הפארם ברחבי ארה"ב ואירופה. על מדפי הבגדים תמצאו את Social Tourist, המותג שהיא ואחותה דיקסי (מקום 18 ברשימה זו) שהושק עם הוליסטר בשנת 2021. המשפחה מצלמת את העונה השלישית של סדרת הריאליטי שלהם "The D'Amelio Show" עבור Hulu וגם מנהלת את מותג הנעליים שלהם שהושק לאחרונה, D'Amelio Footwear. כל זה, לפני שמלאו לצ'רלי 20.

לדירוג המלא

הפוסט הופכים עוקבים להון: יוצרי התוכן המרוויחים ביותר לשנת 2023 הופיע לראשונה ב-Forbes Israel.