Forbes Israel Logo

ארץ חדשה: סעודיה ממציאה עצמה מחדש ולישראל יש הרבה מה להרוויח

בשנותיו האחרונות של המלך עבדאללה כשליט סעודיה הפכה החרדה בבית המלוכה מ"היום שאחרי" לממשית יותר ויותר. המסורת בסעודיה מאז 1953 היתה ששרביט המלוכה עובר בין בניו של מייסד הממלכה אבן סעוד, ולא מאב לבנו, כחלק מהפוליטיקה הפנימית שהושפעה מריבוי הנשים והילדים של אבן סעוד. עבדאללה היה בן 90 במותו והמועמדים להחליפו גם הם כבר לא היו צעירים. אולם, העברת התפקיד לדור הבא העלתה חשש להתפרצותה של מלחמת אזרחים פנימית בין כל אלפי הנסיכים, מלחמה שהיתה יכולה לאיים על קיומו של בית סעוד.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

בסופו של דבר, מי שהחליף את המלך המנוח היה אחיו למחצה סלמאן, שנהנה מאמון כל האחים האחרים ואף נהג לגשר ביניהם בסכסוכים שונים. אך סלמאן עצמו הבין כי בגיל 80 ועם בריאות רעועה הוא יהיה רק תחנת ביניים שדוחה את הקץ במספר שנים. 13 ילדים הביא סלמאן לעולם, תשעה מהם בנים. מוחמד הוא השישי מבין הבנים וכנראה גם המועדף והמוכשר ביניהם. סלמאן מינה אותו בתחילה לסגן יורש העצר, תפקיד שהומצא כמה חודשים קודם לכן, כשתפקיד יורש העצר ניתן לאחיו של המלך, הנסיך מוקרין.

בורג' אל־ממלכה. אחד הסמלים של ריאד המודרנית | צילום: hala alghanim unsplash

בשנתיים שלאחר מכן הקדישו סלמאן ובנו מוחמד חלק ניכר מזמנם בהכנתו של האחרון לתפקיד יורש העצר. יריבים הודחו, וסמכויות רבות הועברו לידי מוחמד (כולל תפקיד שר ההגנה ומי שהפך ל"מצביא" במלחמה בתימן). בסופו של דבר מונה מוחמד, בפועל האיש החזק ביותר בסעודיה כיום, ליורש העצר.

באוגוסט יהיה מוחמד בן 33. אם איש לא יחבל בתוכניותיו, אמור הנסיך לשלוט בסעודיה בעשורים הקרובים ולהוריש את התפקיד לאחד מבניו. אם רוצים להבין לאן תצעד סעודיה בעתיד הקרוב, כדאי להבין כיצד פועל האיש הזה.

כשעלה המלך סלמאן לשלטון בינואר 2015, ניבטו שלושה איומים עיקריים על עתיד הממלכה, כל אחד לבדו היה יכול להביא לאביב ערבי בחצי האי ערב ולמהפכה שלטונית: האיום האיראני, ירידת ערכו של הנפט והטרור הג'יהאדיסטי הסוני. יכולתה של סעודיה להתמודד עם האיומים הללו היתה מוגבלת למדי. בית המלוכה שהונהג בידי קשישים התקשה לקבל החלטות ולבצע רפורמות עמוקות.

אך מעבר לכך, ממשל אובמה ביצע מספר מהלכים שהשפיעו על הסעודים באופן דרמטי. יותר מכל, בחירתו לצמצם כמעט לחלוטין את הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי בפרט, וכן אשרור הסכם הגרעין עם איראן, אפשרו לאיראן להתחזק עוד יותר והותירו את סעודיה חשופה לאיומים ביטחוניים שונים. מדיניות אובמה (התמיכה במשטר מורסי במצרים, אי הסיוע למנהיגי טוניס ותימן) הקלה גם על הטרור הסוני הג'יהאדיסטי להרים את ראשו באזור.

כמה שנים קודם לכן, כיורש העצר ושר ההגנה הסעודי, פעל סלמאן לביצורה של סעודיה, ותקציב ההגנה הסעודי הגיע לסכום של 67 מיליארד דולר, גבוה יותר מזה של בריטניה. ובהחלטותיו הראשונות כמלך הציג רפורמות די מרחיקות לכת בהפחתת הבירוקרטיה הממשלתית, אך מעבר לכך, היה צורך לבצע מהלכים שיחזקו את מעמדו של בנו, מוחמד.
בנובמבר 2017 החל גל מעצרים רחב של כ־500 מבכירי הממון והנסיכים הסעודים (ראו עמ' 61). העילה הרשמית – האשמות בשחיתות. במסגרת המעצרים גם הוקפאו חלק מנכסיהם, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, מה שהוליד את ההערכה, כי מטרת הטיהור היתה למלא את קופת האוצר הסעודי המתרוקנת בקביעות מאז 2014 בשל ירידת מחירי הנפט. בן סלמאן עצמו, אגב, הוא בזבזן לא קטן – ב־2015 רכש יאכטת ענק באורך 134 מטר בחצי מיליארד יורו. הוא גם רכש טירה ענקית בצרפת ב־300 מיליון דולר והשמועות הן שהוא הוציא על אמנות מאות מיליוני דולרים.

אך למרות העניין הכספי, נראה שיורש העצר הסעודי פעל כדי לבצר את מעמדו בעודו מרחיק מעמדות כוח את מי שסבר שהוא חזק מספיק כדי לאיים עליו או שנתפס כלא נאמן. כמהלך משלים מונו 26 שופטים חדשים, כולם נאמנים ליורש העצר, ונראה שסעודיה החדשה מתעצבת לפי אישיותו של המלך העתידי.

רכבת לריאד

בינתיים. נשיא חדש נכנס אל הבית הלבן, והמדיניות האמריקאית במזרח התיכון עברה תפנית חיובית מאוד מבחינת הסעודים.
בניגוד לאובמה, טראמפ רואה את האינטרס האמריקאי במזרח התיכון באמצעות משקפת מיוחדת – עדשה אחת ישראלית והשנייה סעודית, ובמספר נושאים, כמו האיום האיראני והאיום הג'יהאדיסטי, הן מייצרות תמונה זהה.

הממלכה הסעודית רעבה להשקעות ולטכנולוגיה מערבית והחזרה ליחסים חמים בין ארה"ב לסעודיה, כפי שהיה לפני האביב הערבי, היא נדבך מרכזי בתוכנית הסעודית לעיצוב מחדש של כלכלת הממלכה – החל בגמילה מהתלות הכמעט מוחלטת בנפט, דרך עידוד השקעות זרות ועד גיוון ומיצוי כוח האדם בממלכה.

בהקשר זה ניתן להבין גם את הרפורמות מרחיקות הלכת במושגים סעודיים בכל הנוגע לזכויות האזרח של נשות הממלכה (ההיתר להוציא רישיון נהיגה, לצפות במשחק כדורגל באצטדיון או התוכניות לצירופן של הנשים לשוק העבודה, למשל) וכן רפורמות אחרות, כגון פתיחת בתי קולנוע וניסיון למשוך תיירים מערביים למדינה. סעודיה גם ביטלה סובסידיות וזכויות יתר רבות לאזרחי הממלכה ולאלפי הנסיכים, עניין שחוסך מיליארדי דולרים.
אולם, מעבר לרפורמות החברתיות והתרבותיות, מטרתו העיקרית של יורש העצר היא למשוך כסף וידע זר כדי להקים בסעודיה ענפים כלכליים חדשים.

צעד חשוב בעניין היה המסע שערך לאחרונה בן סלמאן בארה"ב. במשך שבועיים וחצי נפגש בן סלמאן עם שורה של בכירים אמריקאים, ביניהם הנשיא טראמפ, שאיתו חתם על עסקת נשק גדולה בהיקף 12.5 מיליארד דולר. יורש העצר הספיק לפגוש גם דמויות מרכזיות בסצנת ההייטק ואף כוכבים הוליוודיים (ראו בוקסה).

הבדיחה הישנה סיפרה על אותו נסיך סעודי שלומד בארה"ב ונבוך מכך שהוא מגיע ללימודים בלמבורגיני חדשה, בעוד חבריו לספסל הלימודים משתמשים ברכבת. אביו ששומע את הבעיה בשיחת טלפון מזדהה מיד ומציע לו כמה מיליארדי דולרים כדי שירכוש לעצמו רכבת… יורש העצר הסעודי אכן התעניין ברכישת רכבת במסעו בארה"ב, או ליתר דיוק ההייפרלופ, המיזם שהוא החזון של אלון מאסק, ומושקעות בו חברות שונות.

אם יקרום עור וגידים בהתאם לתוכנית, יוכל ההייפרלופ לשנע נוסעים וסחורות במהירות על קולית של עד 1,220 קמ"ש, מהר יותר ממטוסי הנוסעים והתובלה שפעילים כיום, ובכך לשנות את פני התחבורה הציבורית בעולם. כיום אורכת נסיעה בין עיר הבירה ריאד לעיר ג'דה, שתי הערים הגדולות בסעודיה שבהן חי שליש מאוכלוסיית המדינה, עשר שעות נסיעה. בטיסה ישירה ניתן לגמוא את המרחק ב־95 דקות. ההייפרלופ עשוי לקצר את זמן הנסיעה ל־76 דקות בלבד.

הצהרות מפתיעות

מהזווית הישראלית, עלייתו של בן סלמאן היא התפתחות חיובית. זהות האינטרסים בין ישראל לסעודיה בכל הנוגע להתעצמותה של איראן הובילה את הנסיך הסעודי לנהל מדיניות, שבאופן יחסי נחשבת "פרו-ישראלית". היחסים המתחממים באים לידי ביטוי בעידן בן סלמאן לא רק בתיאומים שונים מאחורי הקלעים, כמו ההיתר שניתן לחברת התעופה ההודית אייר אינדיה לטוס מישראל להודו דרך המרחב האווירי הסעודי, אלא, לעיתים גם בהצהרות פומביות מרחיקות לכת. זה מכבר אמר שלישראלים זכות למדינה משלהם.

בן סלמאן. המלך האמיתי של סעודיה

החרה החזיק אחריו שר החוץ של בחריין, שבתגובה לתקיפה האיראנית הכושלת בגבול הצפון שנענתה בתגובה קשה ביותר של ישראל, אמר שלישראל יש זכות להגן על עצמה. הדברים היו בלתי נתפסים לפני כמה שנים. עבור בחריין הזעירה, שבה רוב שיעי, לצדד בישראל מול איראן, זו התאבדות של ממש. היא לא היתה עושה זאת, אלמלא ידעה שהיא מגובה לחלוטין על ידי הסעודים והאמריקאים.

אלו לא היו ההצהרות המפתיעות היחידות. בשיחה עם מנהיגים יהודים בארה"ב בחודש שעבר הביע יורש העצר הסעודי ביקורת חריפה ביותר כלפי הרשות הפלסטינית והעומד בראשה אבו מאזן, והגדיר אותם כמי שאחראים לפספוס שורה ארוכה של הזדמנויות לשלום לאורך השנים.

סעודיה תחילה

השינוי החד בעמדתה המדינית של סעודיה לא קשור רק לאיום האיראני. במשך שנים תמכה הממלכה בתנועות סוניות רדיקליות ומימנה את הטרור הג'יהאדיסטי הסוני, אך בשנה שעברה הכריז בן סלמאן כי העידן הזה הסתיים. אותם ארגונים שבעבר שירתו את האינטרס הסעודי הפכו לאיום, וסעודיה החלה לפעול כדי להגביל את פעילותם.

במצרים הסעודים מחזיקים בחיים את משטרו של א־סיסי באמצעות הזרמת מיליארדים של דולרים ונשק בשווי דומה מדי שנה. מצרים עומדת בחזית כמה מהמאבקים בטרור הסוני – המאבק בדאע"ש בחצי האי סיני והמאבק באחים המוסלמים. מצרים, בהיותה הגדולה במדינות ערב, היא יעד חשוב עבור הסעודים. היא גם המקור לחלק ניכר מהאידיאולוגיות השונות של ארגוני הטרור הסונים, ולכן למשטרו של א־סיסי חשיבות רבה.

בין סעודיה למצרים יש מחלוקת בנוגע לסוריה. המצרים נוטים להעדיף את המשך שלטונו של אסד החילוני, ואילו הסעודים רואים באסד בובה איראנית ולכן מתנגדים. אך בנוגע למאבק בג'יהאד הסוני, מצרים וסעודיה שותפות. אין זה פלא שמשטרו של א-סיסי, בשל האינטרסים המשותפים, נחשב כיום לידידותי ביותר בתולדות היחסים בין ישראל למצרים, ויחסים אלה מאפשרים בדרך כלל מאבק יעיל בחמא"ס בעזה.

חזית נוספת היא קטאר. סעודיה הצליחה להפוך את האמירות הקטנה למדינה מצורעת במרחב הערבי. קטאר נתפסה זה מכבר כאחת התומכות העיקריות בטרור הסוני (ראו עמ' 32) וגם כמי שמסכנת את היציבות הערבית באמצעות הסתה לאלימות ברשת אל ג'זירה שבבעלותה. הסעודים גייסו את כל בנות בריתם ברחבי המזרח התיכון כדי לבודד את הקטארים, שמצאו עצמם עם תמיכה רק מצד איראן וטורקיה, כאשר האמריקאים מנסים מעת לעת להביא לפתרון הסכסוך.

ביום שבו יעלה לשלטון בן סלמאן באופן רשמי, קצב הרפורמות בממלכה יואץ, ומבחינת ישראל, עשויות להיפתח הזדמנויות חדשות. הימים שבהם הנפט זרם כמים והצבא האמריקאי היה נכון להסיר כל איום מהממלכה עברו ואיתם הנינוחות הסעודית, שהולידה מעורבות שלה בשורה של סוגיות שלא נגעו לה ישירות. היום הסעודים מתמקדים בצרכים המיידיים של הממלכה. בכך נפתח הפתח גם להעמקת היחסים בין ישראל לסעודיה בשורה ארוכה של מיזמים ועסקאות, שבהם ישראל מביאה את הידע והניסיון במקום הוויתורים שנדרשה לעשות בעבר בתמורה לנורמליזציה עם העולם הערבי והמוסלמי. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל נראה שזה הכיוון שאליו אנו צועדים.

הכתבה מופיעה בגיליון מאי 2018 של פורבס ישראל

לרכישת גיליון חייגו 077-4304645

לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

לכל העדכונים, הכתבות והדירוגים: עשו לנו לייק בפייסבוק

אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.