שי לחייל ולחיילת: אז מה תכניסו לחבילה שתשלחו לחזית

״הצבא צועד על קיבתו״, קבע נפוליאון ופעל בעניין, כאשר הציע בשנת 1800 פרס כספי למי שיעמוד באתגר ויציע דרך זולה ויעילה לשמר כמויות גדולות של מזון, לצורכי הצבא באזורים השונים אליהם הוא הגיע.

ניקולא אפר המציא ופיתח שימור מזון בצנצנות זכוכית אטומות בשעם. אפר העביר לחייליו של נפוליאון צנצנות, ובהן נזיד בשר וירקות משומרים – וזכה בפרס הכספי. חודשים ספורים מאוחר יותר, באנגליה, פיטר דורנד, סוחר אנגלי, היה הראשון לייצר קופסאות שימורים מפח. עם זאת הייצור ההמוני של קופסאות השימורים החל רק בתחילת המאה הקודמת. זוהי אולי ההתחלה של מנות הקרב של היום, ואולי לכן סובלים השימורים עדיין מתדמית של מוצרי מזון בעלי איכות ירודה – מה שאינו נכון בהכרח.

שימורי דגים, ירקות ודגנים (כמו תירס), ללא תוספת סוכר או מלח בכמויות גבוהות, יכולים להיות פתרון טעים ומזין, שעונה על הצורך בתנאי שטח לאוכל מזין, טעים, ללא הכנה ועם חיי מדף ארוכים.

חבילה מפנקת

מסורת רבת שנים היא שליחה של חבילות לחיילים. החבילה כונתה פעם 'שי לחייל' והכילה בדרך כלל ממתקים, חטיפים, סבונים, מגבונים, לעיתים גם גרביים, תחתונים, ובעבר – גם סכיני גילוח… לחבילה צורף תמיד מכתב או ציור עם מילות עידוד והערכה. החבילות נאספות ומועברות במרוכז ליחידות השונות בצה"ל.

סביר להניח שכמעט כל תלמיד ותלמידה בישראל שלחו לפחות פעם אחת 'שי לחייל' או 'שי לחיילת'. תכולת החבילות והמכתבים המצורפים, ללא ספק, מחזקים את החיילים, תורמים למצב רוחם וכמובן להנאה ממוצרי המזון הטעימים והמוצרים האחרים.

ההתארגנות האזרחית לטובת החיילים ותושבי הדרום בעקבות ההפתעה והשבר הגדול היתה מהירה. גם אם המצב היה מורכב ומסובך, ההתארגנות מעוררת גאווה גדולה. בחבילות לחיילים אנחנו מיומנים, ולא מפתיע שהחיילים באשר הם הוצפו בשפע של פינוקים מתוקים ומלוחים. ברשתות החברתיות מייד נפוצו סרטונים משעשעים וממים של חיילים ה"מתלוננים" על כמויות הממתקים והחטיפים שקיבלו. כמו ,למשל, החייל שהעיד שאינו מוצא את המיטה בגלל שהיא טבעה בים של חטיפים בשקיות מרשרשות או חייל אחר שביקש שישלחו לגדוד שלו תפוצ'יפס בטעם שמנת בצל, כי זה החטיף היחיד שחסר להם…

אמנם, מטרת החבילות לחיילים אינה לספק ארוחות מאוזנות, אלא בעיקר הנאה וכיף, עם זאת, ובמיוחד לאור ההבנה כי מצב הלוחמה ימשך זמן רב, כדאי לקחת בחשבון גם את הצרכים התזונתיים המיוחדים הנדרשים.

ככלל, המלצות התזונה לחיילים דומות לאלו של כלל האוכלוסייה, אך לחיילים עשויים להיות צרכי קלוריות גבוהים יותר בשל רמות הפעילות הגבוהות שלהם. הם גם צריכים להקפיד לצרוך כמויות נאותות של חלבון ופחמימות כדי לתמוך במסת השריר ובסיבולת.

פחמימות הן מקור אנרגיה ראשוני: לחם, תירס, אורז, בייגלה וגם פירות טריים ומיובשים. הם נדרשים לצרוך מספיק חלבון: דגים, ביצים, מוצרי חלב וקטניות. שומנים בריאים נחוצים לבריאות הכללית, חשוב שמקורם יהיה באגוזים, שקדים, זיתים, טחינה ופחות ממזון אולטרה מעובד כמו עוגיות, ממתקים וחטיפים מלוחים. מובן שוויטמינים ומינרלים הכרחיים בתזונה מאוזנת, ובישראל ירקות ופירות הם חלק בלתי נפרד מהתזונה היומית. לעיתים נדרשים תוספי תזונה כמו ברזל או ויטמין D במצבים מיוחדים.

חשוב לציין שהמלצות ספציפיות משתנות בהתאם לחילות השונים ולפעילותם. בצה"ל משרתים תזונאיות ותזונאים שאחראים לוודא, שהחיילים יקבלו את התזונה המתאימה.

תכל'ס, מה לארוז?

כדאי לזכור שעל החבילה להיות בעלת משקל ונפח קטנים עד כמה שאפשר, עדיף שהמזונות יהיו טבעיים ופשוטים ולא אולטרה מעובדים, מבחר גדול של מוצרי מזון אולטרה מעובדים עלול להיות על חשבון מזון איכותי. הנה דוגמאות למזונות טעימים ומזינים, מכל קבוצות המזון:

פירות מיובשים כמו תמרים וצימוקים, שהם מקור טוב לאנרגיה, לסיבים תזונתיים ולמינרלים; שקדים ואגוזים שמספקים קלוריות משומן איכותי, ויטמינים ומינרלים. תערובת של פירות מיובשים עם שקדים ואגוזים ארוזה במנות אישיות היא אפשרות מומלצת במיוחד.

קטניות בקופסאות קרטון או שימורים: גרגרי חומוס, שעועית או עדשים – אלה עשירים בחלבון, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. שימורי דגים: טונה וסרדינים מקור מצוין לחלבונים וארוזים במנות אישיות. שימורי תירס, חטיפי חלבון, חטיפי דגנים, חטיפי חלבה, בייגלה וקרקרים – רצוי באריזות אישיות קטנות, אבקת אלקטרוליטים המיועדת לשתייה במקרים של התייבשות (האבקה זמינה בבתי המרקחת), מסטיקים וסוכריות ללא סוכר.

בטיחות מזון למען בטחון החיילים

לפני שמארגנים את החבילה הבאה, יש מספר דברים שחשוב להיות מודעים אליהם ולנהוג בהתאם. הדבר אמור במיוחד לגבי המזון שבחבילה כדי לצמצם הסיכונים לקלקול מזון. אריזה לא נכונה, תנאי אחסון ושינוע לא מתאימים עלולים לגרום לקלקול המזון ולפגוע בבריאות החיילים.

מוצרי מזון יבש ומוצרי מזון שמוכן לאכילה, שאינו דורש קירור או הקפאה, כדאי לשלוח רק באריזות סגורות ומקוריות של יצרן מוכר, עם תוקף של שלושה שבועות ויותר.

קופסאות שימורים לא מעוכות, עקומות, נפוחות או חלודות – וכמובן בתוקף. עדיפות לכאלה המצוידות בטבעת פתיחה, כך שלא נדרש פותחן שימורים. כדאי גם לארוז באופן המגן על המזון מפני רטיבות, מכרסמים ומזיקים אחרים.

נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון הן דיאטניות קליניות