בנק ישראל: "הדמיון בין התיקים בגופים המוסדיים הופך אותם למסוכנים"

הדמיון בין תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל עלול לגרום להפיכת הסיכונים הספציפיים בכל תיק למערכתיים, כך עולה מניתוח שפרסם בנק ישראל בנושא. לטענת הבנק, לצד גידול מואץ בהיקף הנכסים המנוהלים, הגופים המוסדיים מרכזים את מרבית השקעותיהם בשוק ההון המקומי – המאופיין בהיצע מוצרים מצומצם למדי, במיעוט גיוסים ראשוניים ובנזילות דלה. בנוסף, קיים גם מבנה בעלות ריכוזי על החברות המנפיקות, פרטיות וציבוריות כאחת. 

הבנק סבור כי התממשות סיכונים אלו בעת משבר עלולה לפגוע בצורה משמעותית בשווקים ובכלל המוסדות הפיננסים, דרך שחיקה במחירי הנכסים ובפעילות הריאלית וכן דרך ירידה ניכרת ברמת התצרוכת הפרטית. במקרים קיצוניים הדבר עלול אף להוביל להתערבות ממשלתית.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

מניתוח הבנק עולה כי כאשר מקבצים את הנכסים המוחזקים בתיקים לפי תאגיד מנפיק בודד ו/או קבוצת תאגידים מנפיקים (קבוצה עסקית), הרוב המוחלט של התיקים נמצא בטווח הערכים המותרים לפי תקנות הפיקוח. אמנם ציות למגבלות הרגולטוריות מבטיח רמת פיזור נאותה בתיק הנכסים של כל גוף, אך לטענת הבנק, כדי להבין את הפוטנציאל לפגיעה מערכתית יש לבחון את מידת הדמיון בפיזור בין הגופים השונים.

צילום: רויטרס

ברזולוציה של קבוצה עסקית מצא הבנק כי יש דמיון רב מאוד באופן שבו הגופים המנהלים מפזרים את השקעותיהם. כאשר בוחנים באופן פרטני יותר את הנכסים המהווים את השיעור הגבוה ביותר בתיקי הנכסים של הגופים המנהלים הגדולים, מוצאים כי בקרב רוב הגופים מדובר באותן חמש קבוצות עסקיות. סך החשיפה של הגופים לקבוצות אלו עומד על 40.3 אחוז, שהם 77.6 מיליארד שקל מסך החשיפה שלהם לרכיבים בעלי סיכון גבוה, קרי אג"ח קונצרניות ומניות. 

בבנק ישראל מדגישים כי בבחינת הרכב התיק כולו הדמיון גדול אף יותר, בשל חשיפה ניכרת לאג"ח של ממשלת ישראל. מרמת הדמיון הגבוהה הנצפית כבר ברמת הנכס הבודד נראה כי המקור לתוצאה המתקבלת נעוץ בהיצע מצומצם של נכסים בשוק המקומי.

יחד עם זאת מצויין כי לא ניתן לשלול את אפשרות קיומה של "תופעת העדר" בבחירת אסטרטגיית השקעה על ידי הגופים המוסדיים, תופעה הניכרת גם במדינות אחרות. מאחורי תופעה זו מסבירים בבנק, עומד הרצון לא לבלוט לרעה בתשואות חסר יחסית לגופים אחרים – דבר שעלול להוביל לנטישה של עמיתים לטובת גוף מנהל אחר. לריכוזיות המשקית, כך נאמר בניתוח, יש אפקט המעצים את רמת הדמיון במידה ניכרת.

מסקנת הניתוח היא כי פרופיל תיק הנכסים הנוכחי על רקע מאפייני המערכת הקיימת יוצר חשיפה מוגברת לסיכון. מכאן שיצירת גיוון בין התיקים המנוהלים והקטנת הדמיון ביניהם עשויות להגביר את חוסנה של המערכת הפיננסית. לשם כך מציעים בבנק לפעול בכמה ערוצים אפשריים:

ראשית, יש להמשיך ולהאיץ את הטיפול בתופעת הריכוזיות, בהתאם לתוואי שהציעה הוועדה לבחינת התחרותיות במשק: צמצום מבני בעלות מורכבים עשוי להוביל להגדלת היצע הנכסים דה-פקטו ולצמצום התלות ההדדית ביניהם .

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל | צילום: מרק ישראל סלם

עוד מציעים בבנק לפעול להגדלת החשיפה של הגופים המוסדיים לחו"ל על חשבון השוק המקומי, בו היצע המוצרים הפיננסים מצומצם יחסית, אשר עשויה לסייע ביצירת הגיוון בין תיקי הגופים המוסדיים. כמו כן, בהינתן אלטרנטיבות השקעה רבות יותר, הגופים המנהלים צריכים באופן משמעותי את כוח המיקוח שלהם מול הלווים הגדולים במשק, וכך תשתפר איכות התיק המנוהל.

בנוסף, ניתן לפעול לצמצום הסיכונים, ולספק הגנה לכלל חוסכים, דרך עדכון המגבלות החלות על שיעורי החשיפה לקבוצות תאגידים ומיקומן קרוב לשיעורי החשיפה הקיימים בפועל. זאת מתוך הכרה בכך שמרבית הגופים אינם מתקרבים כלל למגבלות, ולכן עדיין קיים פוטנציאל להגדלת מידת הדמיון והסיכון הכרוך בו. 

יתרה מכך, בבנק ישראל מדגישים כי המגבלות הקיימות הוחלו כדי להוביל לפיזור נאות של הסיכון הספציפי של כל גוף בנפרד, אך הן אינן מביאות בחשבון את הסיכון המערכתי, על השלכותיו השונות, העולה מהדמיון הרב בין התיקים המנוהלים.