|
אני לא מתיימר להתחיל עם שאלות מדויקות. אני לא חושב שאפשר להתחיל עם משהו מדויק. עליך להשיג דיוק כזה ככל שאתה יכול, ככל שאתה מתקדם". ברטראנד ראסל.
האתגר הגדול ביותר מולו מתמודדים ארגונים כאשר הם בונים ומטפחים תרבות של חדשנות, היא השפה. לא תוכניות, לא רעיונות, אפילו לא יצירתיות, אלא השפה.
כאשר מדובר על שפות ארגוניות, יש לנו הרבה מאוד מילים לפקודות, להוראות, להצבת ציפיות. הכרזה שמשהו צריך להיעשות ותיאור כיצד לעשות זאת, הם דברים שבאים בטבעיות. זוהי השפה של תכנון אסטרטגי, של מטרות, של דוחות, של הערכות. הרטוריקה של פקודות היא משהו שרוב המנהלים ורוב הארגונים מבינים ויכולים להגיב אליה, וזו שפת ברירת המחדל שלנו על מנת לגרום לדברים להיעשות. אחרי הכל, פקודות עובדות.
אבל שפת הפקודות היא לא שפת החדשנות. אם אנחנו מתכוונים לדבר על חדשנות בשפה משותפת, צריך להבין שחדשנות דורשת עולם מושגים משל עצמה. היא דורשת רטוריקה נפרדת, עולם משמעות וניואנסים מובחנים משלה. כשאנחנו מדברים על חדשנות, אנחנו מדברים על דרך חיים, על תנאי מערכת, על פוטנציאל. שפת החדשנות היא שפה שמדברת על תרבות, ומהסיבה הזו היא חייבת להיות שפה שמסוגלת לתאר נרטיבים, וסיפורים.
אי אפשר לפקוד על עובדים "חדשו". בניית חדשנות דורשת שפה שונה | צילום: thinkstock
בארגונים רבים, יש דרישה לעשיה חדשנית, דרישה ליישם טקטיקות ואסטרטגיות של חדשנות, לתוצרים שנובעים מחדשנות. במילים אחרות, זה לדרוש חדשנות בשפה של פקודות, שזה בערך כמו לפקוד על סלע להתגלגל במעלה ההר. הדרישה היא חדה וחלקה, השחקנים מוגדרים והמטרה מוגדרת, אך זה ככל הנראה לא יתרחש. במקרה של האבן, מכיוון שאין מספיק אנרגיה פוטנציאלית שתהפוך לאנרגיית תנועה.
חשיבה חדשנית ושפה של חדשנות, הן האנרגיה הפוטנציאלית של ארגון. שפת חדשנות יוצרת את התרבות והתנאים הנדרשים לשם תוצר חדשני. חדשנות לא באמת "עושה" שום דבר וללא התנאים הנדרשים, שום פקודה לא תיצור כאן אנרגיית תנועה. אך אם בונים מאגר של אנרגיה פוטנציאלית, ניתן להשתמש בה בעתיד ולהפוך אותה לאנרגיית תנועה או לתוצאות.
אפשר להסתכל על זה כדרישה ממנהלים לדבר ולהבין שתי שפות שונות. לדבר באותו הזמן משתי נקודות מבט שונות לחלוטין. אפשר לומר שהמילה "לחדש" שמתארת פעולה, שייכת לרטוריקה של פקודות, והמילה "חדשנות", שמתארת מצב, שייכת לשיח של אמון. המפתח הוא להבין את ההבדל בין השתיים.
|
|
