אניה קוחטרב ורועי מנחם

בני 16 ו-15 (בהתאמה) מאשדוד, תלמידי תיכון מקיף ו'. 

משתתפים בפרויקט חלו"מ (חלל, לוויינים ומכ"ם) בו לומדים חומרים מתקדמים בשלל נושאים דוגמת לוויינים, פיזיקה ואסטרונומיה. במסגרת הפרויקט שיתפו פעולה עם קבוצת Space-il אשר מפתחת חללית שתשוגר לירח. הצוות בראשותם הקים אתר ייחודי שמציג מודל גרפי תלת-ממדי של מערכת השמש, ועליו תוצג בזמן אמת התקדמותה של החללית בדרך ליעדה. האתר מתבסס על מערכות ניהול נתונים בזמן אמת, יכולות גרפיות מתקדמות וזמינות לגולשים מכל רחבי העולם. 

צילום: רוני פרל

איך נראה יום ממוצע שלכם? רועי: בנוסף לפרויקט אני גם יו"ר מועצת התלמידים בבית הספר, אז בחלק גדול מהימים אני נשאר אחרי הלימודים לפגישות ופעילויות. כל יום אני הולך לקונסרבטוריום באשדוד, שם אני מנגן על קלרינט. על האתר אני עובד בעיקר בלילות. אם כבר יש זמן לעצמי, זה בעיקר בשבתות. 

אניה: פעם בשבוע אני נוסעת להרצאות וקורסים מטעם הפרויקט, ועל האתר אני עובדת בעיקר מהבית. השנה התחילו הבגרויות, וזה באמת קצת מקשה על השילוב בין כל המשימות.

ההורים שלכם מבינים במה אתם עוסקים? רועי: אימא שלי מתעסקת בתחום הטכנולוגי, אז היא מבינה את המונחים המקצועיים. אבא שלי פחות מבין בעולם הזה, אז אני מסביר לו בצורה יותר פשוטה, פחות דגש על הפן הטכנולוגי ויותר הסברים על התוצאה שתהיה בפועל. בסך הכל, אני חושב שהפערים בין הדורות זה דבר חיובי. הרבה מבוגרים נוטים לחשיבה מקובעת, ולעומתם הנוער חושב בלי הגבלות, באופן פתוח יותר. אני חושב שטוב שיש שילוב של חשיבה מסורתית עם חשיבה צעירה וחופשית יותר. 

אניה: ההורים שלי לא ממש מבינים את המונחים המקצועיים, אבל אני מסבירה להם והם נכנסים לזה לאט לאט. אימא שלי מתעסקת בעיצוב, אז היא מאוד עוזרת בפן העיצובי, ואני יכולה להסביר לה על התכנות ואיך זה משתלב ביחד. ברור שיש פערים בין הדורות, ההורים שלי ממש התפלאו לשמוע באיזה תחומים אני מתעסקת, אבל אני לא חושבת שהפער קיצוני יותר מתמיד, זה טבעי שכל דור נולד לטכנולוגיה מתקדמת יותר משהייתה לדורות לפניו. 

איך ייראה העולם הטכנולוגי בעוד עשרים שנה? רועי: אני חושב שהטכנולוגיה תתקדם עוד יותר ותעמיק את השליטה שכבר יש לה בחיים שלנו, לטוב ולרע. ברור שיש צדדים שליליים – למשל הניתוק בין בני אדם, אנשים יכולים לא להחליף מילה במשך המון זמן, כי אפשר לשלוח הודעה, או כי יש מחשב לשחק איתו, אבל יש גם צדדים חיוביים מאוד, כמו זה שאני יכול לשחק עם אנשים מכל העולם בכל רגע נתון. אני חושב שבעתיד נוכל לפגוש אנשים מכל העולם בחלקיק שנייה, וכשימצאו דרך לחבר את המוח ישירות למחשב, נוכל להפעיל מכשירים בלי להזיז אצבע. 

אניה: בתחום החלל אני מאמינה שנגיע רחוק ושנצליח להגיע לכוכבים חדשים, בטח למאדים ואולי אפילו לצדק. גם תעשיית החלל בארץ תתפתח, אני מאמינה שעד אז ישראל כבר תגיע לירח באופן עצמאי. ואני מקווה שיהיו כמה שיותר חידושים בתחום הרפואה, וכמה שפחות חידושים פחות טובים, כמו נשק מתקדם וכו'. 

מה דעתכם על מערכת החינוך בישראל? רועי: לדעתי, יש המון דברים מיושנים במערכת. נגיד, זה שרוב המורים לא מרשים לנו לכתוב במחשבים, או עונשים מיושנים כמו הגעה לשעת אפס. תלמידים צריכים להבין שהם לומדים בשביל עצמם, ולא להיות מונעים מפחד מעונשים. בדיוק בגלל זה רצתי לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים, כדי להשפיע ולנסות לקדם את המערכת. אבל חוץ מבעיות נקודתיות, אני מרגיש שבבית הספר קידמו אותי מאוד. כל האהבה שלי לעולם הטכנולוגי התחילה בזכות בית הספר.

אניה: אני חושבת שהמערכת בארץ ממש טובה, אבל אני יודעת שלהמון תלמידים יש ביקורת עליה. אני אישית מרגישה שבית הספר נתן לי הזדמנות לעסוק בהמון דברים מאוד מעניינים – אני כותבת בעיתון בית הספר והולכת לפרויקט חלו"מ, אני מתעסקת בעולמות מרתקים בזכותו. מה שכן, הייתי משקיעה יותר בעיצוב. כמו שעיצוב של אתר או כל מוצר אחר משפיע על הצרכנים, גם העיצוב של בית הספר יכול ליצור אווירה נעימה וכיפית יותר. 

מה דעתכם על המערכת הפוליטית בארץ? רועי: טוב שעדיין אין לי זכות הצבעה, כי אני לא יודע למי הייתי מצביע, אני לא מרגיש שיש מישהו שבאמת מייצג אותי. אולי יום אחד אני אכנס בעצמי לפוליטיקה, זה נשמע לי ממש מעניין. 

אניה: אני לא מבינה בנושא הזה יותר מדי. זה ממש לא מעניין אותי.

תחביבים מעבר לטכנולוגיה: רועי: לנגן על קלרינט ולרוץ.

אניה: לקרוא ספרים, לרקוד, ללכת להצגות ולבלות עם חברים. 

מה החולשה שלכם: רועי: אני לא יכול להשאיר משימה לא גמורה. כל משימה חייבת להיפתר ולהיסגר על המקום.

אניה: אני מאוד אוהבת דברים יפים ואסתטיים.

מה אתם רוצה להיות כשתהיו גדול?

רועי: לעסוק בהייטק בימים, ולנגן בלילות. אני לא רוצה שכל העולם שלי יורכב מטכנולוגיה מתקדמת.

אניה: כירורגית חזה. להציל חיים מאוד חשוב בעיניי, והלב זה החלק הכי מעניין בגוף. הוא לב העניין, אחרי הכל.