פטריק סון־שיונג יודע מתי הבין שמגפת הקורונה הולכת להוות איום רציני. זה היה ב־24 בפברואר וסון־שיונג, מבעלי הלוס אנג'לס לייקרס, היה במרכז סטייפלס בעיר לרגל טקס האזכרה של קובי בראיינט.
עם מותו הפתאומי, בטרם עת, הוא מצא את עצמו חושב על המגפה המתהווה. אף על פי שנגיף הקורונה עדיין לא גרם למוות מתועד בארצות הברית, סון־שיונג היה מודאג. הוא נזכר שפנה למושל קליפורניה גווין ניוסם ואמר לו "אנחנו בצרות".
הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2020 של פורבס ישראל
תחושת הדחיפות שלו לא נעלמה. "אם חשבתי שפחדתי ב־24 בפברואר", הוא אומר, "אני מפחד יותר עכשיו". הסיבה, הוא מסביר, היא ש"מה שלמדנו הוא שהנגיף הזה פועל כמו סרטן". לדבריו, הוא עזב את ביתו רק פעם אחת מאז האזכרה של בראיינט, וזה היה כדי לצלם סרטון על נגיף הקורונה מטעם עיתון ה־Los Angeles Times, שאותו קנה יחד עם ה־San Diego Union-Tribune, בסכום של 600 מיליון דולר. "אני מסתגר מהעולם", הוא אומר.
תוכנית שאפתנית
וכך, אחד הרופאים העשירים ביותר בעולם, שעשה הון של 6.7 מיליארד דולר מפיתוח טיפולים פורצי דרך לסרטן ולסוכרת, מבקש להילחם במגפה. כלי הנשק שלו: טיפולי הסרטן שהוא פיתח בעשור וחצי האחרונים. הוא מכוון אותם לכל ההיבטים של נגיף הקורונה, החל מחיסון, דרך טיפולים במקרים קלים ועד לטיפולים המיועדים לחולים המחוברים למכשירי הנשמה.
זו תוכנית שאפתנית מאוד של אדם שהואשם לעתים קרובות שהוא מומחה ביצירת באזז. בגלגולו הקודם, סון־שיונג היה מנתח ופרופסור מוערך בבית הספר לרפואה של UCLA, אך לאורך כל המערכה השנייה היזמית שלו (המוצלחת מאוד) הוא זכה ללעג ותואר יותר כאיש שעשועים מאשר מדען. הוא נחשב אשם בניפוח תוצאות ובלקיחת אשראי מופרז. לפני כמה שנים, למשל, התפאר בשימוש בתרופה לסרטן השד לטיפול בחולה בסרטן צוואר הרחם – אך קבוצות אחרות כבר ראו הצלחות דומות. כפי שכתבנו בכתבת שער של פורבס ב־2014, "למרות שהוא ללא ספק מבריק, סון־שיונג הוא גם ללא ספק רברבן".
אך יש גם שמגנים על גישתו לסרטן ולנגיף הקורונה, כולל מנהיג הרוב לשעבר בסנאט, הארי ריד. לדבריו, הרופא בן ה־68, יליד דרום אפריקה, "הציל את חיי" בשנת 2019 בזכות טיפול ניסיוני לסרטן הלבלב בשלב IV. החוקרים אומרים כי באופן רעיוני, שיטותיו מבוססות על מדע טוב, אם כי השיפוט על עבודתו יהיה תלוי בסופו של דבר בתוצאות.
לא אינטואיטיבי
"עקבנו וראינו עלייה במספר הטיפולים האלה, המבוססים על תאים, בין אם נעשה בהם שימוש חוזר מאונקולוגיה או אפילו ממחלות אחרות", אומרת אסתר קרופה, אנליסטית בכירה המפקחת על צינור הפיתוח הקליני של חיסונים וטיפולים אחרים לנגיף הקורונה עבור מכון Milken. כמה מהם – של חברות תרופות גדולות, כמו גם של סטארט־אפים ביוטכנולוגיים קטנים – נכנסים לניסויים קליניים. עבור רבים מהאחרונים, המגפה מציעה הזדמנות להראות מה הטיפולים שלהם יכולים לעשות בטווח זמן קצר יותר מכפי שתרופות לסרטן דורשות בדרך כלל. "עבור חברות קטנות, זה תרגיל שכדאי לעשות כדי לבדוק אם זה מצליח", אומרת קרופה.
זה אולי נראה לא אינטואיטיבי, אך להתקדמות בידע אודות מערכת החיסון וכיצד היא עשויה לסייע בחיסול סרטן יש יישומים אמיתיים בתחום המחלות הזיהומיות. "בעיניי, תא סרטני ותאים הנגועים בנגיף הם אותו דבר", אומר ד"ר וויין מארסקו, אימונולוג בבית הספר לרפואה בהרווארד, העוסק בימים אלו בחקר טיפולים לווירוס הקורונה. נראה כי מערכת החיסון חושבת כך. וזו סיבה טובה להתייחס ברצינות לפטריק סון־שיונג.
"נשחקתי קצת"
סון־שיונג, שנולד בפורט אליזבת, דרום אפריקה, בשנת 1952, מכיר מקרוב את הצומת של מערכת החיסון, סרטן ומחלות זיהומיות. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה בגיל 22, הוא מיקד את הקריירה הכירורגית המוקדמת שלו בהשתלות ובסרטן, שניהם כרוכים בדואט מורכב עם מערכת החיסון. חציית דיסציפלינות, לדבריו, הביאה אותו להתבונן ב"גוף כמערכת, ולא בתא אחד קטן. אנחנו מערכת ביולוגית”.
יתכן שחשיבה בין־תחומית כזו היא שהובילה לתרופה שהוא חייב לה את הונו: Abraxane. תרופה שפותחה מתרופה כימותרפית קיימת, Toxol, שסון־שיונג עטף בחלבון שהקל על העברתה אל הגידולים. היא משמשת כיום לטיפול במקרים מתקדמים של סרטן ריאות, שד ולבלב. בשנת 1998, כדי לפתח את Abraxane, הוא רכש את Fujisawa, חברה ציבורית קטנה שמכרה תרופות גנריות להזרקה. סון־שיונג השתמש בהכנסותיה כדי להעביר במהירות את Abraxane בתהליך הרגולציה. ה־FDA אישר אותה בשנת 2005, ובשנת 2007 סון־שיונג פיצל את העסק לשניים, ובכך יצר חברה בשם Abraxis שהתמקדה בתרופה החדשה לסרטן. הוא מכר את העסק הגנרי ל־ Fresenius בשנת 2008 תמורת 4.6 מיליארד דולר. שנתיים לאחר מכן מכר את Abraxis ל־ Celgeneב־4.5 מיליארד דולר. Celgene עצמה, שנרכשה על ידיBristol Myers Squibb בנובמבר 2019, מדווחת כי מכירות Abraxane עולות על מיליארד דולר בשנה.
עם זאת, העסקאות המורכבות שסביב פיתוח Abraxane, הותירו את סון־שיונג עם "מוניטין של יותר סוחר מאשר מדען", כפי שציינו בשנת 2014. אז, הוא פרסם בטוויטר תחת הכותרת הגרנדיוזית solvehealthcare@, אבל היום הוא פשוט משתמש בשמו. במהלך כמה שיחות הזום האחרונות, הוא מציג מעט מאוד רברבנות. הוא עייף באופן נראה לעין, ומפגין הכי הרבה התרגשות כשהוא מתחיל לדבר על פרטים מדעיים מורכבים. "נשחקתי קצת", הוא מודה בגילוי לב, ומוסיף כי מאז פברואר הוא ישן רק כארבע עד שש שעות בלילה. במהלך הזמן הזה, הוא אומר, החברות שלו התרכזו גם בפיתוח טיפולי הסרטן שלו וגם עסקו בהמרתם למלחמה בנגיף הקורונה. הוא מכין את הצהרותיו לגבי גישת החברה שלו הן לסרטן והן לקורונה, לגבי תוצאות מחקרים שממתינים לפרסום ונמנע מהבטחות יתר.
שובם של התאים
לסון־שיונג יש עסקים רבים הקשורים זה בזה, מאורגנים במבנה ארגוני מורכב ביותר. אך מאמציו נגד נגיף הקורונה מגיעים משתי החברות שהקים, שעוסקות בפיתוח אימונותרפיה נגד סרטן: NantKwest, חברה הנסחרות באופן ציבורי שממוקמת בסן דייגו, ו־ImmunityBio הפרטית.
הגישה האימונותרפית בסרטן מבוססת על התפיסה שניתן לעורר את מערכת החיסון של הגוף עצמו לטיפול במחלה. רעיון זה מתוארך למאה ה־19, כאשר מדענים צפו לראשונה בגידולים שהולכים וקטנים לאחר שחולים פיתחו סוג של זיהום בעור. זה הוביל לכמה מהניסויים הראשונים שבהם עוררו את מערכת החיסון של חולי סרטן. עם זאת, קשה היה לשחזר את המאמצים המוקדמים, והשדה נזנח לטובת ההתקדמות שנרדמה בתחומי הכימותרפיה וההקרנות. העניין סביב הגישה התעורר מחדש בשנת 1959, כשמאמר הראה כי החיסון נגד שחפת מעכב את התפתחות הגידול בעכברים. לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי, אושר הטיפול החיסוני הראשון בסרטן על ידי ה־FDA בשנת 1986.
בעקבותיו באו סוגים אחרים של טיפול חיסוני, החל מנוגדנים מבודדים התוקפים סרטן וכלה בתרופות המכבות את המתגים הכימיים המאפשרים לתאי הגידול להסתתר מפני מערכת החיסון. ההתקדמות האחרונה כרוכה בטיפול בתאי CAR-T, שזכה לראשונה באישור ה־FDA בשנת 2017 ודורש הנדסה גנטית של תאי חיסון מחולים, כך שיתקפו יעדים מסוימים שנמצאו בתאי הגידול.
"תאים טבעיים"
חברת NantKwest, שהוקמה בשנת 2002, מתמקדת בפיתוח מה שמכונה "תאים טבעיים" (NK), שבהם המערכת החיסונית משתמשת להשמדת תאים הנגועים בנגיף וגם גידולים בשלב מוקדם. החברה פעלה לפתח קו של תאי NK "מהמדף" בשם NK-92, שניתן להשתמש בהם לטיפול בסוגי סרטן מסוימים וגם בזיהומים נגיפיים.
החברה, שעדיין לא רשמה הכנסות משמעותיות, הפסידה כמעט 400 מיליון דולר מאז שהושקה לציבור במחיר של 25 דולר למניה (שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר) בשנת 2015. המניה נסחרה לאחרונה בטווח של 10.50 דולר, עלתה מתחתית של כ־1 דולר למניה בשנת 2019. אחת הסיבות לעליית המניה, אומר בירן אמין, אנליסט בג'פרי, היא המחקר המדווח של החברה בנושא מגפת וירוס הקורונה. השני, הוא מציע, הם טיפולי הסרטן של הסנאטור לשעבר ריד, שעשה שימוש במוצרי החברה.
פתח לתקווה
הארי ריד, שייצג את נבדה בסנאט משנת 1987 עד 2017, אובחן כחולה בסרטן הלבלב בשנת 2018 והחל כימותרפיה ביולי באותה השנה. הוא לא הגיב טוב. "הייתי כל כך חולה שהפסיקו את הכימו", בחודש אוקטובר, הוא אומר. ביולי 2019, סריקה של הכבד שלו הראתה כי הסרטן התפשט. פירוש הדבר שהאופציה היחידה שלו היתה יותר כימותרפיה. בערך באותה תקופה, ג'ו קיאני, מייסד ומנכ"ל חברת ה־IT בתחום הבריאות Masimo, הממוקמת בקליפרניה, נפגש עם סון־שיונג כדי לדון ברכישת נכסים בשווי 50 מיליון דולר מ־NantHealth. במהלך אותה פגישה ראשונית, השיחה זלגה אל פרויקטים אחרים של סון־שיונג, מה שהביא את קיאני בהמשך לטלפן לסנאטור לשעבר. "קראתי להארי ואמרתי, 'תראה, פשוט עזבתי את הפגישה הזו. לאדם הזה יכולה להיות התרופה. אני לא יודע אם יש לו, אבל מה יש לך להפסיד? צור איתו קשר ותראה מה קורה", נזכר קיאני.
כעבור שבועיים עבדו עם ריד סון־שיונג ורופא מ־NantKwest בשם לאונרד סנדר, תוך שימוש בטיפולים מ־NantKwest וכן ב־ImmunityBioשל סון־שיונג. טיפולים אלו טרם אושרו רשמית אך הותרו על פי כללים לשימוש כטיפולי חמלה על ידי ה־FDA. ריד טופל בשילוב של Abraxane, תאי ה־NK של NantKwest ותרופה של ImmunityBio בשם N-803, המגרה את מערכת החיסון לייצר תאים מחסלי סרטן משלה. סון־שיונג משווה את זה ל"התקפה משולשת" שבה משתמשים לעיתים בלייקרס. בנובמבר 2019 דיווח ריד כי סריקותיו נקיות לחלוטין, ללא סימני סרטן. "אני מעריץ מאוד את ד"ר סון־שיונג", הוא אומר לפורבס. "הן על מה שהוא עשה בשבילי באופן אישי והן על מה שהוא עשה למען מערכת הבריאות במדינה הזו".
ריד הוא סיפור יוצא דופן, שכן סרטן הלבלב נותר אחת מהצורות הקטלניות ביותר של המחלה. תוך חמש שנים מהאבחון הוא הורג כ־90% מהחולים, והוא הגורם ל־7% ממקרי המוות מסרטן ברחבי העולם. המארח בשעשון Jeopardy אלכס טרבק, הסובל גם הוא מסרטן הלבלב, קיבל את אותו הטיפול, כמו גם שני חולים לא מזוהים אחרים. אולם סנדר מזהיר מפני ההכרזה שנמצאה תרופה. "מוקדם לדעת, כי זה סוג מאוד קשוח של סרטן", הוא אומר. לכן NantKwest מתמקדת כעת במחקר קליני אקראי חדש, הוא מוסיף, אשר מבקש לגייס כמעט 300 חולי סרטן הלבלב עם צורות מתקדמות של המחלה. מי שיירשם יקבל מסלול טיפול דומה לזה שקיבל ריד.
סינכרון מושלם
כחלק מהתפתחות הטיפולים האלה, סון־שיונג העביר את חמש השנים האחרונות בעבודה עם המכון הלאומי לסרטן. לחברות שלו יש הסכם שיתוף פעולה עם ה־NCI הכולל מספר סוגי טיפולים, כולל NK-92 ו־N-803, כמו גם כמה חיסונים נגד שני סוגים של גידולים. ד"ר ג'פרי שלום, ראש המעבדה ב־NCI לביולוגיה ואימונולוגיה של גידולים, נזכר כי הוא היה מסונכרן עם סון־שיונג מההתחלה. "בפגישה הרשמית הראשונה שלנו הצגנו את השקופיות עם הגישות שלנו", הוא אומר. "ואז הוא קם והציג את גישתו, וזה היה כמעט זהה". הקבוצה של שלום פרסמה מאז בכתבי־עת עבור ביקורת עמיתים 15 מאמרים הנוגעים לטיפולים של סון־שיונג, במסגרת פרה־קלינית וקלינית כאחד.
מאז פברואר, NantKwest ו־ImmunityBio הפנו את חלק מתשומת ליבם למגפת הקורונה, תוך שימוש במספר כלי נשק בארסנל הקולקטיבי שלהן. הראשון הוא חיסון, שמבוסס על המערכת שהחברות של סון־שיונג מפתחות לסרטן, שכבר הראתה תוצאות חיוביות נגד הקורונה במחקר שכלל עכברים. היא נחקרה גם על קופים כחלק ממבצע ההאצה של הממשל הפדרלי. באשר לניסויים בבני אדם, סון־שיונג אומר שהוא מוכן לצאת לדרך. "ציר הזמן שלי תלוי כעת ב־FDA שיאפשר לי לצאת לדרך", הוא אומר. "אני בשער, הפעמון לא צלצל וסוס המירוץ כבר עם קצף בפה".
החיסון מועבר לגוף באמצעות נגיף הצטננות שכיח בשם אדנו־וירוס, שהופשט מכל החלקים העלולים לגרום נזק לאנשים או לגרום לגוף לתקוף אותו. אותו וירוס מהונדס מכיל שני מקטעים בודדים של נגיף הקורונה: חלבון הספייק – חלבון השטח של הנגיף שמפעיל תגובה נוגדנית; וחלבון נוקלאוקפסיד, שנמצא במרכז הנגיף. מתוך יותר מ־100 החיסונים שנמצאים כיום בפיתוח קליני עבור נגיף הקורונה, הרוב מתמקדים בחלבון הספייק ליצירת תגובה חיסונית. סון־שיונג חושב שזה לא יספיק, ולכן הוא כולל את החלבון הנוקלאוקפסיד. "הדאגה שלי היא שהחלבון של הספייק ישתנה", הוא אומר. "הוא עבר מוטציה אפילו באמצע המגפה הזו".
מעבר למוטציות פוטנציאליות, חשש נוסף מדרך הפעולה שמתמקדת בלעורר תגובה לנוגדנים הוא כי מהנתונים שנראו עד כה, נוגדנים לנגיף הקורונה פשוט לא מחזיקים מעמד זמן רב. רמות הנוגדנים בדם "ממש נמוכות אחרי כמה חודשים", אומר מארסקו, שלא קשור לחברות של סון־שיונג או למחקר החיסונים שלו. "אני חושב שזה לא ברור כמה זמן תישאר חסינות לאחר חיסון מוצלח". השימוש בחלבון הנוקלאוקפסיד "לא יכול לפגוע", הוא מוסיף, והוא יכול לעורר לא רק נוגדנים אלא גם תאי T קוטלי וירוסים.
נשקים נוספים
הנשק השני הוא יישום ה־NK-92 של NantKwest ו־N-803 של ImmunityBio נגד נגיף הקורונה. ה־ NK-92 מותאם לתקיפה ישירה של תאים הנגועים בנגיף, בעוד שה־N-803 מגרה את מערכת החיסון של המטופל לייצר תאים הרג טבעיים משלו כנגד הנגיף. הטיפולים עשויים לשמש יחד או לחוד, תלוי בחולה המסוים, אומר סון־שיונג. ניסויים אנושיים בטיפולים אלה כבר החלו. "זה דבר פנטסטי שהם מיישמים אותם על מחלות זיהומיות כדי לראות כיצד חולים מגיבים", אומרת ג'יג'י גרונוול, אימונולוגית במרכז ג'ונס הופקינס לביטחון בריאות, שאינה מעורבת במחקר. "הרעיון נהדר", היא מוסיפה בזהירות, "אבל אנחנו צריכים לראות מה הנתונים אומרים".
הנשק השלישי ש־NantKwest ו־ImmunityBio מפתחות כדי להילחם בנגיף הקורונה כולל שימוש בתאי גזע מזנכימליים, שמקורם במח עצם. סוג זה של תאי גזע נחקר בעשור האחרון על מחלות – כמו הקורונה – העלולות לגרום למערכת החיסון של הגוף להיכנס לפעילות יתר ולתקוף את עצמה. טיפול זה יהיה עבור החולים הקשים ביותר בקורונה, אשר חווים "סערת ציטוקינים", שבה מערכת החיסון מגיבה יתר על המידה. מחקרים בקנה מידה קטן הציעו כי זה עשוי להיות טיפול יעיל, וכמה חברות, כולל Mesoblast הפועלת במלבורן שבאוסטרליה, כבר עורכות בניסויים קליניים מתקדמים בחולי קורונה חמורים. החברות של סון־שיונג עובדות עם בתי חולים לגיוס חולים לניסויים בבני אדם.
כסף לעשירים
אם גישותיו של סון־שיונג לגבי נגיף הקורונה יניבו פרי במחקרים קליניים, השלב הבא עשוי להיות קשה יותר: קבלת טיפולים אלו לחולים נזקקים. זה נכון במיוחד בנוגע לחיסון, מכיוון שכרגע לא ל־NantKwest ולא ל־ImmunityBio יש את המשאבים לייצור המוני. "אין סיכוי שאוכל להחזיק ב־100 מיליון מנות, אלא אם כן מישהו יתמוך בי. אולי יש לי מיליון מנות או 2 מיליון מנות". הוא מביע מעט תסכול כלפי הממשל: "מיליארדי דולרים הולכים לחברות שיש בהן הכנסות של מיליארדים". הוא לא טועה בעניין. ביולי, ענקית התרופותPfizer (הכנסות של 51.8 מיליארד דולר ב־2019) קיבלה חוזה פדרלי בסך 2 מיליארד דולר לייצור חיסון שהיא מפתחת.
המצב טוב יותר עבור N-803 ו־NK-92, מכיוון של־NantKwest יש יכולת לייצר בקנה מידה גדול, אך טיפולים אלה יתמודדו עם תחרות מסוימת מצד מוצרים אחרים שפותחו על ידי מספר חברות תרופות. "אני חושב שיש הרבה אלטרנטיבות שהן יותר מעשיות מטיפול תאי במחלה זיהומית חריפה", אומר מארסקו, אף שהוא מכיר בכך שלתוכניות החברות להשתמש בתאי גזע כנגד המקרים הקשים יותר של המחלה יש פוטנציאל.
למרות תסכוליו, נראה שסון־שיונג נחוש בדעתו לתרום את חלקו במלחמה של ענף הבריאות נגד וירוס הקורונה. "זה המשבר של זמננו", הוא אומר. "זה כמעט קיומי. בארצות הברית עלולים להידבק 20 עד 30 מיליון איש. יכול להיות שיהיו לך מיליון מקרי מוות – זו לא בדיחה".
צילום התמונה הראשית: Ethan Pines
הכתבה פורסמה בגיליון ספטמבר 2020 של פורבס ישראל. לרכישת הגיליון לחצו כאן
