“אין סכנה של מחלה הולנדית – להזרמת הגז יש רק צדדים חיוביים”

כשבנק ישראל הזהיר אתמול מפני מהשפעות שליליות של פיתוח בלתי מבוקר של תעשיית האנרגיה בישראל, וכי ניצול משאבי הטבע יביא לייסוף השקל לרמה מסוכנת בעלת השלכות חיצוניות שליליות על המשק הישראלי כולו ("המחלה ההולנדית") – היה מי שטען כי יכול היה להגיד "אמרתי לכם".

"זה נושא שכבר הזהרנו מפניו מזמן", אומר לפורבס סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא, שאולי כצנלסון. "ואנחנו ממשיכים לדאוג. כבר היום שער החליפין הריאלי נמצא ברמות נמוכות בכ-15%-13% מהרמה הממוצעת ב-2007-2006". 

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

כצנלסון טוען הכתובת הייתה על הקיר: "מ-2008 התחיל היצוא לסבול מבעיה קשה של ייסוף משמעותי בשער החליפין, ואח"כ גם מהמשבר הכלכלי העולמי. כבר אז פנינו אל בנק ישראל להתערב בשער החליפין, והנגיד קיבל החלטה ובלם את המכה, לפחות זמנית, והביא למצב של בלימת השחיקה. אבל לצערנו בתקופה האחרונה שוב מתחיל ייסוף משמעותי וזה עלול להחזיר את הגלגל אחורה. השאלה היא איך מונעים מצב שבו גם השווקים העולמיים (אירופה וארה"ב) נמצאים במשבר ובנוסף גם נחטוף את בעיית ייסוף שער החליפין".

אוריאל לין | צילום: יח"צ

מנגד, יש מי שטוען כי העיסוק סביב אותה מחלה מפורסמת מוגזמת: "אין כאן סכנה מפני התופעה ההולדנית – ההזרמה רק תחזק את הכלכלה הישראלית", אומר לפורבס נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.

לין ממקד את ההסתכלות בנושא הזרמת הגז בנושא אחד: "כושר התחרותיות הוא הדבר החשוב ביותר למשק – הזרמת הגז והפיכת ישראל למעצמה בנושא רק תשפר את כושר התחרותיות שלנו".

באשר לטענות על ייסוף השקל שייפגע במשק טען לין כי "תעשייה טובה מתחרה גם במציאות בה שערי החליפין משתנים בצורה קיצונית – ייצאנו גם כשהשקל היה 3.3 לעומת הדולר וגם כשהיה 4.8 שקל".

עוד ציין לין כי במציאות הכלכלית של היום המשק הישראלי מפגין חוזקה וזה בא לידי ביטוי במטבע: "מדובר בתופעה לטווח הקצר – השקל חזק כי הם חלשים. גם אירופה וגם ארה"ב חלשים כרגע אך המצב יתאזן חזרה".

"צריך לחשוב מחוץ לקופסה כפי שעשה פישר ב-2008"

בבנק ישראל הסבירו כי ככל שהמגזר המסחרי מצטמצם, כך הפגיעה הנגרמת מ"המחלה ההולנדית" משמעותית יותר. "המשק צפוי להרגיש את הפגיעה יותר ויותר ככל שיחלוף הזמן, במיוחד לאחר אזילת המאגרים, כאשר תגדל חשיבותו של היצוא במגזר המסחרי", נכתב בדו"ח שפרסם. בבנק הציעו כי במידה שיתברר שמחיר הגז הטבעי מעודד התפתחות תעשייה המבוססת על המשאב, בפרט כזו שיש לה השלכות חיצוניות שליליות – מומלץ לשקול הטלת מס על השימוש בו.

שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון הייצוא | צילום: יח"צ

לכצנלסון רעיונות נוספים: "אפשר ליצור סיטואציות שבהן לפחות חלק מהתמורות שיתקבלו מהגז לא יעברו דרך שוק המט"ח החופשי ויציפו את השוק. עובדה שגם בנק ישראל שינה ב-2008 את המדיניות שהייתה לא להתערב בשוק המט"ח. זה יצר רגיעה בשווקים".

"יכול להיות שצריך להקים קרן שתמצא את הדרכים לייצר השקעות פיננסיות בחו"ל עבור גופים מוסדיים", ממשיך כצנלסון. "ישראל נמצאת כבר היום במצב של השקעת חסר בשווקים הבינלאומיים. הסיבה היא שגופים מוסדיים חוששים מהתחזקות השקל ואז מהפסד התמורות מהשקעות בחו"ל".

בבנק מסרו כי על מנת להקטין את ההשפעות השליליות של התחזקות השקל כתוצאה מהירידה בהוצאות האנרגיה של המשק והעודף הצפוי להיווצר בחשבון השוטף, הקימה הממשלה קרן שתשקיע את ההכנסות מתמלוגי הגז בחו"ל. קרן זו תדאג שלפחות חלק מההכנסות מענף האנרגיה יילכו לחיסכון ובכך תביא להגדלת החיסכון של המגזר הציבורי.

כצנלסון מציע כמה שינויים: לדעתו, ניתן "לבנות רשת ביטחון, כמו קרן לחקלאים נגד פגעי טבע – לעשות אותו דבר לגופים שיבצעו השקעות בחו"ל. ישראל גם כך מרוויחה סכומים גדולים מאוד מהתחזקות השקל – כל ייסוף מהתחזקות המטבע גורם רווח לקופת המדינה. כנגד הייסוף המהיר אפשר לפצות באמצעות רשת הביטחון ודרך הרווחים את המשקיעים הפיננסיים שישקיעו בחו"ל. אז אולי נקבל בלימה של הייסוף כי אנחנו רואים שהחשש החל להתאמת. צריך לחשוב מחוץ לקופסה כפי שעשה פישר ב-2008".